דוד פתאל / צילום: איל יצהר
ברשת פתאל (פתאל החזקות ) הותירו הרחק מאחור את משבר הקורונה. ענקית המלונות שבשליטת דוד פתאל (52.4%) פרסמה תוצאות חזקות לרבעון השלישי של השנה, ובמצגת למשקיעים הבליטה כי מדובר ב"רבעון החזק בהיסטוריית החברה בכל פרמטר".
● המשקיעים צפו את הסכם הפסקת האש והקפיצו את הבורסה בהתאם, האם יש עוד מקום לעליות?
● זינק ב-52% השנה: המדד המפתיע בת"א שמביס אפילו את ה-S&P 500
פתאל היא רשת המלונות הגדולה בישראל, והיא פועלת (בארץ ובעיקר באירופה) באמצעות מותגים כמו לאונרדו, הרודס, NYX ואחרים. החברה מפעילה 255 מלונות ב-21 מדינות ובונה עוד יותר מ-40 נוספים, שצפויים להיות מוכנים עד 2029. מתוך המלונות, 63 נמצאים בישראל והיתר באירופה.
משקיעים בהנפקת החברה משנת 2018 רואים נכון להיום תשואה של 62% המעמידה את שווי החברה על 8.6 מיליארד שקל. מי שבחר להאמין בחברה בעיצומו של משבר הקורונה, שסומנה אז כאחת הנפגעות המרכזיות מהשלכות המגפה ומנייתה נסחרה בירידה, נהנה מתשואה מדהימה של פי 7 על ההשקעה שביצע בחודש מרץ 2020. הנהנה העיקרי מהזינוק בשוויה של פתאל הוא כמובן בעל השליטה, המשמש גם כמנכ"ל החברה. שווי המניות שבידי דוד פתאל עומד על 4.5 מיליארד שקל.
צופה כי תסכם שנה של שיא
ברבעון השלישי, רבעון הקיץ שגם נחשב לחזק ביותר שלה עונתית, הציגה פתאל החזקות הכנסות של 2.4 מיליארד שקל (כולל החזקה בחברות כלולות) ו-2.2 מיליארד שקל הכנסות רק מפעילותה, עלייה של 9% ביחס לרבעון המקביל. הרווח התפעולי לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) היה 949 מיליון שקל, והרווח הנקי הסתכם ב-345 מיליון שקל ברבעון. אבל זה לא הסתיים כאן, בחברה גם מציינים בכל אחד מהפרמטרים הללו את המילה "שיא", בהבלטה.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה גידול דומה בהכנסות ל-5.6 מיליארד שקל ורווח EBITDAR של 2.1 מיליארד שקל (עלייה של 15.5%). הרווח הנקי עמד על 309 מיליון שקל (לאחר שהציגה הפסד במחצית הראשונה של השנה), לעומת 49 מיליון שקל אשתקד.
בהסתכלות לטווח מעט ארוך יותר החברה צופה כי תסיים את שנת 2024 עם הכנסות (שיא כמובן) של 7.8 עד 8 מיליארד שקל, שיהוו עלייה של 45% ביחס לשנת 2019. גם הרווח התפעולי (EBITDAR) צפוי להגיע ל-2.8-3 מיליארד שקל בשנה הנוכחית, זינוק של 63% בחמש השנים האחרונות.
מתארחים בארץ במקום בטורקיה ומצרים
העוצמה של פתאל טמונה בכך ש-80% מפעילותה נמצאת מחוץ לישראל, כך שהנתח העיקרי של הכנסותיה לא הושפע מהמלחמה. עם זאת, כשמסתכלים על פעילותה בארץ, מתברר כי מלחמת חרבות ברזל הובילה דווקא לעלייה בשיעורי התפוסה במלונות הקבוצה.
על פי החברה, שיעורי התפוסה במלונות בישראל עומדים מתחילת השנה על יותר מ-70%, עלייה של אחוזים בודדים ביחס לשנה שלפניה. עם זאת, בחברה כבר רואים ירידה בתפוסה ברבעון הרביעי וצופים תפוסה ממוצעת של 59% בלבד, לעומת 66% ברבעון המקביל בשנה שעברה, שהיה הרבעון הראשון של המלחמה.
בפתאל מציינים כי מרבית המפונים ששוכנו במלונות שלה כבר חזרו לבתיהם. מדובר בעיקר על תושבי הדרום, ומנגד תושבי הצפון ממשיכים להשתכן במלונות. במספרים, נותרו במלונות החברה כ-1,300 מפונים מתוך כ-20 אלף ששהו בהם בהתחלת המלחמה. עוד מציינת החברה כי שני מלונות שלה בישראל עדיין סגורים בגלל המלחמה.
מבחינת התוצאות, בפתאל מציינים כי "למלחמה לא הייתה השפעה מהותית על תוצאות החברה", אך מקפידים להוסיף כי "ככל שהלחימה תימשך, עלולה לחול השפעה לרעה על תוצאות מגזר ישראל ברבעונים העוקבים, אשר בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפה".
בחברה מסבירים את מיעוט הפגיעה בתוצאות בישראל (1.44 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, דומה לתקופה המקבילה ב-2023) בכך ש"ישנה פגיעה משמעותית בתיירות נכנסת לישראל, אך מנגד קיים פיצוי חלקי בשל גידול בתיירות הפנים (שהיווה 81% מהכנסות המגזר אשתקד), בשל חששם של ישראלים רבים מלצאת לחופשות במדינות שהיו יעדי תיירות מבוקשים טרום המלחמה, כגון טורקיה ומצרים".