טרמינל 1 בנתב"ג / צילום: מיכל רז־חיימוביץ'
רגע אחרי שהפסקת האש בצפון נכנסה לתוקף, ברשות שדות התעופה הודיעו על סגירה מוחלטת של טרמינל 1 גם לטיסות הפנים־ארציות הפועלות בנתב"ג, ועל העברתן לטרמינל 3 עד סוף מרץ 2025.
● ענקית הלואו קוסט וויז אייר הודיעה על חזרה לישראל, והיא לא היחידה
● ראיון | החברות לא חוזרות? מנהל רשות התעופה האזרחית לא מבין מה רוצים מהממשלה
ההודעה מגיעה לאחר שבתחילת החודש הרשות סגרה את טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות בשל צניחת הפעילות שנרשמה בו בחודשים האחרונים. כך למשל, בחודש ספטמבר האחרון חלה ירידה של כ־47% בכמות הנוסעים בטרמינל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במהלך התקופה יבוצעו בטרמינל עבודות שדרוג ותחזוקה.
בענף התעוררה ביקורת על ההחלטה, שלטענת רבים משדרת חוסר ביטחון כלפי חוץ, ומרחיקה את חזרתן של חברות הלואו קוסט שבשגרה מהוות את מרבית הפעילות בטרמינל 1. אולם ברשות שדות התעופה הודפים את הביקורת ומצהירים: אם חברת תעופה משמעותית תתחייב על חזרה רציפה ולפרק זמן משמעותי, הפעילות בטרמינל 1 תחודש.
מרש"ת נמסר: "משרד התחבורה ורשות שדות התעופה קוראים לכל חברות התעופה הבינלאומיות לחדש את פעילותן בישראל, ומוכנים לעשות ככל הניתן על־מנת להקל על חזרתן. אם ריינאייר או כל חברה אחרת תתחייב הפעם על חזרה רציפה לישראל, ובהיקף פעילות המצדיק זאת, נפעל להחזיר לפעילות את טרמינל 1".
דרישות נוספות
כזכור, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נסגר טרמינל 1 בנתב"ג, גם אז בשל הירידה הדרמטית בהיקף הנוסעים וחברות התעופה הפעילות, לצד גיוס מילואים של עובדים.
חברת התעופה האירית ריינאייר לא אהבה את ההחלטה ונימקה זאת במסי הנמל הגבוהים שנגבים בטרמינל 3. הפער בין שני הטרמינלים נובע מהשירותים שמעניקה רשות שדות התעופה, בהם גודל הדיוטי פרי ואולם הנוסעים. בענף היו כאלה שהדפו את הטענה של ריינאייר, היות שהעלויות הנוספות מתגלגלות לנוסעים, ומדובר בסכומים קטנים של פחות מ־20 דולר.
בחברות הלואו קוסט, לעומת זאת, התרעמו על ההחלטה. העלויות אכן נכללות בתמחור הכרטיסים שהן משווקות לקהל הישראלי, וכשהטיקט של חברת תעופה הוא מחירים נמוכים, זה פוגע ביכולת השיווק והתחרות שלהן מול החברות הסדירות ומייקר את הכרטיסים, בעיקר הזולים בהם, בעשרות אחוזים.
במקרה של ריינאייר, הדעות היו חלוקות באשר למניע האמיתי. אולם לאחר שהוחלט להשיב את טרמינל 1 לפעילות מלאה בחודש יוני, חברת התעופה האירית הוכיחה את עצמה וקידמה את חידוש פעילותה בישראל בשלושה חודשים.
באותה התקופה הייתה גם רגיעה יחסית במצב הביטחוני, מה שבוודאי סייע לחזרתה של ריינאייר, לקראת עונת השיא של התיירות הישראלית בקיץ. בשונה מאז, היום לריינאייר יש דרישות נוספות. גורמים בסביבת החברה מעריכים כי היא תזדקק גם לתיקון חקיקה בחוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), שנועד להגן על זכויות נוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה.
במכתב ששלחה ריינאייר לוועדת הכלכלה, היא חשפה את היקף העלויות הקשורות בביטולי הטיסות מישראל ואליה מאז אוקטובר 2023, המגיעה ליותר מ־3.8 מיליון אירו, מתוכם יותר ממיליון אירו בגין הפרשים בין מחירי כרטיסי טיסה מקוריים לכרטיסי טיסה חלופיים שהנוסעים רכשו בעצמם. לכן החברה הודיעה כי היא דורשת לבטל לחלוטין את חובת מימון הטיסה החלופית, ובכך הרחיקה לכת עם דרישותיה ביחס לחברות אחרות שקראו לתיקון החוק.
השלוש שחוזרות
בענף התעופה נושאים עיניים לחברות התעופה הזרות, בתקווה שיחזרו לישראל בהקדם וישימו קץ למשבר התעופה הגדול ביותר שידעה המדינה. הראשונה שהודיעה רשמית על חזרה היא חברת אזרבייג'ן איירליינס, שתשוב ב־30 בנובמבר. אחריה וויזאייר הודיעה על חידוש פעילותה בישראל, במתכונת מצומצמת. הבאה בתור שהכריזה על חזרה היא אג'יאן היוונית, שתחזור עם שתי טיסות שבועיות כבר בחודש הקרוב.
לצד האופטימיות, בענף מבינים כי רוב חברות התעופה לא ממהרות להקדים את מועד חזרתן - כך למדנו בשנה האחרונה. אולם קיים פוטנציאל להקדמת החזרה במקרה הטוב, ולהפסקת הארכת הביטולים במקרה הפחות טוב. זה נכון בעיקר לגבי חברות שמפעילות טיסות קצרות (כמו אלה של אג'יאן למשל), או כאלה שהן בעלות צי מטוסים גדול שמאפשר להן גמישות תפעולית.