אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
התחושה של צרכנים רבים היא שהמחירים עולים בעקביות, אך זה לא תמיד מתבטא במדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - שבכלל ירד בחודש האחרון. זה מביא לצורך להסתכל על אלטרנטיבות, הן של משרדי הממשלה והן של השוק הפרטי. אך למעשה, נראה כי כמעט כולם שואבים מידע מאותו המקור בדיוק: נתוני השקיפות במחירים על־פי חוק המזון. כך שכל בעיה שתהיה שם, תהיה משותפת לכולם.
● פרויקט מיוחד | מחירי המזון במדינה הזו זינקו ב־30%, והממשלה פתחה את הכיס בלי חשבון
● פרויקט מיוחד | הרשת שהורידה את תנובה מהמדפים ומתמודדת במגרש של הגדולים
● פרויקט מיוחד | החידה הגדולה: איך יכול להיות שהכול מתייקר אבל האינפלציה לא עולה
חמור מכך: סל הצריכה שמתפרסם על־ידי משרד הכלכלה ונועד להיות אלטרנטיבה מדויקת יותר לבדיקת המחירים בסופרמרקט ולהשוואה בין רשתות השיווק השונות - לא מתפרסם כבר קרוב לשנה וחצי.
נראה כי למרות הביקורת על מדד המחירים לצרכן, אין לו ממש תחליף בכל הנוגע למעקב אחרי מחירים. הוא מתבסס הן על נתוני השקיפות במזון והן על סקירה פיזית בשטח, בעוד אחרים משתמשים כמעט בלעדית באותם נתוני שקיפות שהקמעונאיות מחויבות לספק. אף אחת מהאלטרנטיבות לא מספקת נתונים אחרים, ואם ישנה בעיה בנתוני השקיפות במזון - כולם יסבלו ממנה באותו אופן.