רעות. אין אפליה בין רעות א' לרעות ב' / צילום: יוסי כהן
מאות מתושבי רעות יאולצו לשלם לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) סכומים שמוערכים בעד מיליון שקל לבית, ואולי אף יותר, כדמי היתר בגין הגדלת יחידות הדיור שלהם מאז הוקם השלב השני של שכונת אנשי הקבע, לפני כ-30 שנה. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז דחה את טענתם, כי הם פטורים מתשלומים אלה.
● ראיון | סמי מצלאוי: "דירה בבת ים כבר עולה 3 מיליון שקל. מי היה מאמין?"
● המכה שנחתה על משכירי הדירות, ומי חמקו לפחות בינתיים מהגזירות?
רקע: עמותה ליוצאי צבא הקבע
מדובר בסיפור שלוקח אותנו לתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, שעה שרעות הוקמה ביוזמה של משרד הביטחון, בייעוד לאנשי צבא קבע. לעמותה שהוקמה על ידם הקצתה רמ"י ללא מכרז 3,500 דונם, להקמת כ-1,000 צמודי קרקע, וזאת במסגרת השלב הראשון של היישוב (שלאחר מכן צורף כשכונה למודיעין), המכונה "רעות א". בשלב השני, המכונה "רעות ב'", הוקמו עוד 589 צמודי קרקע, אף הם לאנשי קבע.
ואולם כללי חכירת הקרקעות ב"רעות א" ו"רעות ב" היו שונים. בעוד שב"רעות א" החוכרים רכשו את מלוא זכויות החכירה, ב"רעות ב", סוכם, כי התשלומים יהיו על פי הבנייה בפועל, ולא על פי זכויות הבנייה שניתנו במסגרת התוכנית, וזאת, משום שהמבנים שהוקמו בהתחלה היו בשטחים קטנים יחסית (היה דגם מבנים של 82 מ"ר, למשל), שכן חברי העמותה אמרו שאין להם צורך בשטחים גדולים.
ואולם מהר מאוד הדברים השתנו ודיירי רעות ב' ביקשו להגדיל את שטחי הבתים שלהם. לאור זאת רמ"י דרשה דמי היתר, הן עבור הרחבת שטחי הבתים והן עבור מבני עזר (חניונים מקורים ומחסנים למשל) שתושבי השכונה הקימו לעצמם מעבר למה שסוכם בהסכם החכירה.
המחלוקת: נמשכת מאז אמצע שנות ה־90
וכך, מאמצע שנות התשעים מתנהל ויכוח בין תושבי השכונה לבין רמ"י, כשהראשונים דורשים לקבל היתר, אך נדחים. ב-2017 הסכימה רמ"י לפנים משורת הדין להכיר בשטח מבני עזר שלכאורה שולם עליהם בעת הקצאת הקרקע, לצורך קיזוז בחבות דמי ההיתר.
השנים חלפו, המחלוקות לא נפתרו, ותושבי רעות ב' רצו לעבור ממעמד של חוכרים למעמד של בעלים ולרשום את הבתים שלהם בטאבו, אך אז נתקלו שוב בדרישת רמ"י לתשלום דמי ההיתר.
317 מתושבי השכונה, שיוצגו ע"י עוה"ד אליעד שרגא ואדווה בן יוסף, טענו בתביעה כי מגיעה להם פטור מתשלום דמי היתר עד לשטח בית של 160 מ"ר וגם עבור מבני העזר. הם טענו כי העמותה שילמה עבורם עוד ב-1992 ועל כן צריכים לקבל פטור.
בין היתר טענו כי קיבלו הבטחה ממנהל רמ"י דאז. לטענתם, הובטח להם שהחלטה מסוימת שהייתה בתוקף במועד ביצוע העסקה (ובוטלה בהמשך), ואשר אפשרה לבנות עד 160 מ"ר ללא תשלום - חלה על תושבי רעות ב' ותמשיך לחול גם בעתיד.
ואולם רמ"י, שיוצגה על ידי עו״ד אילת גופמן, מנהלת מחלקת מקרקעין בפרקליטות מחוז מרכז, דחתה את כל הטיעונים הללו, ועיקר טענותיה התקבלו ע"י סגנית נשיאת בית המשפט מחוז מרכז, חנה קיציס.
ההחלטה: לא הופלו לרעה לעומת רעות א'
השופטת קבעה כי התובעים לא רכשו 160 מ"ר עיקרי אלא רק שטח לפי הבינוי בפועל, ולמעשה לא שילמו כלל על שטחי השירות. היא דחתה טענה, כי תושבי רעות ב' הופלו לרעה מתושבי רעות א', ואף דחתה טענה, שמנהל רמ"י בזמנו הבטיח להם, שהחלטה מסויימת של מועצת מקרקעי ישראל שבוטלה - תחול עליהם, ותפטור אותם מתשלומים
עם זאת, השופטת פסקה כי ברור שבעת הבנייה נבנה חלק ממבני העזר, וכי רמ"י מסיבותיה לא גבתה דמי היתר בעבור שטחים אלה ולא נמצא אישוש לטענות כאילו נגבו תשלומים יחסיים בגין שטחים אלה. מצד שני גם לא נמצאו תימוכין לכך ששולמו מלוא התשלומים בעבור מבני העזר.
לאור זאת פסקה, כי בעת החישובים של תשלום דמי ההיתר רשאי כל אחד מהתובעים להציג בפני רמ"י אסמכתאות, שבעת הקמת בית המגורים, שולמו בעבור מבני העזר תשלומים יחסיים כנטען.
לאור תוצאות המשפט, חוייבו התובעים בתשלומי הוצאות משפט לרמ"י בסך של 50 אלף שקל.
המשמעות: שוני מהותי בין תושב אחד לאחר
עד כמה תשלומי דמי ההיתר יפגעו בתושבי רעות ב'? להערכת גורמים ברמ"י התשלומים ישתנו באופן מהותי ממקרה אחד לשני, שכן יש כאלה, שרכשו דירות קטנות במיוחד של 82 מ"ר, הרחיבו אותן בכ-100 מ"ר והם ייאלצו לשלם דמי היתר של מיליון שקל ויותר; אחרים, שרכשו מלכתחילה דירות גדולות יותר של 167 מ"ר ושילמו עליהן - ישלמו דמי היתר פחותים בהרבה.
בחלק מהמקרים נמצא כי אנשים שילמו על התוספות במהלך השנים, כך שדמי ההיתר שישלמו יסתכמו בעד עשרות אלפי שקלים.