שלמה קרעי וטלי גוטליב / צילום: יונתן זינדל/פלאש90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק להפרטה של תאגיד השידור הציבורי בקריאה טרומית - מהלך שעשוי להוביל לסגירת התאגיד תוך שנתיים. בעבר הלא רחוק, צעד כה דרמטי היה מגיע להצבעה במליאת הכנסת רק במסגרת הצעת חוק שיזמה הממשלה, ואחרי שעבר הליך סדור של עבודת מטה והתייחסות מצד הייעוץ המשפטי לממשלה.
● מכה לקרעי: יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור, משה דרורי, התפטר מתפקידו
● בממשלה פועלים לסגירת התאגיד. המשמעות: מאות מפוטרים וחיסול היצירה הישראלית
אלא, שהפרטת התאגיד עברה כהצעת חוק פרטית של חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, שלא הסתמכה על בחינה מקצועית מעמיקה ואף אושרה בוועדת השרים לחקיקה חרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. שר התקשורת, שלמה קרעי, תמך בהתלהבות בהצעה, ואף נשא נאום במליאה שבו תיאר את שידורי החדשות בתאגיד כ"מיותרים ומוטים".
פיקוח על הצעת חוק פרטית - רק על הנייר
האם אישור המהלך כהצעת חוק פרטית היא חריגה? רחוק מכך. מאז נכנסה לתפקידה הממשלה הנוכחית, החקיקה הפרטית הפכה לכלי עוצמתי בידיה לקידום מדיניות - כולל שינויים מרחיקי לכת בכלכלה, בחברה ובמשטר הדמוקרטי, עד כדי הפיכה משטרית (בלי להצהיר עליה ככזו). לא אחת מקודמות הצעות החוק הפרטיות בחופזה, והממשלה אף מאשרת לפטור אותן מהחובה להניח את ההצעה על שולחן הכנסת למשך 45 ימים לפני הדיון בה. ועדת הכנסת, שבשליטת הקואליציה, מוסמכת אף היא להעניק פטור כזה.
האפשרות של שומרי הסף לפקח על הצעות חוק פרטיות היא גדולה - אך רק על הנייר. כאשר ההצעה מגיעה לוועדת השרים לחקיקה, הייעוץ המשפטי לממשלה מחווה את דעתו עליה. המשנים ליועמ"שית הם לרוב אלה המכינים את חוות הדעת לפי תחומי התמחותם - משפט מנהלי (גיל לימון), חוקתי (אביטל סומפולינסקי) או כלכלי (מאיר לוין). אך הממשלה הנוכחית הבהירה כי מבחינתה חוות הדעת הזו אינה מחייבת, וזאת חרף ההלכה שנהגה במשך עשרות שנים, ולפיה עמדת היועמ"שית מחייבת את הממשלה.
התחנה הבאה שבה תוכל מערכת המשפט להשמיע את קולה היא אחרי שהצעת החוק תעבור בטרומית ותגיע לדיון בוועדה שתכין אותה לקריאה הראשונה. שם יחווה את דעתו עליה גם הייעוץ המשפטי לכנסת, בראשות עו"ד שגית אפיק, אך הרוב הקואליציוני לא בהכרח פועל לפי עמדתה. בהמשך, וככל שהחוק יעבור בשלוש קריאות בכנסת, האפשרות להתערב בו משפטית תהיה רק אם תוגש נגדו עתירה לבג"ץ, והיועמ"שית תביע לגביו את דעתה.
השיטה והיתרונות עבור הממשלה
ענף התקשורת הוא דוגמה מרכזית לשיטה הזו. עוד לפני הצעת החוק להפרטת התאגיד, אושרה מוקדם יותר החודש בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד בנושא השליטה בתקציב של גוף השידור הציבורי. לפי ההצעה, שזכתה לתמיכת הקואליציה, תקציב זה לא ינוהל עוד על ידי התאגיד באופן עצמאי, אלא יוכפף לתקציב המדינה והממשלה תידרש לאשר אותו מדי שנה.
כך היה גם עם הצעת חוק של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, אשר אושרה בטרומית וחותרת להקנות לממשלה שליטה במדידת הרייטינג. בימים האחרונים אף הגיש ח"כ ניסים ואטורי ממפלגת השלטון הצעת חוק להפרטה של גלי צה"ל, תחנת הרדיו הצבאית.
זוהי אינה שיטה ששמורה לתחום התקשורת בלבד. ח"כ גוטליב, אשר נגדה מתנהלת חקירה פלילית בחשד לחשיפת מידע בטחוני הנוגע לבן זוגה של מובילת המחאה, פרופ' שקמה ברסלר, יזמה הצעת חוק פרטית, שתאסור על חקירות פליליות נגד חברי כנסת - אלא אם אושרו ברוב של 90 ח"כים. גוטליב אמנם מקדמת את ההצעה חרף ניגוד העניינים המובהק שבו היא מצויה, אך זה לא הפריע לוועדת השרים לחקיקה לאשרו. לפחות בינתיים, ההצעה אמנם ירדה נכון להיום מסדר היום, בעקבות התנגדותו של השר גדעון סער.
גם הניסיון לפגוע בעצמאותה של לשכת עורכי הדין עומד בימים אלה במוקד של חקיקה פרטית. ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד מקדם הצעת חוק בתמיכתו של שר המשפטים, יריב לוין, להגבלת העצמאות של הלשכה בניהול התקציב בגובה כ־90 מיליון השקלים שהיא מנהלת - רובם מגיעים מדמי חבר.
קידום מהלכים דרמטיים באמצעות חקיקה פרטית היא שיטה עתירת יתרונות עבור הממשלה. הצעת חוק ממשלתית הוא לרוב תהליך ארוך ומורכב, הכולל עבודת מטה סדורה תוך הטמעת עמדותיו של הדרג המקצועי. ובעיקר, הצעה ממשלתית מחייבת את מעורבותו העמוקה של הייעוץ המשפטי לממשלה, החל מנציגיו במשרד הרלבנטי וכלה במשפטנים של מערך הייעוץ והחקיקה הכפופים ליועמ"שית. במתכונת זו עברו רפורמות מרכזיות במשק, דוגמת חוק הריכוזיות, שהפריד בין תאגידים ריאליים לפיננסיים, החוק שהפריד בין חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, והחוק שהסדיר לראשונה את שוק האשראי החוץ-בנקאי.
השיטה הזו שבה הממשלה עושה שימוש נרחב בכלי של הצעות חוק פרטיות, נחשבת לבעייתית וזוכה לביקורת בשל פגיעתה בהפרדת בעקרון הפרדת הרשויות. תמיכה בהצעת חוק פרטית מאפשרת לעקוף את הדרג המקצועי ואת הייעוץ המשפטי, וכך לקדם את מדיניות הממשלה ביתר קלות.
כשבג"ץ בלם בעבר את פיצול התאגיד
בחוות הדעת שהגישה היועמ"שית לשר לוין בנושא הפרטת התאגיד היא עמדה על כך, שחקיקה פרטית לא נועדה לבצע מעקף מסוג זה - אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות. אם המהלך יעבור בשלוש קריאות, בג"ץ יידרש להתנגדות היועמ"שית ועשוי להתערב כפי שעשה ב־2017, כאשר בלם את פיצולה של חטיבת החדשות בתאגיד לגוף נפרד. השיטה הנוכחית מנוגדת לנורמות בסיסיות הנדרשות בהליך חקיקה, ובהן שקיפות, שקילת שיקולים עניינים ומידתיים, ושיתופם של כל הגורמים הנוגעים לחוק, כולל הליך מסודר של שימוע ציבורי, כמקובל בהצעות חוק ממשלתיות.
במוקדם או במאוחר, בג"ץ יצטרך לתת את דעתו לשיטה שהפכה כה פופולארית בקדנציה הנוכחית, ולשקול להתערב בחקיקה שכל מהותה נסיון לעקוף את שומרי הסף.