מסדרונות בית חולים / אילוסטרציה: Shutterstock
המחסור ברופאים בישראל הולך ומחריף, ובמסגרת הניסיונות לפתור את המצוקה אישרה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשבוע שעבר תואר שני במקצוע חדש: "עמית רופא". מטרת התוכנית, לפי ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) פרופ' יוסי מקורי, היא לקחת מהרופאים חלק ממשימותיהם וכך להפחית את העומס עליהם ואת השחיקה שהם חווים. התקווה היא שהדבר יוביל להישארותם של רופאים רבים יותר במערכת הבריאות הציבורית.
● מחקר חדש מצא: 93% מהישראלים חושבים על גורל החטופים באופן יומיומי
● שנה להסכם לשחרור החטופים: "שבי זה גיהנום, בכל רגע החיים עלולים להסתיים"
הלימודים מיועדים לבעלי תואר ראשון רלוונטי, כמו ביולוגיה או מדעי הרפואה, כך שההכשרה היא 3 שנות תואר ראשון ואחר כך עוד 2.5 שנים תואר עמית רפואה ו-שלוש שנים נוספות של הכשרה קלינית , לעומת 12 שנה לרופא, מהן 7 שנות לימודים ועוד 5 שנות התמחות. לגלובס נודע שהמקצוע החדש יילמד בארבע אוניברסיטאות, כבר משנת הלימודים הבאה: תל אביב, בן גוריון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת אריאל. כל אחת מהן תקבל כ־40 סטודנטים בשנה. היעד הוא להגיע ל־300 עמיתי רופאים עד שנת 2030.
במשרד הבריאות מתכננים להכניס עמיתי רופא לבתי החולים כבר בחודשים הקרובים, לאחר ההסדרה הסופית של המקצוע.
מי שיאיישו את התפקיד הם מספר קטן של עולים ותושבים חוזרים שרכשו את המקצוע בארה"ב. כיום מועסקים בחדרי מיון "עוזרי רופא", פראמדיקים שהוכשרו לביצוע משימות מצומצמות אך לא חויבו בתואר שני כפי שיחויבו עמיתי רופא.
השכר של עמיתי רופא צפוי להיות נמוך מעט מזה של הרופאים. הם יוכלו לעבוד במערכת הבריאות ובקליניקות פרטיות של רופאים אחרים. לא צפויות להיות להם פרקטיקות פרטיות משלהם, ולכן הם יהיו נוכחים יותר בבתי החולים ובמרפאות.
"למדנו מהטעויות"
"המקצוע עמית רופא נולד בארה"ב אחרי מלחמת וייטנאם", אומר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות. "חובשים שצברו ניסיון רב בווייטנאם והיו ממש שלשת־רבעי רופאים, חזרו לארה"ב והמדינה חיפשה דרך להכניס אותם למערכת. זה נחשב מקצוע מאוד מכובד, לא לאנשים שלא התקבלו לרפואה, אלא לאלה שאינם מעוניינים בהכשרה ובעבודה התובענית כל כך הכרוכה ברפואה. אנחנו מכוונים את המקצוע הזה לאנשים מצטיינים".
מה יהיו סמכויותיו של עמית הרופא?
מנדלוביץ': כל עמית רופא יוצמד לרופא בהתמחות מסוימת, ולכל רופא יוצמדו עד שלושה עמיתים. למדנו גם מהטעויות של ארה"ב, שם כל רופא יכול להכשיר עשרות עמיתים והעומס הזה לפעמים פוגע בתוצאה.
"תחילה, העמית יוכל לבצע מספר מוגבל של משימות. עבור כל משימה שהוא ילמד, הוא יקבל אישור בחתימת הרופא המכשיר. למשל, מתן אנטיביוטיקה, קבלת חולה, שחרור שלו. בתי החולים הם שיגדירו את מדרג המשימות ואת ההכשרה הדרושה לכל אחת מהן.
"ההכשרה תהיה תחומית, למשל עמית רופא לאורתופדיה בלבד. אבל אחרי תקופה של נניח עשור, הוא יוכל להתמחות בתחום נוסף, עד שלושה תחומים לעמית".
פתרון שנוי במחלוקת
פרופ' ארנון אפק, דיקאן הפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת רייכמן, היה אחד מהוגי הרעיון כשהיה מנכ"ל משרד הבריאות. היום הוא עדיין תומך בו, אך כמה שינויים שנעשו מעוררים אצלו סימני שאלה.
"המטרה שלנו הייתה להוסיף שני תפקידים במערכת הבריאות. האחד עוזרי רופא, שהם פרמדיקים שיעברו הכשרה ייעודית וייקחו חלק מסמכויות הרופא, וכן אחיות מומחיות, שיהיו להן סמכויות רבות יותר. יחד הם יוכלו להוריד עומס מהרופא. שני התפקידים החדשים נגזרו ממקצועות קיימים, ועלה גם רעיון לשדרג מקצועות עזר נוספים בתחומים ייחודיים, למשל אופטומטריסט מומחה שיכול לקחת סמכויות של רופא עיניים.
"ההתנגדות העיקרית לתפקיד עוזר רופא הייתה מטעם הסתדרות האחים והאחיות, ששאלו איפה ייכנסו בעלי התפקיד החדש הזה במערכת, ומיהו הפוסק האחרון בין שניהם. הם חששו מפגיעה בסמכויות שלהם. חשבנו שניתן להקל את ההתנגדות של אנשי הסיעוד אם נכניס את שני המקצועות למערכת יחד".
ההחלטה שהתקבלה כעת היא לפתוח תואר נפרד עם מסלול משלו, כמו בארה"ב, ואפק תוהה מדוע זה נחוץ. "אני בעד, אבל תוהה: אם מישהו כבר משקיע את המאמץ ללמוד את התואר הזה, מדוע שלא ילמד רפואה? ומדוע, אם כבר השקענו בתלמידים הללו, ואפילו הקצינו שדות קליניים להכשרתם כעוזרי רופא, לא להכשיר אותם כרופאים? בארה"ב משלמים להם פחות, אבל בישראל רופא הוא לא כל כך יקר. ושאלה נוספת היא מדוע להיכנס לקרב עם האחיות. אפשר להשיג מטרות דומות אם מוסיפים ומשדרגים את המקצוע שלהן".
מדוע בעצם לא מוסיפים עוד רופאים ואחיות?
מקורי: "אנחנו עושים זאת. פתחנו בשנים האחרונות עוד תוכניות לימוד לרפואה והרחבנו את התוכניות הקיימות, כך שנכפיל עד 2030 את מספר הרופאים שמערכת הבריאות הישראלית תכשיר, אבל זה עדיין לא מספיק, וממילא הרופאים הללו יסיימו את הכשרתם, כולל ההתמחות, רק בעוד 12 שנה. ההכשרה של עמית רופא דורשת שדות קליניים, אבל לא באותה עצימות של הכשרת רופא, והם לא זקוקים לחלק מהרכיבים בהכשרה הקלינית של רופאים, כמו ניתוחים מורכבים, שדווקא בהם קיימים צווארי בקבוק להכשרה".
מקצוע נוסף בדרך?
מנדלוביץ': "המקצוע הזה אחר ונועד למנוע שחיקה של רופאים ולפנות אותם למשימות שעבורן הם הכי נחוצים. כשהייתי עם אמא שלי במחלקת אורתופדיה, אי־אפשר היה לדבר עם רופא. הם כולם היו בניתוחים, או שנעדרו מהמחלקה. עוזר הרופא אמור להיות כל היום במחלקה, להכיר את המטופלים, לדאוג לאנטיביוטיקה, לעירוי, שאוכלים כמו שצריך".
אולי אפשר במקום זאת להגדיל את מספר האחיות ולהרחיב את סמכויותיהן.
מנדלוביץ': "אנחנו מקדמים גם הרחבת סמכויות של אחיות, ואת מקצוע ה־Nurse Practitioner שקיים גם הוא בארה"ב. עם זאת, מקצוע חשוב זה, דורש קודם כל הכשרה של אח או אחות עם תואר שני. במידה ולא נגדיל במקביל את הפוטנציאל על בסיס מקצועות נוספים, כפי שמקצוע עמית הרופא מאפשר, לא נוכל להגיע למאות אנשי מקצוע חדשים במערכת. לדעתי החששות של האחיות מחיכוכים עם עמיתי הרופא יתבדו. הניסיון עם עוזרי הרופא בחדר המיון הוא טוב".
אולי זה גם עניין של יוקרה? יותר קל למשוך תלמידים למקצוע עם שם חדש?
מקורי: "אני לא חושב שזה העניין. מעמד הסיעוד מאוד השתדרג בשנים האחרונות".
לדברי מנדלוביץ', המערכת מוצפת בביקוש למקצוע. "התחלנו בשיחה עם הממונה על השכר באוצר. המטרה היא שהשכר יהיה מכובד. אנחנו רוצים לראות אנשים עובדים במקצוע הזה לכל החיים, כמפרנס עיקרי".