חדשות הביומד / צילומים: Shutterstock, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו שיטה חדשה לחסן: באמצעות קרם המכיל חיידקים ונמרח על העור, ללא זריקה
חיידקים מסוג Staphylococcus epidermidis חיים באופן טבעי על עורם של כמעט כל בני האדם. הנחת היסוד בעבר הייתה כי הם גם לא מעוררים תגובה חיסונית משמעותית, אבל מסתבר שמערכת החיסון דווקא כן רואה אותם, וגם מפתחת נוגדנים המופנים לרכיבים שונים בחיידק.
● מדענים מזהירים מ"מולקולות המראה": סיכון חסר תקדים לעולם
● בלעדי | ארבע אוניברסיטאות יפתחו בקרוב תואר חדש. אם חלמתם להיות רופאים כדאי לכם לקרוא
ד"ר מייקל פישבך מסטנפורד, אחד מכותבי המחקר, הסביר בהודעה לעיתונות כי החוקרים גילו זאת כאשר מרחו בעדינות מעט נוזל המכיל את החיידקים על הראש של עכברי מעבדה. מערכת החיסון של העכברים הגיבה בעוצמה, ויצרה נוגדנים נגד כל מיני חלקים של החיידק. "התגובה החיסונית הייתה לא פחות עוצמתית מאשר אם היינו מזריקים להם את החומר", אומר פישבך. "ואחר כך ראינו שזה קורה גם בבני אדם. נטלנו דם ממתנדבים בריאים וראינו כי יש להם נוגדנים רבים ל-S. epidirmis. זה היה מאוד מוזר לראות תגובה חיסונית כל כך חזקה לחיידק שהעור מגן מפניו. האם גופנו תופס את חומת העור ככלי חסר ערך בהגנה על גופנו?".
אולי לא, אך נראה כי הסיכון שבכניסת החיידק הזה למחזור הדם, הוא מאיים במידה המצדיקה בניית מערכת ההגנה הנוספת. ואם התגובה החיסונית לרוב הפתוגנים בעולם מתחילה רק כשהם בתוף הגוף, הרי שהתגובה ל-S. epidermis מתחילה מוקדם יותר, כנראה משום שהגוף מבין כי פריצת החומות והחדירה של החיידק למחזור הדם, יגיעו בשלב כלשהו.
כשהחוקרים גילו זאת, עלה בראשם הרעיון להנדס את החיידק, כך שיבטא רצפים שנגדם מעוניינים להגן. ואז, אפשר למרוח את החומר על העור, ובלי שום זריקה יכולה להיווצר תגובה חיסונית.
במחקר בעכברים נמצא כי הגישה הזו אכן עובדת. הם הצליחו ליצור כך אצל עכברים נוגדנים למחלת הטטנוס, ללא זריקה, וכאשר חשפו אותם למחלת הטטנוס שבדרך כלל הורגת אותם, הם נשארו בחיים. אותו הדבר קרה עם חיסון למחלת הדיפטריה.
ולא רק זאת אלא שנמצא שבגישה כזו, נוצרים נוגדנים כבר בנחיריים של העכבר. וירוסים נשימתיים לרוב אינם מפעילים נוגדנים בנחיריים אלא רק כאשר הפתוגן כבר נכנס לריאות. כך, שייתכן שהחיסון הזה יכול להיות אפילו מוצלח יותר מחיסונים קיימים.
האם החיסון במריחה יעבוד גם בבני אדם? זה עוד לא ידוע. החוקרים מעריכים כי המוצר יכנס לניסויים קליניים תוך שנתיים או שלוש.
בית החולים סורוקה מתחדש בהשקעה של 800 מיליון שקל
בית החולים סורוקה חושף היום את תוכנית ההתחדשות שלו לשנים הקרובות, במסגרתה יושקעו 800 מיליון שקל בפרויקטים חדשים בבית החולים.
מנכ"ל סורוקה שלומי קודש, מסביר בשיחה עם "גלובס" כי: "מפתה אולי לומר כי דברים התחילו לזוז אחרי שהמדינה הבינה את החשיבות של סורוקה כחלק ממערך התגובה לטבח ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, אבל האמת היא שחלק מהדברים החלו לזוז כבר לפני כן.
"בעולמות המיגון, תמיד דיברו על הפגייה הלא ממוגנת של סורוקה. כעת ב-2025 צפויה להיפתח פגייה ממוגנת. חדרי הניתוח ימוגנו ובשלב הבא גם חדרי הצנתור הדורשים פתרון מורכב יותר.
בנוסף, צפויה הרחבה של חדר המיון. "חדר המיון הנוכחי נפתח לפני 25-24 שנים, ומאז האוכלוסייה גדלה משמעותית. בעוד כמה חודשים תחל ההגדלה של חדר המיון בעוד 50%. זהו פרויקט שהתחלנו לתכנן אחרי צוק איתן, כלומר ב-2014".
פרויקט נוסף הוא בניין שיקום. "גם הוא צפוי להיפתח בשנה הקרובה. הוא יהיה אחראי על שיקום מיידי וגם על שיקום ילדים, מחלקת שיקום הילדים היחידה בדרום. במקביל סוף סוף נפתחים עוד מתקני שיקום בנגב, שיהיו אחראים על שיקום יותר ארוך טווח". כמו כן החל בית החולים לתכנן את בניין הפסיכיאטריה החדש, אך עבודה זו תיקח עוד מספר שנים.
ולבסוף - גם מרכז החדשנות, שבו בית החולים יפעל לשתף פעולה עם התעשייה ולתמוך בסטארט אפים.
מהיכן מגיע התקציב?
"רובו מגיע מתקציב הבינוי של הכללית וחלקו הקטן, כמה עשרות מיליוני שקלים, מפילנתרופיה. כך שאפשר לומר שהמדינה נותנת את חלקה, דרך הכללית, אם כי תמיד בתי החולים הממשלתיים מקבלים יותר. בתחום המיגון קיבלנו 30 מיליון שקל מדמי מיגון מהמדינה, ועוד משהו שקיבלנו מהמדינה הוא הזכות להציב מכשיר סי טי חדש". המדינה מחלקת אישורים כאלה במשורה, כי היא תצטרף אחר כך לשלם עבור כל בדיקה יקרה שמבוצעת במכשיר.
האם קיבלתם גם תקציב לכוח אדם נוסף? בינוי זה חשוב כמובן, אבל בסופו של דבר כוח אדם הוא הרכיב הכי חסר בטיפול הרפואי בפריפריה.
"הסיפור הכואב הוא לא התקנים אלא האנשים. כמות הרופאים לנפש בדרום היא פחות ממחצית מאשר בתל אביב, וזה לא משתפר. במחלקות שדיברנו עליהן לא צפויה בעיית איוש, אבל צריך לדבר על זה כי כל התוכניות הקיימות כרגע להוספת רופאים למערכת הבריאות הציבורית, לא מכוונות דווקא לפריפריה.
"תוכניות הלימודים ברפואה מעדיפות סטודנטים עם ציוני פסיכומטרי ובגרות גבוהים, ובפועל מתקבלים רק 5%-7% סטודנטים מהדרום לתארים הללו, לעומת חלקם באוכלוסיה שהוא כ-16%. הייתי רוצה שהסטודנטים מהדרום יקבלו עדיפות גם בהתחשב בקריטריונים האלה, אבל זו שאלה טובה איך עושים את זה באופן חוקי והוגן.
"משרד הבריאות הקים יחד איתנו ועם הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת, את תוכנית אילנות למנהיגים ברפואה, שתומכת במלגות ומנטורינג ב-50-40 רופאים שמתחייבים להישאר בפריפריה. זו התחלה טובה. ההשקעה בבינוי גם היא מושכת רופאים, כי אנשים לא רוצים לעבוד במקום מסכן".
ההתרחבות המשמעותית שלכם מגיעה בתקופה שבה לראשונה מסתמנת לכם תחרות. אושרה סופית התוכנית לבניית בית חולים חדש בבאר שבע, שיופעל על ידי שיבא ויהיה בבעלות קופות החולים מאוחדת ולאומית.
"אנחנו מכירים את התוכנית הזו מזה זמן, ולא יודעים מתי בדיוק בית החולים יקום. ברור שאם רוצים שיפעל פה עוד בית חולים, חייבים שיהיו פה עוד רופאים. אחרת מה שקיים כאן יפגע, ולא תהיה תועלת להקמת בית החולים הנוסף. טוב שיש תחרות, כל עוד מוודאים שהשירות עדיין יינתן".
מדטרוניק מרחיבה את שיתוף הפעולה עם מדהסנס
חברת מדהסנס שפיתחה מערכת לניטור כאב באופן אובייקטיבי גם אצל אנשים שאינם מסוגלים לתקשר את רמת הכאב, הודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה השיווקי שלה עם ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק , אשר מעתה תשווק את מכשירי החברה בישראל. מדטרוניק ומסדסנס כבר משתפות פעולה בשיווק המכשיר במערב אירופה.
המכשיר של מדהסנס הוא המכשיר הראשון המאושר על ידי ה-FDA לניטור כאב אצל חולים מורדמים. כיום רמות הכאב אינן מנוטרות, כך רמת הכאב חשובה לניהול ההרדמה, כדי לא לטעות באלחוש יתר או חסר.
עם קבלת אישר ה-FDA ב-2023 מסרה מדהסנס כי הכנסותיה מהמוצר עומדות על כמה מיליוני דולרים בשנה, וכי המוצר שימש ביותר מ-90 אלף ניתוחים. בינתיים סביר להניח כי מספרים אלה גדלו, ובעקבות זאת מורחב הסכם השיווק.
החברה מנוהלת על ידי גלית צוקרמן שטרק והיא גייסה עד היום כ-40 מיליון דולר. בין משקיעיה נמצאים קרן הון הסיכון של חברת באקסטר, משקיע הביומד שמואל קבילי, קרן OTV ואחרים.
אאיון חושפת את חברת Promise Bio עם גיוס של 8.3 מיליון דולר
סטודיו AION Labs, שהקימו ענקיות תרופות מובילות בישראל יחד עם רשות החדשנות, חושף היום לראשונה את חברת Promise Bio, שהוקמה בסטודיו ומגייסת 8.3 מיליון דולר, בהובלת קרן AWZ ובהשתתפות החברות פייזר ואסטרהזנקה, שתיים מחברות הזכייניות בסטודיו.
פרומיס מפתחת כלים שיאפשרו לחזות מראש את התגובה הצפויה של המטופלים לתרופות למחלות כרוניות המתווכות ע״י מערכת החיסון כמו קרוהן, קוליטיס כיבית, דלקת פרקים שגרונית, זאבת ועוד. בשנים האחרונות פותחו טיפולים ביולוגים חדשים למחלות הללו, שיכולים להיות יעילים מאוד בחלק מן החולים, אך בחולים אחרים יעילותם מוגבלת מאוד. כיום אין כלים המאפשרים לחזות מי יגיבו לטיפולים. כיוון שמספר האפשרויות המפותחות הולך וגדל, גישת ה"ניסוי וטעיה" מובילה למצב שבו המטופלים לא מקבלים את הטיפול המתאים להם, ונוצרת גם עלות גבוהה מאוד למערכת הבריאות.
הפתרון מבוסס על מחקר ארוך שנים שבוצע במכון ויצמן במעבדה של פרופ' יפעת מרבל (כיום היזמת המדעית של החברה) ע״י דר' אסף קסן (שישמש כסמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה). החוקרים פיתחו פלטפורמה חישובית אשר מאפשרת לזהות מאפיינים ייחודיים בהתנהגות החלבונים אצל המטופלים, אותם לא היה ניתן לזהות עד היום. כך ניתן להבדיל בין תתי אוכלוסייה שונים מבין החולים במחלה.
מהחברה נמסר כי רמת המורכבות הביולוגית במחלות האוטואימוניות מהווה אתגר גם לחברות הפארמה. השיטות הנוכחיות לעיבוד מידע ביולוגי התרכזו ב-DNA ,RNA, או בזיהוי כמות חלבונים בלבד, ואילו פרומיס מוסיפה מבט על שינויים בחלבונים, שהם קריטייים לתפקודם.
מנכ״ל החברה הוא ד״ר רונאל וקסלר, רופא-חוקר שהיה גם בכיר בחברת c2i Genomics.
AION Labs מתמחה בהקמה של חברות המשלבות יכולות עיבוד מידע חדשניות בתוך עולם התרופות. המסלול הקלאסי של הסטודיו הוא הקמה של חברות דרך אירועי "בוט קאמפ", במסגרתם חברות התרופות מצביעות על צורך מסוים שיש להן, וקבוצות של יזמים פוטנציאליים (בשאיפה מכל העולם, בשנתיים האחרונות קצת פחות), מתגבשות לעבודה משותפת של כשבוע בסופו הן מציעות את הפתרון שלהן, ועל בסיס הפתרון הזוכה מוקמת חברה.
פרומיס היא החברה הראשונה שנוצרה במסלול חדש של הסטודיו, מסלול ה-Seeding , במסגרתו הסטודיו מקים חברות על בסיס רעיונות שצמחו באקדמיה.
IATI תקיים כנס Mini-Mixiii במיאמי
ארגון IATI, אשר עורך את אירועי Mixiii לתעשיית הביומד, יוצא עם הכנס לראשונה מחוץ לישראל. באירוע Mini Mixiii, שייערך במיאמי, יגיעו 20 סטארט אפים חדשניים ומובילים ויציגו את פעילותם למשקיעים אמריקאים. האירוע ייערך ב-9. בינואר והכנס השנתי הישראלי של Mixiii ייערך ב-5-4 במרץ.
החברות שנבחרו הן: AIDOC , AISAP , BioBeat , Cordio Medical , Briya , Gero3D , Eyecontrol , Imagene , Kahun , Kamari Pharma , Longevity AI , Maverick Medical , MeMed , Momentis , Project M , Opmed.AI , Promise Bio , Visci , Theator ו- Ultrasight .
לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI): "לאור התקופה המאתגרת שמדינת ישראל עוברת ניתנת לנו הזדמנות יוצאת דופן להציג את הכוח והיצירתיות של הסטרטאפים הישראלים בשיתוף פעולה עם חברות וארגוני בריאות בינלאומיים. החברות המשתתפות בכנס הן אלו שיובילו את העתיד של תחום הבריאות העולמי, ומיאמי - בזכות מיקומה האסטרטגי וקצב הצמיחה האדיר שלה - מהווה את המקום האידיאלי לחשוף את הפיתוחים פורצי הדרך הללו לשוק האמריקאי".
בין המשקיעים והלקוחות הפוטנציאליים הנמצאים באירוע, ניתן למנות את תומאס ריצ'רד ניידס שגריר ארה"ב בישראל לשעבר וסגן יו"ר אסטרטגיה בבלקסטון, דר' מוריס פרה מנכ"ל אינסייטק, מר ג'ייסון ווידה מזכיר הסוכנות למנהל שירותי בריאות של פלורידה, גיא שפיגלמן - מוביל תחום סטארטאפים בבריאות ומדעי החיים EMEA ב- Amazon Web Services (AWS) , קרן אקסלמד, בנק דיסקונט ניו-יורק, the Lab Miami ועוד.
חברת Mica AI תשתף פעולה עם בית החולים בפטיסט הלת' בפלורידה
חברת הסטארטאפ הישראלית MICA AI חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם בית החולים Baptist Health בדרום פלורידה. מיקה תספק לבית החולים כלי שמטרתו לשפר את בדיקות הממוגרפיה, במטרה להגיע לאבחון מוקדם ומדויק יותר של סרטן השד באמצעות בינה מלאכותית. שיתוף הפעולה נרקם באמצעות מרכז החדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא, שבו גם פותחה הטכנולוגיה של החברה, בשיתוף עם המרכז לחקר סרטן השד.
הטכנולוגיה מספקת מידע על אספקת הדם בשדיים ללא הזרקת יוד כפי שנדרש בפרוצדורה הקיימת היום בשוק. בנוסף, היא משפרת את ההדמיות במקרים של רקמת שד צפופה, מה שמקל על הרופאים לזהות בעיות פוטנציאליות.