זירת הנפילה ביפו / צילום: Reuters, Anadolu
מאז תחילת המלחמה, מנהלים החות'ים מתקפה בלתי פוסקת נגד ישראל, כאשר השיא נרשם בימים האחרונים. שני ראשי קרב פגעו בשבוע שעבר ברמת אפעל וביפו, על אף שמדובר בשיגורים בודדים - בניגוד ל־180 טילים בליסטיים ששיגרה איראן רק באוקטובר האחרון, שאת רובם ישראל יירטה בהצלחה - ומרחק של 2,000 ק"מ בין המדינות. השאלה שכרגע שואלים בצבא היא מה קרה בממשקים בין המערכות השונות, ולמה מערך ההגנה הרב־שכבתי לא עבד בצורה מספקת.
● המומחה שמנסה להסביר: למה נכשל היירוט של הטיל החות'י
● הם יצרו איום גלובלי והחלו להתנתק מהציר האיראני. מה החות'ים רוצים?
עבור הגנה מפני טילים בליסטיים, כמו זה ששוגר מתימן, משתמשת ישראל בשתי מערכות מתוצרת התעשייה האווירית: חץ 3 לאיומים מחוץ לאטמוספירה וחץ 2 בתוך האטמוספירה. עלות כל יירוט באמצעותם מוערכת בכ־2 ו־1.5 מיליון דולר בהתאמה - הרבה יותר מכיפת ברזל (כ־30 אלף דולר) ומקלע דוד (כ־700 אלף דולר) מתוצרת רפאל שנמצאות בשכבות הנמוכות יותר של מערך ההגנה האווירית.
ביום שבת לפנות בוקר צה"ל שיגר טיל חץ 3 שמיועד ליירוט מחוץ לאטמוספירה והרחק משטח ישראל, אך כאמור היירוט לא צלח. לאחר מכן, שוגרו שני מיירטי כיפת ברזל, שגם הם לא הצליחו ליירט את האיום.
לדברי גורם מקצוע במערב, מול האיומים הנוכחיים לא נדרש לפתח מיירט חדש, אלא הפתרון טמון באופן ובמדיניות ההפעלה. "שיגור של שני מיירטי כיפת ברזל שהתבצע לאחר שיגור בודד של חץ כנראה לא במקום", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "לעומת זאת, שיגור קלע דוד (שנועדה להעניק שכבת הגנת ביניים בין כיפת ברזל שמיועדת לאיומים לטווח הקצר לבין מערכות החץ שמיועדות ליירוט איומים לטווח ארוך, דש"א) עשוי היה להיות רלוונטי.
"רצף של שני יירוטים כושלים יכול לקרות, אבל אם יהיו יותר - זה מדאיג. זהו שלב נוסף במרוץ החימוש בין ישראל לבין האיראנים, שבו ישראל נדרשת לרוץ מהר יותר. בעתיד יהיו איומים נוספים, כמו טילים בליסטיים, טילי שיוט, כטב"מ, וכן האיום ההיפרסוני שעוד יגיע".
השאלות שעולות סביב היירוט
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרואופטיקה וסנסורים, מציין כי המפתח ליירוט מוצלח טמון בין היתר בשלב שבו מתבצע היירוט. "אם הוא מתבצע בתוך מדינת ישראל אז ייפול הראש הקרבי, גוף הטיל, או המנוע שניתק כמה דקות לאחר ההמראה. גוף הטיל יוצא מהאטמוספירה, ובמידה ולא מיורט - הוא 'גולש' למטרה. במצב שבו היירוט לא מתבצע הרחב מישראל, אז שברי יירוטים ייפלו אל המטרה. הטיל גולש מהאטמוספירה במהירות שעשויה להיות מהירה פי 15 ממהירות הקול".
פספוס הטיל עשוי להיות מושפע משלושה גורמים, אומר ד"ר קליסקי: "האחד, זיהוי ועיבוד נתונים מאוחר מדי. כשהטיל משוגר הוא מוציא ענן אש ועשן, ולוויין אמור לזהות זאת במהירות; השני, הטילים הללו עם מנועים חזקים ומהירים, מונעים כנראה בדלק מוצק - וכך עשויים להיות מהירים יותר מהצפוי; השלישי, תוספת יכולת תמרון מסוימת. היא לא ברמה של טיל שיוט, אבל גם מערכות חץ עושות מסלול בליסטי. בעקבות כך, סטייה קלה במסלול הטיל עלולה לגרום למיירט לפספס".
עם זאת, חשוב לציין כי למערכות ההגנה האווירית של ישראל יש יותר מ־90% הצלחה לאורך המלחמה - מספרים שנחשבים גבוהים מאוד - זאת בזכות שלל המערכות והפיתוחים. ועדיין - ההגנה אינה הרמטית.
האיום העתידי שמטריד את ישראל
כאמור, אחד האיומים העתידיים שמטרידים את מערכת ההגנה האווירית של ישראל הוא האיום ההיפרסוני. נשק זה עשוי להישמע כמו מדע בדיוני: טיל בעל מהירות אדירה, שיודע לתמרן - וכל זאת בגובה שמערך ההגנה האווירית מתקשה להתמודד איתו. אולם, במערכת הביטחון יש מי שחושב שלא מדובר בסיפור בדיוני כלל - אלא באיום מוחשי על ישראל.
איראן למשל, טוענת כי יש ברשותה טילים היפרסוניים. ככלל, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סונית - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה - שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). אולם, היא נחשבת לסופרסונית - ולא היפרסונית. ההבדל בין שני הסוגים מתחיל כשעוברים למהירות שגבוהה ממאך 5 - אז מתחילה הקטגוריה ההיפרסונית.
טיל היפרסוני איננו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. ההיפרסוני גם לא מגיע לגובה של בליסטי, כי אם נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה. הוא גם מתמרן בדומה לטיל שיוט, ולכן מהווה מעין שילוב תכונות שצפוי להקשות על מערכות ההגנה האווירית.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאחר תחקיר ראשוני בחיל האוויר ובפיקוד העורף אודות נפילת הטיל ששוגר מתימן לפנות בוקר, האירוע עדיין מתוחקר לעומקו, חלק מהלקחים שהופקו כבר מיושמים, הן בתחום היירוט והן בתחום ההתרעה. לא ניתן לפרט מעבר לכך על פעילות ההגנה האווירית ומערכת ההתרעה בכדי לשמור על ביטחון המידע. נדגיש כי ההגנה האווירית אינה הרמטית ויש להישמע להנחיות פיקוד העורף".