בתי זיקוק בשנגחאי, סין / צילום: Shutterstock
תחזית צמיחת הביקושים לנפט של קרטל אופ"ק לשנת 2024 הופחתה בשבוע שעבר בפעם החמישית ברציפות, ובאופן הדרסטי ביותר: התחזית נחתכה ב־210 אלף, ל־1.6 מיליון חביות ביום, ובסך הכל הקטנה של 27% מאז יולי. בניגוד לעבר, נראה שמלחמות מזרח תיכוניות כבר לא מזניקות את מחיר הנפט.
● בארה"ב חוששים: טורקיה עלולה לפלוש לשטחי הכורדים בסוריה
● מה עומד מאחורי ההחלטה להחזיר את המונדיאל למפרץ הפרסי
ככלל, התחזיות של הקרטל אופטימיות יותר ביחס למקביליהם, אך גם אופ"ק חוזים כאמור ירידה בצמיחת הביקושים וצופים שתצרוכת הנפט הכוללת תעמוד השנה על 103.82 מיליון חביות ביום. לגבי 2025, הם צופים צמיחת ביקושים אף יותר מתונה, תוך שהורידו את הצפי ב־90 אלף ל־1.4 מיליון חביות ביום.
המובילה של המגמה היא סין, יבואנית הנפט הבכירה בעולם, שהציגה נתוני סחר בינלאומי מאכזבים בנובמבר, כשסך היבוא ירד ב־3.9%. מנגד, היצוא צמח (במונחי דולר אמריקאי) ב־6.7%. בשני המקרים מדובר בנתונים מאכזבים ביחס לתחזיות האנליסטים, שהעריכו צמיחת יבוא של 0.3% וצמיחת יצוא של 8.5%.
לפי הערכת הבורסה לניירות ערך בלונדון, יבוא הנפט הממוצע של סין בעשרת החודשים הראשונים של 2024 עמד על 10.94 מיליון חביות ביום, ירידה של 3.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, חודש נובמבר היווה "פיק" של ארבעה חודשים: 11.62 מיליון חביות ביום.
זיצ'ון הואנג, כלכלנית סין בחברת האנליסטים "קפיטל אקונומיקס", העריכה בפני NBC, כי המכסים מארה"ב אמנם עשויים להשפיע על היצוא הסיני החל מאמצע 2025, אך האיומים בנושא מצד ממשל טראמפ "עשויים לעודד את היצוא בגלל שחברות אמריקאיות יגבירו הזמנות".
הקרטל איבד את הכוח הגדול שלו
מחיר הנפט בעולם יורד בהתאם לירידת הביקושים, ועומד כיום על פחות מ־75 דולר, בהשוואה לקרוב ל־90 דולר בעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ניכר שאופ"ק + (אופ"ק בהובלת ערב הסעודית, והשותפות בהנהגת רוסיה) פחות מצליחים להשפיע על מחירי הזהב השחור.
הדבר משתקף היטב מקצב הפקת הנפט של השחקנית החזקה ערב הסעודית: בצל משבר האנרגיה שנבע ממלחמת רוסיה־אוקראינה, מחיר חבית ברנט זינק ביוני 2022 לכ־120 דולר - בזמן שהסעודים הפיקו 10.6 מיליון חביות ביום. כיום, הוא עומד כאמור על פחות מ־75 דולר, כשהסעודים מפיקים 8.9 מיליון חביות ביום "בלבד". כלומר, בניסיון לממש השפעה בינלאומית בעזרת הנפט נחתכו 15% מההפקה הסעודית, אבל המחיר בכלל צנח בכ־37.5%.
קרטל הנפט שמנהיגה ערב הסעודית אחראי לכ־40% מהפקת הנפט העולמית, אבל הוא מתקשה להשפיע על הזמינות. בניגוד לעבר יש מפיקות שלא נמצאות באופ"ק, ומונעות את המחסור בשוק שישפיע על המחיר. ארה"ב מפיקה יותר נפט מאי פעם, 13.2 מיליון חביות ביום (לעומת 11.9 מיליון ביוני 2022), וגיאנה, מדינה שעד 2019 לא הפיקה ולו חבית אחת, מפיקה כיום כ־645 אלף חביות ביום.
סביבת מחיר הנפט חושפת את ערב הסעודית, וכן את מרבית מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), לגירעון תקציבי חמור. הסעודים משקיעים הון עתק בתוכניות הדגל של נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, בהן עיר העתיד ניאום שתקציבה מוערך בכחצי טריליון דולר. בהתחשב בחשיבות הנפט מתוך התוצר הסעודי גם כיום, כ־40%, נראה שמיזמי הענק של ריאד תלויים בו.
ניתוח של קרן המטבע הבינלאומית מצא, כי עבור איזון תקציבי ב־2024 - הסעודים נדרשים למחיר חבית של 96.2 דולר. אך, מחיר ברנט לא הגיע לאזורים הללו מאז ספטמבר אשתקד. קרי, עם כל השפעות מלחמת חרבות ברזל ואף החלפת המהלומות הישירה בין ישראל לבין איראן, מדינה שמפיקה כ־3.32 מיליון חביות ביום, המחיר שעליו התבסס התקציב הסעודי היה בלתי סביר.
איחוד האמירויות, קטאר ועומאן הצליחו לגוון את כלכלתן באופן יעיל יותר בכל הנוגע לתלות בנפט, והן גם לא מתכננות פרויקטים גרנדיוזיים, כך שהן נדרשות למחיר חבית של 56.7, 43.1 ו־58.1 דולר בהתאמה, כדי להגיע לאיזון תקציבי. במקרה של כווית, תקציבה תלוי במחיר חבית סביר יחסית של 83.5 דולר, אך מי שנמצאת במצב החמור ביותר, לפי קרן המטבע, היא בחריין. זו תידרש למחיר מופרך של 125.7 דולר לחבית עבור איזון תקציבי.
כלל מדינות המפרץ פועלות להטמעת אנרגיות מתחדשות בשטחן, אבל הצמיחה הגלובלית בתחום מהווה חרב פיפיות לאינטרסים שלהן. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, עד 2030 צפויה תוספת של 5,500 גיגה־וואט אנרגיות מתחדשות, פי שלושה מהצמיחה בין 2023-2017. וככל שיטמיעו, לדוגמה, יותר סולאר ותעשיית המימן הירוק תהיה יותר כלכלית - כך הביקוש לדלקים פוסיליים ככלל ולנפט בפרט יפחת.
הערכה: סין תעודד את הביקושים לנפט ב־2025
אולם, העולם עדיין רחוק מאוד מהיגמלות מנפט. זה משתקף מעסקה שנחשפה בשבוע שעבר בסוכנות הידיעות "רויטרס", כי תאגיד הנפט הלאומי הרוסי "רוסנפט" סגר חוזה ענק עם בית הזיקוק הפרטי ההודי "רליאנס", לאספקת כחצי מיליון חביות ביום למשך 10 שנים. שווי העסקה קרוב ל־13 מיליארד דולר בשנה לפי מחירי הנפט הנוכחיים.
קשרי האנרגיה של הודו ורוסיה, שתי חברות אסטרטגיות בברית BRICS, התהדקו מאז פלישת פוטין לאוקראינה והסנקציות שקטעו את האספקות לאירופה. ממשלתו של נרנדרה מודי לא נוקטת שום עיצום נגד הנפט הרוסי, וכך נהנית מחביות שזולות ב־4-3 דולר מהמקבילים. לפי רויטרס, בין ינואר־אוקטובר ייבאה הודו כ־405 אלף חביות ביום מרוסיה, בהשוואה ל־388 אלף חביות ביום בתקופה המקבילה אשתקד.
העסקה ההודית־רוסית ממחישה כי בשנים הקרובות, לכל הפחות, הביקושים לנפט בעולם צפויים להמשיך לצמוח. באופן מסורתי תחזיות סוכנות האנרגיה הבינלאומית נמוכות יותר מאלו של אופ"ק, ובכל זאת בתחזית האחרונה צפתה הסוכנות עלייה בצמיחת הביקושים ב־2025, מ־990 אלף ל־1.1 מיליון חביות ביום.
סין, על פי הערכות, עשויה להיות גם זו שתעודד את הביקושים לנפט בשנה הבאה. ב־S&P גלובל צופים כי הביקוש לנפט בסין יצמח בשנה הבאה ב־1.7% ל־17.59 מיליון חביות ביום. מנכ"ל "ויטול" שעוסקת בסחר באנרגיה ובסחורות, ראסל הארדי, אמר בחודש שעבר בוועידה של "פייננשל טיימס", כי המתיחויות הגיאופוליטיות, כולל שאלת יצוא הנפט של איראן, שסין מייבאת יותר מ־90% מיצוא הנפט שלה, עשויים להביא לסיטואציה שבה לפתע לא יהיה עודף היצע בשוק.
מנגד, בסוכנות האנרגיה הבינלאומית מרגיעים, ומעריכים כי לא יהיו מחסורים גם אם באופ"ק יחליטו לשמור על קצב ההפקה הנוכחי. הם מנמקים זאת בכך שמדינות שאינן חברות אופ"ק + צפויות להגביר בשנה הבאה את קצב הפקתן הכולל בכ־1.5 מיליון חביות ביום, בהובלת ארה"ב, קנדה, גיאנה, ברזיל וארגנטינה.