סר ניק קרטר בביקור ברחוב דאונינג. לחם בבוסניה, בקוסובו, בעיראק ובאפגניסטן / צילום: Reuters, WIktor Szymanowicz
ההחלטה מספטמבר האחרון של ממשלת בריטניה להשעות 30 מתוך 350 רישיונות ייצוא הנשק לישראל עוררה שאלה מטרידה - האם איבדנו את הקול הבריטי. האם תחת האקלים הנוכחי, ישראל נתנה ליחסים מול בת ברית חשובה ביותר לחמוק מבין אצבעותיה.
● WSJ | לנפילת שלטון אסד יש תוצאה מפתיעה: קריסת אימפריית סמים
● הצוללת החדשה של רוסיה והמסרים שהיא מעבירה לכל העולם
אלא שתחושות לחוד ומספרים לחוד: סך העסקאות הביטחוניות המוצהרות שאישרה בריטניה לישראל ב־2023 עמד על 17 מיליון פאונד (כ־22.3 מיליון דולר), כך לפי ארגון CAAT. מכאן אפשר ללמוד שבבסיס שיתוף הפעולה בין המדינות לא עומד הסחר באמל"ח, אלא שילוב הזרועות הצבאי באימונים וברגעי האמת. רגע כזה התרחש כאשר האיראנים מימשו את איומיהם ותקפו את ישראל ישירות באפריל ובאוקטובר, והכוחות הבריטיים סייעו לישראל ביירוט הטילים. שיתוף הפעולה הוכיח את עצמו שוב.
דמות משמעותית מאוד בהידוק הקשר הצבאי הזה הוא ראש מטה ההגנה של בריטניה לשעבר, גנרל (בדימוס) סר ניק קרטר, שבדצמבר 2020, חודשים ספורים בטרם סיים שירות של 43 שנה במערכת הביטחון הבריטית, חתם עם הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') אביב כוכבי על הסכם להידוק קשרי ההגנה בין המדינות. בשבוע שעבר הוא שב לישראל לטובת השתתפות בכנס Defensetech של סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון.
בראיון בלעדי לגלובס הוא מתייחס לחיבור המאיים בין רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית ("קואליציה של מעצמות עוינות"); רואה בשיח עם טהרן פתרון לאיום הגרעיני ("כל העימותים נגמרים בהידברות"); ובינתיים קובע: "העולם במלחמה, אבל עדיין לא במלחמת עולם שלישית".
"ייתכן כי שינוי הדינמיקה שראינו בסוריה יועיל"
תוכנית הגרעין של איראן נמצאת בשלב המתקדם ביותר שהייתה בו מעולם בכל הנוגע להעשרת אורניום. נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מצביעים כי מאז אוגוסט צברה איראן 17.6 ק"מ אורניום מועשר ל־60%, ובסך הכל עומדת על 182.3 ק"ג. זו כמות ששווה לארבע פצצות, כאשר נשק גרעיני דורש אורניום מועשר לכ־85% ומעלה.
"למה שקרה בסוריה תהיה השפעה גדולה על קבלת ההחלטות האיראנית", אומר קרטר. "אנחנו נדרשים לקחת בחשבון את המדינות המעורבות, כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות; האמירותים הם בני ברית טובים של ישראל. האזור הזה זקוק בדחיפות ליציבות, ובאופן ספציפי לטובת גיוון הכלכלות של העולם הערבי, בגלל ההבנה שדלקים פוסיליים לא יישארו לעד, וצעירים רבים זקוקים למקומות עבודה. אני הייתי לוחם, והשתתפתי בפעולות צבאיות משמעותיות מאז מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר. אנחנו צריכים פוליטיקאים שמסוגלים לשוחח זה עם זה ולתת מענה דיפלומטי לבעיות מאתגרות. ייתכן כי שינוי הדינמיקה שראינו בסוריה יועיל".
קריסת הבזק של אסד, שלה הוא מייחס השפעה בלתי מבוטלת על איראן, נבעה לדבריו מכמה סיבות. "בראש ובראשונה, המלחמה באוקראינה השפיעה על היכולות של רוסיה לשמור על כוחות בסוריה עבור אסד. כמו כן, חלק מהפעולות של ישראל נגד חיזבאללה נתנו את אותותיהם על היקף היכולת האיראנית לשמור על הסיוע. המורדים הם קבוצה סבוכה של ארגונים שזיהתה הזדמנות, כשכוחות אסד לא ממש רצו להילחם עבורו. על כן, זהו חיבור של כמה משתנים, כל אחד מהם גרם לשבועיים בסוריה לחלוף כמו רכבת הרים. זה רע לרוסיה, רע לאיראן, וזו הזדמנות עבור טורקיה".
בימים אלה ניכר כי שיתוף הפעולה המשולש בין מוסקבה, טהרן ופיונגיאנג הדוק מאי פעם. רוסיה וקוריאה הצפונית כוננו ברית צבאית, שבמסגרתה המנהיג העליון קים ג'ונג־און שולח לאוקראינה לוחמים. בתוך כך הנשיא ולדימיר פוטין תלוי בחימושים משוטטים ובאמל"ח שמגיע מאיראן, לצד טילים וחימושים מתוצרת צפון קוריאה. "לראשונה בחיינו יש קואליציה של מעצמות עוינות, שמשתפות פעולה פוליטית, כלכלית וצבאית. לא ראינו זאת במשך דור. זה מסוכן, אבל איני רואה אף אחת מבין השלוש מהווה איום אמיתי על המערב. אנחנו משתפים פעולה יחד, ואיני חושב שיש להן תקווה להגשים את שאיפותיהן".
מהן המגמות כעת במלחמת רוסיה־אוקראינה?
"הממשל האמריקאי החדש מעוניין למצוא דרך לסיים את המלחמה. כל המלחמות נגמרות בשיח, הטריק הוא מתי שני הצדדים מוכנים לכך. הרוסים מתחילים להיראות שבירים, מה שקרה בסוריה לא טוב למעמדה של רוסיה בעולם, וגם אוקראינה סבלה מאוד. יש אינדיקציות לכך שהשיח עשוי להתרחש בשנה הקרובה".
אחד מסימני השאלה הגדולים שנובעים מהטלטלה בסוריה הוא האם המורדים במדינה יוצרים הזדמנות לאזור. "היאת תחריר א־שאם הציגו את עצמם מחדש כגוף יותר מתקבל על הדעת, אך זה כמובן עדיין מוטל בספק, בין השאר משום שבריטניה וארה"ב רואות בהם ארגון טרור. הם היו שלוחה של אל־קאעידה, אז נמשיך לעקוב אחרי מה שהם מנסים ליצור. זהו רק ארגון אחד, והכורדים עדיין בפנים, יש נוכחות דאעש במזרח סוריה, וממשל אמריקאי חדש ייכנס בינואר".
"ישראל משמעותית מאוד בעולם הדיפנס־טק"
גנרל (בדימוס) סר ניק קרטר נולד בניירובי, קניה, ב־1959. בגיל 25 הוא נישא ללואיס אן, ולשניים יש שלושה בנים ובת. את שירותו הצבאי הממושך הוא החל ב־1978, ובמהלך הקריירה לחם בלא מעט מלחמות, כולל בבוסניה, בקוסובו, בעיראק ובאפגניסטן. ב־2014 הוא מונה לראש המטה הכללי של בריטניה, תפקיד שמקביל למפקד זרוע היבשה בישראל.
תפקידו האחרון, בשנים 2021-2018, היה ראש מטה ההגנה (CDS) של בריטניה - המקביל לרמטכ"ל צה"ל או ליו"ר המטות המשולבים של ארה"ב. במסגרת התפקיד שימש כיועץ הבכיר למזכיר ההגנה. לפי החוקה הבריטית, לכוחות החמושים יש מפקד עליון נוסף - המונרך. כך נוצר קשר בין קרטר למלכה אליזבת' בזמנה ולמלך צ'ארלס כיום. "הם רצו להבין את האתגרים שלנו, מה אנחנו עושים, וכן רצו להציג מנהיגות. הדבר הנחמד הוא שהם היו חופשיים איתי, כי ידעו שאף פעם לא אספר את מה שהם חולקים איתי".
כיום קרטר, בשיתוף פעולה עם אקסיג'נט קפיטל הישראלית, מספק שירותי ייעוץ אסטרטגי לחברות ישראליות הפועלות במגזר הביטחוני. העבודה כוללת מתן תובנות והכוונה לשווקים הגלובליים. "ישראל משמעותית מאוד בעולם הדיפנס־טק", מדגיש קרטר. "אנחנו מוקירים את החדשנות יוצאת הדופן שהחברות הביטחוניות הישראליות מציגות, ולעתים מאמצים את מה שאנחנו רואים בישראל. מרשים לראות את החדשנות של החברות הישראליות, בין אם ממשלתיות או פרטיות. העמדה הישראלית מול שכנותיה הופכת את החדשנות הישראלית לכורח המציאות".
מהי דעתך על החלטת ממשלת הלייבור להשעות רישיונות יצוא לישראל?
"אינני מגיב על פוליטיקה ויחסי ישראל־בריטניה, כולם יודעים מהי עמדת כל מדינה. אני זכיתי לחתום עם הרמטכ"ל אביב כוכבי על ההסכם, ואני חושב שהוא מוצלח. אנחנו משתפים פעולה בהיבטי הכוחות ויכולות הפיתוח. זה חשוב מאוד עבור שני הצבאות לעבוד יחד, לשתף את האימונים הטובים ביותר, ולהבין יחד את המורכבות של שדה הקרב המודרני. זו דרך טובה מאוד לעשות עסקים".
מלחמת חרבות ברזל הביאה לצמיחה בביקושים למוצרים ביטחוניים ישראליים. אלביט סיימה את שלושת הרבעונים הראשונים של השנה עם רווח נקי של 231 מיליון דולר, 24.9% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד; התעשייה האווירית עם כ־416 מיליון דולר, 74% יותר מהתקופה המקבילה; וברפאל, 154 מיליון דולר - פי 4.5 מהתקופה המקבילה.
בענף בישראל מייחסים את הביקושים הצומחים לטכנולוגיה האיכותית, אבל לא פחות מכך להוכחתה בשדה הקרב ("Combat Proven"). אולם, קרטר אומר כי נדרשים להיות זהירים בבואנו לנופף בתווית הזו, "בגלל שהטבע של מלחמה אף פעם לא משתנה. בליבה תמיד יהיו הפוליטיקות והאינטראקציות האלימות בין בני אדם. רואים בעולם כיום שאופי העימות עשוי להשתנות. העימות שישראל מעורבת בו שונה מאוד מזה של אוקראינה. אמנם יש עניינים חופפים בתחום הנשק והטכנולוגיה, אבל אם נהפוך אותם לדומים - נטעה".
"כולנו הרווחנו מהקשיים שעמם ישראל התמודדה"
תחום שבו התעשיות הביטחוניות של ישראל ובריטניה רצות ראש בראש הוא פיתוח מערכות הגנה אווירית בלייזר. מערכת מגן אור, שמובילה יחידת המו"פ במפא"ת עם המפתחת הראשית רפאל, צפויה להיות מבצעית במחצית השנייה של 2025. זו צפויה להיכנס לשירות לפני מערכת "דראגון פייר", שבה הבריטים השלימו ניסוי מוצלח בתחילת השנה בסקוטלנד.
היתרון הגורף ביירוט בלייזר הוא החיסכון בעלויות: יירוט של מערכת דראגון פייר מוערך ב־13 דולרים בלבד, לעומת כ־30 אלף דולר לכיפת ברזל. עם זאת, ללייזר יש גם כמה חסרונות, כשמעל כולן הגבלת פעילותו בעת מזג אוויר מעונן, אובך וערפל. "לא הייתי מגדיר זאת כמרוץ. חברות בריטיות מעוניינות ליצור מערכות מסוימות לפני הישראליות. איני יודע מי ינצח ובאיזו טכנולוגיה נכון להשקיע".
עד כמה גדול הוא שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבריטניה ביחס למצבו 50 שנה אחורה?
"לצבאות המערביים הייתה את הפריבילגיה מאז 1945 לא להילחם נגד יריבים קונבנציונליים באופן שישראל נדרשה להילחם, במיוחד ב־1967 וב־1973. הצבאות הללו נדרשו להביט על ישראל ככוח משמעותי ומוצלח באותם עימותים, ואכן למדנו רבות.
"אם מביטים על מלחמת המפרץ הראשונה שבה ארה"ב ובנות בריתה בעטו את סדאם חוסיין מחוץ לכווית, אז זו הייתה תמצית של פעולות אוויר ויבשה. כשאתה חושב על כך, רבות מהדוקטרינה והאמצעים שנובעים ממנה, הגיעו ממה שלמדנו מישראל ב־1967, ב־1973 וב־1982. כולנו הרווחנו מהקשיים שישראל התמודדה איתם, ומהאופן שבו היא פתרה אותם".
בזווית הטכנולוגית, מספר קרטר כי הוא השתמש בפלטפורמה ישראלית כשפיקד על כוחות בדרום אפגניסטן בשנים 2010-2009: "זה הועיל מאוד למשימות מודיעין ומעקב שביצענו במחוז הלמאנד", הוא מעיד. ראש מטה ההגנה הבריטי לשעבר מכיר בכך שיש כמה קווי דמיון בין הפיכת הטליבאן באפגניסטן לפני כשלוש שנים, לבין ההפיכה הנוכחית בסוריה. "העובדה שצבאו של נשיא אפגניסטן אשרף גאני לא רצה להילחם עבורו, דומה למה שראינו עם צבא אסד. זה קורה כשחייל לא מאמין שהוא נלחם עבור סיבה צודקת וראויה. זה שברירי מאוד ולרוב המוראל הצבאי לא מאפשר זאת. אנחנו מנתחים עוצמה צבאית על בסיס הרכיב הפיזי והרכיב המוראלי. לעתים קרובות, הרכיב המוראלי הוא החשוב ביותר. מה שראינו הוא נפילת הרכיב המוראלי בצבא אסד".
ובתוך הפתח הזה שפתחה סוריה, האם מלחמת עולם שלישית היא תרחיש סביר?
"העולם במלחמה, אבל עדיין לא במלחמת עולם שלישית. אופי הפוליטיקות והעימותים משתנה במהירות רבה. הדמוקרטיזציה של המידע וההתפתחות הטכנולוגית המהירה כל כך, מאפשרות לשחקנים מדינתיים ובלתי־מדינתיים להשיג כלים חדשים וטקטיקות לערער את אורח חיינו, וזה אומר שאנחנו במלחמה".