רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של חברת סלייס / צילום: באדיבות מגדל
המנהל המורשה של סלייס, חברת הגמל שקרסה, מאבד את סבלנותו לנוכח התנהלותם של המעורבים בפרשה: בבקשה שהגיש היום (א') לבית המשפט המחוזי מבקש רו"ח אפי סנדרוב להטיל 45 ימי מאסר על ליעם ישראל, אשר גייס 34 מיליון דולר מעמיתי סלייס, בגין ביזיון בית המשפט ואחרי שישראל התחמק מלספק מידע אודות השימוש בכספים.
● שלושה פסקי דין | שכן גילה כי חומה חילקה חצר באופן לא שווה. מה קבע ביהמ"ש?
● בדיקת גלובס | אחרי קיפאון של שנה: משרדי עורכי הדין מחלקים בונוסים. ובכמה יעלו את השכר?
הבקשה מופנית גם כלפי אנסטסיה קוטייבה, בת זוגו של ישראל, הממלאת תפקיד מפתח לפחות בשתי חברות ובשותפות אחת שקיבלו את כספי העמיתים. סנדרוב מבקש מבית המשפט להטיל עליה קנסות בעשרות אלפי שקלים עד למסירת המידע.
מהבקשה עולה, כי סלייס מבקשת כבר מאז מרץ השנה לקבל מישראל מידע אודות הנכסים שהשקיע בכ-50 קרנות המאוגדות במדינת מישיגן שבארצות הברית. בין היתר, ישראל נדרש לספק פרטים אודות מועדי וסכומי ההשקעה, אחזקות בניירות ערך, הלוואות, פרטי חשבון בנק, פרטי זיהוי של מנהלי הקרנות ודוחות כספיים. חרף צווי בית משפט בנושא, ומשא ומתן שקיים איתו המנהל המורשה, ישראל לא סיפק את המידע.
השימוש שעשו החברות בכספים הוא "העברה מכיס לכיס"
לדברי סנדרוב, ישראל אמנם העביר בחודשים האחרונים מסמכים שונים, אך לדבריו "נקל לראות כי העיקר חסר מן הספר, וכי ליעם שומר 'קרוב לחזה' את המידע ה'ליבתי' הנוגע לשימושים שהקרנות עשו בכספי העמיתים. נראה כי ליעם סבור שהמנהל המורשה יתבלבל בין כמות לבין איכות; בין טפל לבין עיקר".
רק בספטמבר האחרון, מתאר סנדרוב, העביר ישראל הסכמי הלוואה ביחס לכ-31 מיליון דולר - אך כולם "נכרתו באופן תמוה בספטמבר 2024", כלומר ימים ספורים לפני שהועברו למנהל המורשה, ולא ניתן להבין מאף אחד מהם מה עלה בגורלם של כספי העמיתים. לפי סנדרוב, השימוש שעשו החברות בכספים הוא "העברה מכיס לכיס", שכן קוטייבה היא בעלת תפקיד מפתח לפחות בשלוש מהן.
עוד קובע סנדרוב, כי ישראל לא מסר אסמכתאות לגבי הלוואות שניתנו ל-392 עמיתי סלייס בהיקף של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואות בהיקף כולל של כ-54 מיליון שקל, אשר הוענקו על ידי הקרנות שלו.
המנהל המורשה מבקש להטיל על ישראל את סנקציית המאסר תוך שבוע, וזאת אחרי שקבע כי "ליעם מפר את ההחלטה באופן אישי, וכמי שהוא 'הרוח החיה' מאחורי הקרנות, הוא גם גורם - במעשיו ובמחדליו - לקרנות להפר את ההחלטה". עוד מנמק סנדרוב את בקשתו בכך ש"אין כל תועלת בהטלת קנסות - מיידיים או על תנאי - על ליעם, שעה שהוא אינו נוהג לפרוע את חובותיו ואינו חושש מהליכי פשיטת רגל".
הבקשה מצביעה על כך שכספים הועברו כהשתתפות ברכישת דירת פנטהאוז
חשש נוסף שמציין סנדרוב בבקשה נוגע לכך ש"קיים חשש כי ליעם ישתמש בכספי העמיתים עצמם - באמצעות שליטתו בקרנות - על מנת לפרוע חיובים כספיים שיוטלו עליו, ובכך להימנע מלתת דין וחשבון באשר לכספי העמיתים". ככל שהבקשה תתקבל, המאסר של ישראל צפוי להיות מופסק עם קבלת המידע.
הבקשה מצביעה על כך, שכ-4.8 מיליון דולר מהכספים שגייס ישראל לשותפות בשם X Group הועברו כהשתתפות ברכישת דירת פנטהאוז במגדל מגורים יוקרתי בפרויקט Briga Towers שבנתניה. המנהל המורשה מפנה לסרטון ששיתפה קוטייבה ברשתות החברתיות, ובו נראים היא וישראל "נהנים ממנעמי הדירה, שנרכשה בכספי העמיתים המשוועים לכספם".
סנדרוב מציין, כי הדירה בנתניה נרכשה גם באמצעות כספים שגויסו לקרנות של סוכנות הביטוח פינברט. לפי מתווה שהגיש המנהל המורשה להסדר חוב בסלייס, פינברט גייסה כ-61 מיליון דולר מ-1,143 עמיתים, והשיבה עד כה כ-15.4 מיליון דולר.
לגבי קוטייבה, סנדרוב ביצע באחרונה תחקור לתיבות הדואר האלקטרוני ששימשו את הקרנות הזרות של ישראל ומצא כי לפי רשויות המס בארה"ב היא משמשת בהן כשותף הכללי וכמורשית חתימה - בעוד שהיא רשומה כשותף מוגבל בלבד.
על רקע זה מבקש סנדרוב להשית על קוטייבה תוך שבוע קנס בגובה 30 אלף שקל, ועוד קנס על תנאי בגובה 4,000 שקל עבור כל יום שבו המידע לא יימסר כנדרש.
המנהל המורשה מיוצג באמצעות עורכי הדין ברק טל, שגיא שיף ובן נחשון ממשרד ארנון.