מספר הישראלים שמשקיעים בהייטק הגיע לשפל של כל הזמנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בעוד שנתוני ההשקעות בהייטק הישראלי מתייצבים כמעט שנה ושלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, נתון שנחשף אחר הצהריים (א') מעיד דווקא על כך שמספרם של המשקיעים הישראלים בהייטק המקומי הגיע לשפל המדרגה: ברבעון הרביעי של השנה, היו שותפים רק 159 קרנות הון סיכון וגופים מוסדיים להשקעות בסטארט-אפים ובחברות צמיחה ישראליים. על־פי הדוח של חברת המחקר IVC ושל לאומיטק, חלה עלייה בכמות המשקיעים הישראלים בתחילת 2024 ביחס לרבעון שבו פרצה המלחמה, ומספרם של המשקיעים הגיעה ל-229, אך ירד בהדרגה לקראת סוף השנה, וכעת הוא עומד על מספר נמוך אפילו יותר מזה של החודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר.
● השכר בהייטק יורד לראשונה מזה 4 שנים. אלו העובדים שנפגעו הכי הרבה
● אחרי מעט הנפקות ישראליות השנה, האם שוק ההייטק יתעורר ב־2025?
בימי השפע של תחילת שנת 2022, עמד מספרן של הקרנות והמשקיעים המוסדיים הישראלים על 548, אך גם בתקופות שנחשבות לבועתיות פחות ורגועות יותר, כמו הרבעון הרביעי של 2018 ו-2019, נע מספרם בין 240 ל-280 משקיעים. בסך הכל, נרשמה התאוששות קלה במספר המשקיעים בהייטק הישראלי, וזאת בזכות התייצבות במספר המשקיעים הזרים: מספרם עלה מ-257 ברבעון השלישי (או 151 ברבעון המקביל אשתקד) ל-266 ברבעון האחרון. עם זאת, עדיין מדובר בשפל שכמותו נרשם בפעם האחרונה רק במחצית השנייה של 2018.
שפל נוסף נרשם גם במספר המשקיעים החדשים - כלומר המשקיעים ש-2024 היא שנת ההשקעה הראשונה שלהם בהייטק הישראלי. אחרי שבשנה שעברה, נרשמו 726 כאלה, בניתוח סיבובי ההשקעות של השנה, נרשמו רק 422 משקיעים חדשים. עם זאת, מודים מחברי הדוח, אין ודאות שזה המספר הסופי, וההערכה היא כי רק בהמשך השנה הבאה, ייספרו סיבובי גיוס נוספים שלא דווחו, כך שניתן יהיה להגיע למספר משקיעים חדש, שנע בין 700 ל-750, לעומת כ-800 בכל שנת 2023.
הנתונים מצביעים על חזרה לצמיחה, אך ישנן מגמות מדאיגות
ב-IVC ובלאומי טק משדרים אופטימיות: למרות ירידה קלה של 4% בהיקף ההון שגויס ברבעון הרביעי, נרשמת מגמת עלייה כללית במהלך 2024 בהיקף השקעות בסטארט-אפים ובמספר סיבובי ההשקעה. הדוח מציין עלייה של 38% בהיקף הגיוסים ל-9.58 מיליארד דולר לכל 2024, ועל קפיצה של 60% ביחס לרבעון האחרון של השנה שעברה, במהלכו העולם חזה בפרוץ המלחמה בישראל. יחד עם זאת, ב-IVC הכלילו בסיכום את הגיוס של חברת סייף סופראינטליג'נס של מייסד OpenAI איליה סוצקבר, שהיא חברה אמריקאית שפתחה בישראל חברת־בת, ואיננה מעסיקה ישראלים, ככל שידוע. החברה גייסה מיליארד דולר, ובניטרולו, יעמוד הסכום שגייסו סטארט-אפים וחברות הייטק צומחות השנה על כ-8.5 מיליארד דולר בלבד - עדיין סכום גדול באופן היסטורי, שנחשב לגבוה יותר מכל שנה אחרת - מלבד שנות הבועה 2020-2022.
אחת הסיבות לכך היא החלק המרכזי שנוטלים גיוסי הסייבר והגיוסים הגדולים בעוגת ההשקעות. ב-IVC ובלאומיטק מסמנים את מגמת החזרה למגה-סבבים - כלומר, סבבים מעל ל-100 מיליון דולר לחברה, שמהווים השנה קרוב למחצית מכלל ההון שהושקע בישראל (48%) - נתון שיא מאז שנת 2021, שהייתה שנת המגה-סבבים בחדי הקרן. עם זאת, שיעור חברות ההון שגייסו חברות הסייבר מכלל הגיוסים הגיע לשיא של כל הזמנים - 38%, עם חברות כמו וויז, שגייסה קרוב למיליארד דולר, וסייארה, שגייסה 300 מיליון. לשם השוואה, גם בשנה שעברה וגם ב-2021, שנת השיא של ההייטק הישראלי, עמד שיעור ההון שגייסו יזמי הסייבר על 26% בלבד. בניטרול המגה-סבבים, שנת 2024 עדיין מסמנת נתון גבוה, שמתעלה על כל שנה מלבד שנות הבועה של 2020-2022.
השיח האופטימי מתבטא גם בדבריהם של מחברי הדוח: "איך שלא הסתכלנו על הנתונים, שנת 2024 הסתיימה במגמת צמיחה ברורה בהיי-טק הישראלי", כתב בן קליין, מנכ"ל IVC, בהודעה שהוציא. "האתגרים העומדים בפני התעשייה המקומית ידועים, אך נראה שההייטק מצליח להתמודד ולהמשיך להיות קטר הכלכלה הישראלית".
"בסיכום השנה המאתגרת שעברה עלינו, אנו עדים לכך שהנתונים מצביעים על חזרה של ההייטק הישראלי לצמיחה בפרמטרים המרכזיים", כותבת מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר. "גם הורדת הריבית בארה"ב נותנת רוח גבית להייטק הישראלי, שמושפע מאוד מתנאי המאקרו, ואנחנו צופים ש-2025 תמשיך את המגמה הזו".
מעניין להשוות את הצהרותיהם לאלה של יוג'ין קנדל, העומד בראש מכון מדיניות להייטק הישראלי Rise Israel. בשבוע שעבר, פרסם מכון המחקר של קנדל נתונים דומים: עלייה בהשקעות במהלך 2024 להיקף כולל של 9.7 מיליארד דולר, לעומת 8.7 בשנה שעברה, ועלייה בריכוזיות ההשקעות בתחום הסייבר.
יחד עם זאת, הדגיש קנדל כמה מגמות מדאיגות, כמו ירידה במספר סיבובי הגיוס, ירידה של 16% במספר המשקיעים הזרים והישראלים הפעילים בישראל, היעדר השקעה מצדן של 12 מבין 20 הקרנות הפעילות בעולם בשנתיים האחרונות, וקיפאון במספר העובדים בענף. "למרות העמידות והגמישות מעוררות ההשראה, יש מגמות מדאיגות עם אפשרות להשפעות דרמטיות בטווח הארוך", כתב קנדל בשבוע שעבר. "ללא פיתוח אסטרטגיה כלל־ממשלתית סדורה, תוך שיתוף הסקטור הפרטי - ישראל עלולה להיכנס לקיפאון בתחום שיפגע לא רק בשרידותו של הענף, אלא בחוסנה של הכלכלה הישראלית כולה".