כוחות חות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman
14 חודשים למלחמה: השקט בלבנון נשמר, הלחימה בעזה בעצימות נמוכה והשיגורים מעיראק פחתו. אולם, המורדים החות'ים לא עוצרים לרגע. בשבת לפנות בוקר שוגר טיל בליסטי מתימן, שפגע באזור תל אביב וגרם לפציעה של 16 אזרחים, ובשבוע שעבר הופעלו אזעקות בערים רבות במרכז הארץ בעקבות שיגור טיל בליסטי נוסף מתימן, שהכניס מיליוני ישראלים למרחבים המוגנים.
● שוויץ פינת דובאי: כך יצרנית שוקולד גרמה לבועת מחירים סביב חפיסה במילוי פיסטוק
● תחרות צמודה: תעשיית הנשק הישראלית צפויה להיכנס למרוץ חדש
לאורך המלחמה, החות'ים התנהלו כמקשה אחת עם איראן. אולם כעת, כשישנה מגמת רגיעה, הם ממשיכים באותו קו התקפי. כניסת ישראל למרחב החיץ בגבול סוריה מהווה סיבה מבחינת החות'ים למלחמה - על אף שהצעד שבו נקטה איראן הוא בכלל נסיגה מהמדינה, בעקבות נפילת משטר אסד. על פניו, נראה שבזמן שמארג הכוחות האזורי של טהרן קורס, החות'ים ממשיכים בקו לוחמני מול המערב. האם הם הפכו ממיליציה פרו־איראנית למיליציה עצמאית?
"'האיראניזציה' גורמת לחוסר נחת"
שליטיה של צנעא הם אמנם שיעים, אבל הם לא מאותו פלג של משטר האייתולות. האיראנים הם שיעים ג'עפרים - האסכולה הנפוצה בעולם השיעי - ואילו החות'ים הם זיידים. ענבל נסים לובטון, חוקרת תימן המודרנית באוניברסיטה הפתוחה, מסבירה כי הקשר בין הצדדים אינו ברית טבעית, אלא הרבה יותר פרגמטי בהתאם לאינטרסים החופפים: היחס למערב, לארה"ב ולישראל. "הזיידים עברו תהליך 'איראניזציה'", מספרת נסים לובטון, "ולא כל הממסד הזיידי תומך בזה. זה גורם לכל הפחות לחוסר נחת בחלק משורות החות'ים. איני בטוחה כי כולם מיישרים קו בשמחה מרובה, ולפחות חלקם היו שמחים שההשפעה תקטן".
ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מוסיף כי "העצמאות של החות'ים תמיד הייתה קיימת, והשליטה האיראנית בהם לא הייתה הדוקה כמו על חיזבאללה ומשטר אסד. לא ברורה מידת התיאום כעת, וייתכן כי לאיראן יש אינטרס להציג כי הציר פעיל - על אף המצב". נסים לובטון מציינת כי החות'ים קודם כל משרתים את עצמם: "הם פועלים באופן שמשרת קודם כל את עצמם, אפילו אם זה לא מתחבר בהכרח ממש אחד לאחד לאינטרסים האיראניים. ראינו זאת בהתחממות היחסים של איראן עם סעודיה ב־2023 ופתיחת השגרירויות ההדדית בתיווך סיני. האיראנים ביקשו מהחות'ים להוריד פרופיל, אבל הם המשיכו לפגוע ביעדי קואליציה".
בני סבטי, חוקר איראן ב־INSS, מדגיש כי גם בעת הפסקת האש עם חיזבאללה, המנהיג העליון עלי חמינאי קבע כי "ההתנגדות" תימשך, ומציע הסבר אלטרנטיבי להתנהלות של החות'ים: "'ההתנגדות' היא המטרה העליונה מבחינת איראן. בדרך יש הפוגות טקטיות, לעתים הן חלות על כולם ולעתים על חלק. יש גם פקודות עמומות שמאפשרות חופש חלקי למיליציות המרוחקות כמו החות'ים".
כבר לא עוד בעיה אזורית
בניגוד ליתר זרועות התמנון האיראני, בשלב מוקדם יחסית במלחמה החות'ים יצרו איום גלובלי. מיקומם האסטרטגי צפונית לבאב אל־מנדב - השער הדרומי לים האדום שדרכו עברו 14% מהסחר הימי העולמי - אפשר להם לשבש את התנועה באזור.
כתוצאה מכך, הם הובילו לשיבוש נתיבי הסחר הימי, כשאוניות נאלצות לעקוף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה, במקום מעבר בים האדום - מה שמאריך את שרשראות האספקה לפחות בשבועיים. מי שנפגעה קשות מהמצב הזה היא מצרים, שעד המלחמה היוותה תעלת סואץ מקור ל־2% מהתוצר שלה. ראש מנהלת תעלת סואץ סיפר כי הכנסות התעלה בשנת הכספים 2023־2024 עמדו על 7.2 מיליארד דולר - ירידה משמעותית מ־9.4 מיליארד דולר בשנה הקודמת.
ד"ר גוז'נסקי מסביר כי "החות'ים ימשיכו להוות בעיה ביטחונית לעולם בגלל כמה פרטמטרים: הישיבה על באב אל־מנדב; הסמיכות למפיקת נפט משמעותית, ערב הסעודית; ויכולותיהם שמגיעות מאיראן לצד פיתוח יכולות עצמאיות".
הפעילות החות'ית לא רק שיבשה את הסחר העולמי, אלא גם לתימן עצמה. ממשלת תימן שבה מכירה הקהילה הבינלאומית יושבת בעדן, ולפי הבנק העולמי, במחצית הראשונה של השנה נפגעו 42% מהכנסותיה הפיסקליות. הפגיעה ביצוא הנפט וההסתמכות על יבוא מוצרים, הביאה לשחיקת הריאל התימני בעדן מ־1,619 לדולר בינואר - ל־1,917 באוגוסט. בד בבד, אזרחים במחוזות שונים בתימן דיווחו על מחסור במוצרי מזון. לפי קרן המטבע, התוצר התימני צפוי להתכווץ ב־1% ב־2024, לאחר התכווצות של 2% בשנה שעברה.