גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלות ותשובות על גלובס

דוח האמון השנתי של גלובס הוא דוח וולנטרי הנוגע ליצור יחסי שקיפות מול כלל מחזיקי העניין • במסגרת הדוח אנחנו נותנים מענה לשאלות הנפוצות המופנות אלינו • למשל: האם יש כזה דבר עיתון אובייקטיבי ואיך נקבעות הכותרות של הכתבות

מה האג'נדה של גלובס?

גלובס הוא עיתון עסקי־כלכלי, כלל ישראלי וציוני. גלובס רואה את עיקר תפקידו בתיווך המציאות לקוראיו ולא ביצירתה, את מרכז עשייתו בהשאת ערך מקסימלי למנוייו ואת אומנותו בבחירת ובניית תמונת המציאות הנאמנה והיעילה ביותר עבור קוראיו.

האם גלובס שמאלני או ימני?

לא זה ולא זה. אנו רואים את תפקידנו בתיווך המציאות, ולא ביצירת המציאות. לכן, הגדרנו בבירור בערכי גלובס את הערך של "ענייניות" שמשמעותו שנפעל "ללא הטיה פוליטית, כלכלית, מסחרית או אחרת, מתוך כבוד והכרה במגוון הדעות והמגזרים" (ראו עמ' 9, 23־24).

יש כזה דבר עיתון אובייקטיבי?

אין דבר כזה ״אובייקטיבי", אבל אפשר לשאוף לכך. המשמעות מבחינתנו היא איתור "נקודות עיוורון" ובלבול בין דעות לבין עובדות.

ההקפדה על ענייניות בדיווח היא אחד האתגרים המורכבים של מערכת עיתונאית, שכן הדעות והפרשנויות האישיות של חבריה נטמעות בדיווח העובדתי - עם ובלי משים - בבחירת הכתבות, בניסוח כותרות, בבחירת תמונות ועוד.


תוכן "אובייקטיבי" זה לא משעמם?

בעינינו, הלא אובייקטיביות, מידע וידע הוא מעניין מאוד, ובפרט כשהוא מתרכז בקורא והערך שהוא יכול להפיק ממנו, ולא בכותב ודעותיו האישיות.


אז מה אתם עושים בשביל ה"אובייקטיביות"?

הפתרון (החלקי לעד) לכך כולל מספר מרכיבים:

(1) מודעות. מודעות. מודעות.

(2) עיגנו וחיזקנו את בדיקת העובדות בגלובס, בין השאר באמצעות הטמעת יחידת "המשרוקית".

(3) קדימות לטקסטים מבוססי עובדות ולא דעות.

(4) סיווג ברור. מאמץ לאתר דעות אישיות "סמויות", להפריד אותן מהטקסט ולסווג אותן באופן בולט.

(5) מדידה. כמפורט בדוח, אנו מודדים, מגבירים מודעות ומתקנים.

(6) גיוון אקטיבי בארגון. ככל שיש יותר עובדים שמגיעים ממגזרים שונים ומדעות שונות, כך עולה הסיכוי שהמידע שהעיתון יספק יהיה מהימן יותר ומוטה פחות.

(7) גיוון אקטיבי במקורות ובמעגלי המסוקרים משלב תפיסות מציאות שונות ומציף הטיות.

(8) כאשר עולה לתודעה הציבורית סוגיה נפיצה, נפעל לאזן את הסיקור וניזום פרסום דעות נגדיות.

(9) השלמה עם הלא מושלם.

* בנוסף, מתקיימת הפרדה בין שיתופי פעולה מסחריים לבין מערכת העיתון. הסיקור לא מכיר את האינטרסים המסחריים, ומחלקת הסחר לא מכירה את החומרים עליהם עובדת המערכת. ניתן לקרוא על כך עוד בעמ' 69־71 בתוך דוח אמון.

עיתונות מידע מול עיתונות דעות:

השוואת שערים שלושה עיתונים כלכליים לקראת הבחירות בארה"ב, 1.11.2024

שאלת הפיכת העיתונות לכלי בשירות דעות מסוימות בלבד מעסיקה עיתונים רבים ברחבי העולם.

ב־28.10.2024 פרסם ג'ף בזוס, מייסד אמזון והמו"ל של "וושינגטון פוסט", מאמר שמתאר מדוע החליט להפסיק את מסורת התמיכה של העיתון במועמד לנשיאות ארה"ב, קשר את זה לירידת האמון בעיתונות והוסיף ש"'וושינגטון פוסט' ו'ניו יורק טיימס' זוכים בפרסים, אבל יותר ויותר אנחנו מדברים רק עם אליטה מסוימת. יותר ויותר אנחנו מדברים לעצמנו".

ב־2016, בעקבות כישלונו לצפות אפשרות לנצחון טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, החליט ה"ניו יורק טיימס" לשלב כמה כותבים חדשים בעלי דעות מרכז וימין, שיאפשרו לו להבין טוב יותר, להבא, את האומה שהוא מסקר.

בין היתר גויסה אז עורכת הדעות בארי וייס. היא התפטרה מעט שנים לאחר מכן, ביולי 2020, בשל צנזורה רעיונית ואישית שחוותה, וכתבה מכתב שאותו פרסמנו בגלובס תחת הכותרת "העיתונות אליה אנו שואפים". להלן קטע מהמכתב של וייס:

האם יש נושאים שגלובס פוסל לפרסום?

גלובס הוא עיתון כלכלי, כלל ישראלי, ציוני בעל עקרונות וערכים, המתפרסמים בשקיפות, לרבות בדוח האמון השנתי. משמע, שהטקסטים נערכים ונבחרים בהתאמה לקהל, לתחומי הליבה ולערכים, וזו אינה "צנזורה".

לא נפרסם דברי הסתה, גזענות, ביטויי שנאה כלפי האחר או כאלה שפוגעים באופן בוטה בפרטיות. על פי הנהלים גם איננו מפרסמים תמונות שעלולות להשפיל.

זאת לא צנזורה?

ניתן לטעון שעצם קיומם של גבולות חוקיים או אתיים יוצר בהכרח צנזורה מסוכנת, אלא שהגישה הזאת אינה עומדת במבחן הביקורת, שכן כל מי שעוסק בשיח ציבורי מייצר באופן הכרחי גבולות - ממחוקקים הקובעים איסורים פליליים על הסתה לאלימות או על מסירת מידע ביטחוני, דרך עורכי מדורי הדעות בעיתונים הבוררים מה יפורסם ומה לא, ועד מי שחוסמים מגיבים בחשבונות הטוויטר שלהם.

כתיבת ופרסום דוח האמון נועדו לכך שבמקום שהגבולות הנעלמים יהיו מוכרים ליודעי ח"ן בלבד, הגבולות המוגדרים והכתובים יהפכו לנחלת הציבור.

איך נקבעות כותרות הכתבות?

העורכים בגלובס אחראים לכותרות שניתנות תוך היוועצות עם הכתב הרלבנטי. בבחירתן אנחנו מבקשים להקפיד על שלושה אלמנטים מרכזיים: הקשר, מהות ורלבנטיות.

בנוסף, אנו משתדלים: 1. לא להניח הנחות מוקדמות לגבי הידע של הקורא; 2. להפחית את השימוש במילים לוחמניות או אלימות; 3. להפחית שימוש בסלנג ובמשחקי מילים; 4. להפריד בין עובדות לדעות; 5. להימנע ככל הניתן מכותרות ״צהובות״; 6. לוודא שכותרות שליליות ניתנות רק כשהאירוע אכן מתאים לכך.

כמו כן, לכותרות באתר האינטרנט אנחנו מבצעים גם מבחני כותרות ובוחרים בכותרת הקריאה ביותר.

למה בעיתון כלכלי־עסקי יש גם תוכן כללי?

הקו שעובר בין תוכן כללי לתוכן כלכלי הוא מטושטש. לכל דבר יש השלכות כלכליות ולכל עובדה כלכלית יש השלכות רחבות.

אנחנו מנסים להביא לקוראינו מנעד, בדגש על תוכן כלכלי־עסקי מובהק כמו שוק ההון, השקעות, נדל״ן, תשתיות, משפט והייטק לצד הזווית הכלכלית של תחומים בעלי משמעות רחבה יותר כמו החברה הערבית והחרדית, עסקים קטנים ובינוניים, כלכלת ביטחון, מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, תרבות ועוד.

האם יש לכם תחקירים?

לא מספיק. הגם שמדובר במוצר בעל חשיבות ציבורית עליונה, לצערנו בשנים האחרונות ירדה תדירות התחקירים בעיתונות כולה וגם בגלובס.

מי מחליט מה הכותרת הראשית?

למערכת העיתון שגרות יומיות קבועות שבמסגרתן נפגשים עורכי העיתון, משוחחים על הסיפורים הבולטים ומקבלים החלטות.

בישיבת הבוקר אנחנו מנסים להבין מה האירועים שצפויים באותו יום ואם קיים סיפור מרכזי כלכלי מובהק בסדר היום הציבורי, שאותו נמקם בעמודים הקדמיים (עמ' 2־3), הנקראים "הסיפור המרכזי". לעתים, יהיה מדובר ביצירת ערך מוסף לאירוע אקטואלי ובפעמים אחרות נבחר בסיפור שאנו מייצרים מלכתחילה וחושף תופעה, מחקר או אירוע בעל משמעות.

ההחלטה הסופית על הכותרת הראשית מתקבלת בפורום העורכים הבכירים שמתכנס בצהריים. במסגרתו אנחנו שואלים: מה הסיפור בעל המשמעות הכלכלית הרחבה ביותר, האם הזוויות שבהן אנו מתרכזים מעשירות את הקוראים, מהי הכותרת שתשיא להם את הערך המקסימלי ובאיזה אופן הכי כדאי להגיש את הסיפור, לרבות באמצעים גרפיים.

השער של עיתון סופ"ש נקבע בדרך כלל מראש ובו נבליט נושא אחד או שניים שבהם נעמיק.

איך נקבע מספר העמודים בעיתון?

עיתון מורכב מעמודי תוכן ומעמודי מודעות. מספר העמודים בכל גיליון מושפע משניהם. פריסת העמודים היא מעין תשבץ שנקרא ״לייאאוט״. מערכת העיתון יודעת שהמקום שמור למודעה אך לא לאיזה מודעה. בכל עיתון משוריינים מספר עמודים למדורים קבועים (כמו שוק ההון וגלובלי) ולמדורים מתחלפים (לדוגמה, מדור רכב בימי ראשון וחמישי).

למה מספר העמודים לא גדול יותר?

ההנחה המובלעת בשאלה היא שככל שמספר העמודים בעיתון גדול יותר כך גדלה איכות התוכן. אנחנו בגלובס מאמינים שההיפך הוא הנכון ושואפים לעיתון מהודק, עם תמהיל נושאים ותוכן שנבחרים בקפידה, ומאפשרים התמצאות וקריאה מהירה.

איך נקבע מספר האייטמים וה"פושים" באתר?

קוראי גלובס הם אנשים עמוסים. אנחנו מגבילים את מספר האייטמים והפושים על מנת לבחור את הרלבנטיים ביותר ולא להעמיס על קוראינו מידע אינסופי ללא בחירה ותעדוף.

עוד כתבות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצויינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"