גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע ההכרעה קרוב: האם הממשלה תצליח להיאבק בתופעת הזנות?

הממשלה החלה לפעול להפחתת ממדי הזנות, אך בשטח התגלו כשלים מהותיים ● בינתיים, החוק בעניין עומד לפקוע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי ההחלטה לצמצם את צריכת הזנות

האם הממשלה תצליח להיאבק בתופעת הזנות? / אילוסטרציה: Shutterstock
האם הממשלה תצליח להיאבק בתופעת הזנות? / אילוסטרציה: Shutterstock

מתחת לתשומת הלב הציבורית, מתנהל בימים אלה מאבק בכנסת על נושא שהוא ללא ספק בבחינת דיני נפשות: האיסור על צריכת זנות. החוק הוא שאסר לראשונה בישראל את צריכת הזנות והגדיר אותה כעבירה פלילית, אמור לפקוע ביולי הקרוב - מה שעלול להנחית מכה אנושה על המאמצים לצמצום התופעה. עוד נגיע לכך בהמשך.

לדוח המלא לחצו כאן

אין צורך להסביר מדוע מדובר בעניין של חיים ומוות - פשוטו כמשמעו - אבל כן חשוב להכיר את הנתונים. לפי הערכות שביצעו בשנים האחרונות משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, מספר העוסקים בזנות בישראל עומד על בין 11 ל־12 אלף בני אדם. מתוך אומדן זה, כ־95% הן נשים וכ־5% הם גברים, וכאלף מתוכם הם קטינות וקטינים (מפאת השיעור הגבוה של נשים העוסקות בזנות, נשתמש מכאן והלאה בלשון נקבה). לפי משרד הרווחה, 30% מהנשים והנערות בזנות ניסו להתאבד, 50% סובלות מפוסט־טראומה מורכבת, 40% מקשיים נפשיים מאובחנים, ו־27% אושפזו בעבר בבתי חולים פסיכיאטריים.

העוסקות בזנות חוות שיעורים גבוהים של אלימות, ניצול ובעיות בריאותיות. על פי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, גיל הכניסה המוכר לזנות הוא 13־14. בקרב אנשי המקצוע יש הסכמה שלתופעת הזנות קשר הדוק להתעללות מינית בילדות או בנעורים, להזנחה, לבעיות בבית הספר, למעמד חברתי־כלכלי נמוך, לחברות בקבוצות שוליים עברייניות, להיעדר מקלט בטוח ולחיים ברחוב. עבור מי שחוו התעללות קשה, הזנות היא לעיתים אפילו אמצעי הישרדות.

ומי שנכנסת למעגל הזנות מתקשה מאוד לצאת ממנו. היציאה מזנות מציבה שורה של אתגרים מורכבים המשלבים היבטים כלכליים, חברתיים ונפשיים. ברמה הכלכלית, רבות מהנשים והגברים העוסקים בזנות מתמודדים עם מחסור במשאבים בסיסיים, קשיים במציאת עבודה חלופית בשל היעדר ניסיון תעסוקתי והכשרה מקצועית מתאימה, וכן עם חובות כלכליים כבדים. מבחינה חברתית, הסטיגמות שנלוות לעיסוק מונעות פעמים רבות השתלבות בקהילה ובשוק העבודה, ומעמיקות תחושת בידוד וניכור. בנוסף, רבים מתמודדים עם טראומות נפשיות שנגרמו במהלך העבודה בזנות, אשר דורשות ליווי וטיפול פסיכולוגי ארוך טווח.

צמצום צריכת הזנות, אם כן, הוא מאבק מתמשך, מסובך ורב-חזיתי. עד כמה המדינה נמצאת בתמונה?

לא גזירת גורל

מדיניות ההתמודדות עם תופעת הזנות נעה בתוך מנעד רחב של גישות. יש מדינות שבחרו להפליל את הצרכנים, יש כאלה שבחרו דווקא באי-הפללה, אחרות השיתו רגולציה והיו גם מי שנקטו בלגליזציה מלאה של העיסוק. מודל "הפללת הלקוח" (המודל הנורדי), שהחל בשוודיה בשנת 1999, מתמקד בהפללת צרכני הזנות ולא העוסקות בה, במטרה לצמצם את הביקוש. מדינות נוספות, כמו נורווגיה, איסלנד, קנדה וצרפת, אימצו מודל זה. לעומת זאת, במדינות כמו גרמניה והולנד, הזנות מוסדרת ומפוקחת, והעוסקות בה אף זכאיות לזכויות סוציאליות.

בישראל של עד שנת 2020, המדיניות הממשלתית העיקרית הייתה חקיקה שמטרתה להגביל פעולות נלוות לזנות ובתוכניות ממשלתיות נקודתיות, לרוב תחת משרד הרווחה. זה בא לידי ביטוי בחוק העונשין משנת 1977 שאסר על החזקת מקום לשם זנות או ניהולו, סרסרות למעשי זנות, שידול אדם לזנות ופרסום שירותי זנות - ובשורה של תיקונים לחוק שהרחיבו את האיסורים, החמירו את הענישה והוסיפו כלי אכיפה בידי הרשויות.

אלא שהאפקטיביות של הצעדים הללו הייתה מוגבלת מאוד. בשנת 2014, מבקר המדינה חיבור דו"ח מיוחד בנושא טיפול הרשויות המקומיות בתופעת קטינים בזנות, והתריע על כך שבתוכניות לצמצום מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער, לא נכללו תכניות העוסקות באופן ייחודי בתופעה, כמו תכניות לזיהוי קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם. זאת, למרות העובדה שהזנות בהחלט נמנית עם אותם מצבי סיכון. המבקר גם סקר תוכניות שונות שגובשו מאז 2007 למען טיפול בנערות ובנשים המצויות במעגל הזנות, ומצא שמתוכן פעלה רק תוכנית אחת, וגם היא בשלוש ערים בלבד.

לנוכח הדברים האלה, ביוני 2016 שרת המשפטים דאז איילת שקד חתמה על כתב מינוי להקמת צוות בין משרדי לבחינת הכלים למאבק בצריכת זנות, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. כיו"ר הצוות, פלמור העידה ש"הידיעה כי מדינת ישראל על רשויותיה ממעטת לאכוף את החוק הקיים, זוכה להסכמה רחבה, בכל הנוגע לצריכת זנות מקטינים. מנגד, 'המודל הנורדי' ששמעו יצא למרחקים, המפיח תקווה כי ניתן לשנות את המציאות באמצעות חקיקה ואכיפה".

"המסקנה היחידה שאבקש לסכם איתה", כתבה פלמור, "היא כי זנות אינה גזירת גורל, ובידיה של המדינה היכולת והחובה לפעול בכל הכלים החינוכיים, הטיפוליים והרווחתיים העומדים לרשותה על מנת למנוע את כניסתם של נערות ונערים, נשים וגברים למעגל הזנות".

הצוות פרסם את מסקנותיו כעבור שנה וחצי, בינואר 2018. הדו"ח עסק בתופעת הזנות ובהשלכותיה באופן נרחב וגיבש המלצות למתן כלים לצמצום צריכת זנות. עברה עוד שנה - ובינואר 2019 ההמלצות הללו אומצו בהחלטת ממשלה מספר 4462 - ההחלטה שעומדת כעת למבחן.

תוכנית עבודה מפורטת

ההחלטה, למשל, קבעה תקציב שנתי של 30 מיליון שקל ליישום תוכניות השיקום, המנוהלות על ידי משרד הרווחה ומשמשות גם לתקצוב פעילויות של משרדי ממשלה נוספים המעורבים בהחלטה. החל מנובמבר 2021, מנהלת יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה שבמשרד המשפטים מובילה צוות בין־משרדי המפקח על יישום ההחלטה. צוות זה מתאם בין המשרדים השונים, שואף להבטיח ניצול מיטבי של התקציב ולתת מענה לצרכים המשתנים של התוכניות.

למעשה, החלטת הממשלה נלווית לחוק איסור צריכת זנות שנחקק חודש לפני כן ושנכנס לתוקף ביולי 2020. החוק נחקק כהוראת שעה ונקבע שהוא יפקע בתוך חמש שנים מיום ההתחלה. המשמעות היא שתוקפו יפוג ביולי 2025. במילים אחרות: לא נשאר למחוקקים הרבה זמן. לכן, נקודת הזמן הנוכחית היא המתאימה ביותר להפיק לקחים מהטיפול הממשלתי בסוגיה עד כה.

ההחלטה פירטה תוכנית עבודה שכללה כמעט 40 פרויקטים שונים, כמו הקמת סדנאות טיפוליות לצרכני זנות, הקמת מרכזי יום והוסטלים טיפוליים לנשים, שיפור סל השיקום לעוסקות בזנות, הגדלת מספר המפקחים המחוזיים והארציים, סבסוד הכשרות מקצועיות, פיתוח מערכי למידה בבתי הספר בנושא מיניות בריאה, הקמת מרפאות טיפול לנשים שעוסקות בזנות, גמילה לגברים המכורים לצריכת מין ומתן דמי שיקום לנשים.

עיקר האחריות על ביצוע ההחלטה, התחלקה בין ארבעה גופים שונים, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. משרד הרווחה והביטחון החברתי השלים את ביצוען של 14 המלצות מתוך 23 שנוגעות אליו (61%); משרד הבריאות השלים את ביצוען של 5 מתוך 9 צעדים (56%); הביטוח הלאומי השלים באופן מלא את 3 ההמלצות שהוגדרו תחת אחריותו (100%); משרד החינוך השלים את ביצועה של המלצה אחת מתוך שתיים (50%).

הצלחה מעורבת

באופן כללי, ההחלטה זכתה לשיעורי יישום גבוהים יחסית. מניתוח הנתונים עולה שמתוך 36 הסעיפים האופרטיביים שנבחנו, 23 יושמו במלואם (64%), 8 יושמו חלקית (22%) ו־5 לא יושמו (14%). אז האם אפשר לומר שהטיפול הממשלתי הצליח? כן ולא.

נתחיל מה"כן". על פי מטה המאבק בסחר בנשים וזנות, מספר לא מבוטל של יוזמות ושיתופי פעולה חשובים צמחו מהרוח הגבית של החוק והחלטת הממשלה שלצידה. גם משרדים שלא נמצאים בהחלטה באופן רשמי פעלו ברוח ההחלטה. לדוגמה, פתיחת מסלול ייעודי לאוכלוסיות בזנות בחדלות פירעון (משרד המשפטים), שינויים בפעילות מחלקת חנינות ומחיקת רישום פלילי במסלול משטרתי, אמנה לזמינות פיננסית עם בנק ישראל, נוהל הכרה באוכלוסיות בזנות בביטוח לאומי ויוזמות מקומיות כמו תוכנית "דיור תחילה" מטעם עיריית תל אביב. תנופת העשייה הזו והטמעת השפה המשותפת היא הצלחה משמעותית מאוד הנובעת מהחוק ומהחלטת הממשלה ומהווה שלב חשוב בתהליך הארוך והמורכב של שינוי נורמות חברתיות ותרבותיות.

ומה לגבי האכיפה? לפי נתוני משטרת ישראל שהועברו בזכות בקשות חופש מידע של המרכז להעצמת האזרח, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות והתנועה לחופש מידע, בשנת 2021 ניתנו 1,400 קנסות, ב־2022 2,828 קנסות, ב־2023 862 וב־2024 (עד 17 בספטמבר) 173. כלומר, מאז 2021, ניתנו עד כה 5,263 קנסות על צריכת זנות. בנוסף, מאז 2020 נפתחו 27 תיקי חקירה בגין עבירה לפי חוק איסור צריכת זנות והוגשו שישה כתבי אישום על ידי התביעה המשטרתית, אך טרם ניתנו החלטות בכתבי האישום שהוגשו.

מהנתונים בולטת הירידה החדה בנתוני האכיפה מאז 2023. לפי שדולת הנשים, קשה להתעלם מכך שהצמצום המשמעותי באכיפה חופף את תקופת כהונת איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. בשדולה מציינים כי זאת אינדיקציה חזקה לכך שהחלטות יישום בשטח מושפעות מסדרי העדיפויות שמוכתבים על ידי הדרג הפוליטי.

כאמור, טיפול אפקטיבי בתופעת הזנות מצריך לא רק אמצעים של אכיפה "קשה", אלא גם מנגנונים אחרים. לכן, נקבע בחוק שיש לאפשר אמצעי חלופי לקנס - סדנה פסיכו־סוציאלית באחריות שירותי המבחן. עד 8 במאי 2024, התקבלו בסך הכל 151 פניות להשתתפות בסדנה החלופית, רובן הוגשו בשנת 2022 (בה הוטלו רוב הקנסות). מתוך 151 בקשות לאמצעי חלופי, ברובן (88) ההליך החלופי הושלם. לפי המשטרה, 30 בקשות עדיין נמצאות בטיפול שירותי הרווחה, 22 מהן הוגשו כבר בשנת 2022 ובשנים 2023־2024, לנוכח נתוני האכיפה הנמוכים, סביר להניח שגם יישומו של ההליך החלופי נותר מוגבל.

מה שמחוץ להחלטה

הכשלים העיקריים בטיפול הממשלתי בנושא הם בעיקר ההיבטים שנשארו מחוץ להחלטה. בראש ובראשונה נמצאת היכולת המוגבלת של הממשלה בכלל להבין את ממדי תופעת הזנות. הזנות היא תופעה שקורית במחשכים. בניגוד לדימוי הרווח, מרביתם של שירותי הזנות לא ניתנים ברחוב, ניתנים תחת קורת גג - כמו בתי בושת, דירות דיסקרטיות ומקומות שמפעילים עסקים שנחזים ל"שירותי עיסוי". גם הפרסום עבר לפטלפורמות שמצליחות להסתתר מעיני הרשויות, כמו קבוצות טלגרם או אתר "אונליפנס". וכמובן, הקלון והתדמית החברתית השלילית הנלווים לעיסוק בזנות והקשיים בהגדרת התופעה ואיתור קורבנותיה - הופכים את הושטת היד של הרשויות למסובכת בהרבה.

חוסר האונים של זרועות השלטון פוגע גם בעוסקות בזנות גם כשהן כבר מבקשות סיוע מהמוסדות השונים. פעמים רבות יש חוסר אחידות בין הגופים, ובעוד שבגוף אחד הן מוכרות כזכאיות לסיוע, גופים אחרים אינם מכירים בזכאותן. מרבית העוסקות בזנות, מתמודדות באופן תדיר עם קשיים משמעותיים בחייהן המקשים עליהם לשמור על סביבת מחייה יציבה, חוסר האחידות בין הגופים בפעמים רבות גורם להן "להרים ידיים" ולוותר על קבלת המענים.

חוץ מזה, ההחלטה חסרה גם התייחסות ראויה להיבט חיוני של התופעה - שבלעדיו בלתי אפשרי ליישם מדיניות ממשלתית אפקטיבית לצמצום ממדי הזנות. הכוונה היא לתפר בין התמכרות לבין זנות - הנפוץ בלא פחות מ־90% מהמקרים. ההחלטה לא נותנת את הדעת לטיפול מיטבי משולב, הנדרש במקרים רבים כל כך. ככלל, קיים חוסר במענים זמינים בכל הנוגע לקשר שבין בריאות הנפש לשיקום מזנות. רבות מהנשים בזנות מתמודדות עם פוסט טראומה מאובחנת ומצבי קיצון פסיכיאטריים. גם כשנפתחה (בבית חולים וולפסון) מרפאה שזה בדיוק ייעודה - היא כבר הספיקה להיסגר.

נקודת זמן קריטית

אז בסיכומו של דבר, איזה ציון מקבלת החלטת הממשלה הזאת? הפעם, נדמה שהשורה התחתונה היא שאין שורה תחתונה. לא בכדי בקרב ארגוני החברה האזרחית הפועלים בזירה אין תמימות דעים באשר לתועלת החוק והמענים הניתנים במסגרת החלטת הממשלה. לצד ארגונים שרואים את ההחלטה באור חיובי יותר, ארגון "טרנסיות ישראל" חוזר וטוען שאין מענים מספקים עבור נשים טרנסיות במעגל הזנות. הקהילה הטרנסית התנגדה ברובה הגדול להליך החקיקה לאיסור צריכת זנות ואף הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד אכיפת החוק על בסיס פגיעה לכאורה בחופש העיסוק של חברי הקהילה. משרד הרווחה אומנם מקיים מסגרות שיקומיות לאוכלוסייה, זו אולם יש פער בכל הנוגע ליישום מדיניות הכשרה מקצועית והשמה מותאמת.

למרות היתרונות הברורים וההשפעות בשטח של חקיקת החוק והחלטת הממשלה הנלווית לו, נראה שעדיין קיימים פערים משמעותיים ביישום. הדוגמה הכי טובה היא כאמור רמת האכיפה - שגם רחוקה מלהיות אחידה וגם ההשפעה ההרתעתית שלה הולכת ונשחקת עם הזמן.

במרכז להעצמת האזרח ובשדולת הנשים מדגישים שעם פקיעת הוראת השעה ביולי 2025, ניצבת בפנינו הזדמנות ייחודית לעצב חוק חדש שייתן מענה מעמיק ומקיף לפערים שנותרו. על מנת להגביר את יעילות החוק, יש צורך בהגברת האכיפה, כמו גם בהרחבת ההסברה לאוכלוסיות רלוונטיות. מעבר לכך, יש לשפר את הקמפיינים התקשורתיים ולפעול להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב. ובעיקר - יש להרחיב את המענים לנשים בזנות ולהתאים את השירותים הניתנים למציאות המשתנה, כולל מתן מענה לצרכים תעסוקתיים והבטחת הכנסה יציבה. חידוש החוק לאיסור צריכת זנות אינו יכול לעמוד לבדו. ללא החלטת ממשלה נלווית, המספקת את התשתית והמאפשרת את הפתרונות הנדרשים לצמצום תופעת הזנות, נזנחת התמיכה והעזרה לאוכלוסיות במעגל הזנות וביציאה ממנו. בלי המהלך ההכרחי הזה, פשוט אי אפשר למגר את התופעה.

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרים של רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריבית בישראל, בארה"ב ובסין יוותרו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"