שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנכ''ל המשרד שלומי הייזלר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בסוף השבוע אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להטלת מס על רווחים לא מחולקים, במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025. הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים לפקודת מס הכנסה שיאפשרו לרשות המסים להטיל מס נוסף על "רווחים כלואים" של חברות, שעד כה שולם בגינם מס חברות בלבד (בשיעור של 23% נכון לשנת 2024).
● חוק הרווחים הכלואים יוצא לדרך: מי ישלם יותר מס ואיך אפשר להיערך?
● רגע לפני כניסת רפורמת הרווחים הכלואים לתוקף, עשרות חברות כבר ממהרות לחלק דיבידנדים
על־פי הערכות האוצר, החקיקה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים מדי שנה. כמה כסף ייכנס לקופה כבר ב־2025? זו שאלת 10 מיליארד השקלים, ומיד נסביר למה. אבל קודם, כדאי לנסות להבין מה אומר החוק שאושר, במי הוא פוגע ומה יהיו ההשלכות על המשק.
מה קובע החוק החדש?
נתחיל בזה שטרם פורסם הנוסח הסופי והמלא של החוק, הגם שהוא אמור לעבור בימים הקרובים, אך התיקונים כבר ידועים לאחר שנדונו שעות ארוכות בוועדת הכספים.
החקיקה מתמקדת בשני סוגי חברות: חברות ארנק פעילות - שלרוב יש בהן בעל מניות יחיד ועיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילות של אותו בעל מניות; וחברות החזקה - שהן חברות בלי פעילות עסקית משמעותית, שמרבית הכנסותיהן פסיביות והן משמשות את בעליהן ככלי לביצוע השקעות ללא תשלום המס המלא.
על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל.
חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.
עוד נקבע שחברות שיבחרו לחלק נכסים לבעלי המניות כבר במחצית הראשונה של שנת 2025, ישלמו מס בגין שווי הנכסים שחולקו רק בעת מכירת הנכסים בפועל על־ידי בעל המניות, והן יהיו פטורות מתשלום מס רכישה של 6% בגין נדל"ן.
מי ייפגעו במיוחד מהחוק?
מוטי בללתי, מומחה למסים ושותף בגולדפרב, גרוס, זליגמן ושות', מסביר כי "מהסנקציות החדשות ייפגעו בעיקר בבעלי מקצועות חופשיים, כגון חברות של רופאים, אדריכלים, רואי חשבון, עורכי דין, שמאים, סוכני נדל"ן ועוד. ראשית, חלק מההכנסה השוטפת של החברה צפוי להתחייב מלכתחילה במס שולי (50%) במקום במס חברות בלבד (23%). בנוסף, החברות יצטרכו לחלק את הרווחים הצבורים ולהתחייב במס בהתאם לתוכנית שנתית כדי להימנע מהמס החדש של 2% על הרווחים הלא מחולקים".
בללתי מוסיף, שהחקיקה החדשה יוצרת מצב די חריג: "למעשה, היא מובילה את השוק הפרטי להסיט השקעות פסיביות מסביבה עתירת מס בתוך חברת המעטים שכפופה למיסוי דו שלבי (מס חברות בשיעור 23% + מס דיבידנד בשיעור של עד 35%) לסביבה בה שיעור המס על השקעות פסיביות יהיה נמוך יותר וינוע בדרך־כלל בטווח של 15%-30%".
עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ממשרד עו"ד עמפלי המתמחה במיסוי אזרחי, מוסיף כי "מי שנפגע בצורה הכי קשה אלה נותני השירותים, חברות המעטים, עם עד חמישה בעלי מניות, ובמיוחד העסקים של העתיד. "עד כה רופא צעיר שרצה לקנות קליניקה היה יכול לעשות זאת באמצעות חברה שרכש, תוך תשלום מס חברות. היום הוא כבר לא יוכל לעשות זאת", הוא מסביר. "נקודת המוצא שלו נמוכה יותר, ואם הוא רווחי הוא גם ישלם מס גבוה יותר למדינה. אנחנו פוגעים בדור העתיד".
נפגעות נוספות לדבריו הן חברות שצריכות להעמיד הון עצמי כדי להשתתף במכרזים, שכן ה"כרית" שמשמשת אותן להשתתפות במכרזים תקטן. "החוק עלול להנציח מצב שמי שגדול מוחרג ונהנה מיתרון", הוא אומר.
רו"ח אמיר קינן, סגן נשיא לשכת יועצי המס, מוסיף כי "מיסוי כל רווח מעל 25% מהמחזור ב־50% מס פוגע בחברות הכי יעילות במשק. יכולות להיות שתי חברות שמפיקות 2.5 מיליון שקל רווח, רק שאחת מפיקה את הרווח מהכנסות של 10 מיליון שקל והשנייה מ־8 מיליון. היעילה תשלם מס גבוה יותר. זה חונק צמיחה, למה להיות יעיל אם תשלם מס נוסף על היעילות הזאת? שתי חברות שהרוויחו סכום זהה ישלמו מס שונה, זה אבסורד".
עוד מוסיף רו"ח קינן כי המס של 6% על רווחים כלואים פוגע בבעלי עסקים שקנו קרקעות עם הכסף שצברו. "אין להם שקל בקופה וכל העודפים שלהם מושקעים בקרקעות, אבל הם צריכים כל שנה לשלם 6% משווי הקרקע".
קינן מסביר כי מרגע שהחוק יכנס לתוקף, לחברות שצברו הון כדי לתכנן השקעות עתידיות יידרשו יותר שנים כדי להגיע למטרות. "עסק שרצה לצבור הון כדי להקים מרלו"ג, מסעדה או קניון יצטרך להמתין יותר שנים. במקום לצבור הון עצמי להשקעה במשך 5 שנים, זה ייקח 8 שנים".
איך להיערך עם תכנוני המס?
לקראת כניסת החוק לתוקף החל גל של חלוקת דיבידנדים בחברות שביקשו לצמצם את ההון שצבור אצלן כדי להיות מתחת לרף המיסוי, וכן כדי להימנע ממס היסף שעתיד להיכנס לתוקף ב־1 בינואר. תופעה נוספת, עליה מספר עו"ד עמפלי, היא שחברות הקדימו הכנסות ל־2024 כך שהחוק לא יחול על ההכנסות הללו. כעת, כשגבולות החוק ברורים יותר, מתחילים להתגבש תכנוני מס חדשים.
"אחד התכנונים שמתחילים להתגבש זה פתיחת חברה בקפריסין ובמדינות אחרות", אומר עמפלי. "חברות יכולות להעביר את פעילותן לקפריסין ולתת שירותי ניהול לחברה הישראלית, ואז במקום להיות חשוף למדרגת מס של 50% אתה ממוסה ב־14% בקפריסין. אפשר גם לעבור לאנגליה ולהיות תחת 19% מס חברות. כבר היום יש גל עזיבה לחו"ל. המדינה פשוט הוסיפה שמן למדורה".
אפשרות שנייה, מסביר עמפלי, היא הגדלת מספר בעלי המניות בחברה כדי לא להיכלל בהגדרת חברת מעטים (עד חמישה בעלי מניות). "בעלי חברות שיש להם עובדים שנמצאים איתם תקופה ארוכה, שוקלים לחלק להם מניות כדי לעבור את רף בעלי המניות. ההקצאה הזאת לא מהווה אירוע מס אם היא עומדת בתנאים מסוימים". גם עלייה במיזוגים עשויה לקרות בעקבות החקיקה. "אם כל חברה בפני עצמה נחשבת לארנק אז ביחד כבר לא", אומר עמפלי.
אילו מחלוקות עלולות לצוף?
כל הפעולות הללו עלולות להדליק נורות אדומות ברשות המסים ולעורר מחלוקות משפטיות. "יעלו פה שאלות האם הפעולה היתה מלאכותית או בעלת תכלית כלכלית. רשות המסים תנסה לטעון שכל מה שנעשה היה כדי לחמוק מסעיפי החוק החדש ויתחילו פה ויכוחים ומחלוקות משפטיות", מסביר עמפלי.
עו"ד בללתי מוסיף עוד מחלוקת משפטית שעלולה להיות למשמעותית ביותר ביישום החקיקה: "חברת מעטים מוגדרת בפקודת מס הכנסה כחברה בשליטת עד חמישה בעלי מניות, ובנוסף שאין לציבור עניין ממשי בה. התנאי השני עבר מתחת לרדאר בהליכי החקיקה, ולדעתי מותיר פתח לתכנוני מס. אם ניקח חברת מעטים שצברה את עיקר הונה כתוצאה ממתן שירותי ניהול לחברה ציבורית. האם לציבור יש עניין שיוותרו כספים משמעותיים בחברה? לדעתי, בחלק לא מבוטל מהמקרים התשובה חיובית. הציבור רוצה להיפרע במקרה של תביעות נגד החברה ובאופן כללי מעוניין שזו תהיה חברה יציבה. להערכתי, התנאי הזה צפוי לעורר דיונים מול רשות המסים, שגם יגיעו בסופו של דבר להכרעות של שופטי המס. השאלה מה זה 'עניין לציבור' תהיה מרכזית בשנים הקרובות ביחס לנושא הרווחים הכלואים".
כמה כסף יגיע למדינה, ומתי?
אחת השאלות המרכזיות שעלו לאורך הדיונים בחקיקה הייתה כמה כסף המדינה תראה מהחוק החדש, במיוחד בשנת 2025 - השנה שבה המדינה זקוקה לחמצן כלכלי יותר מתמיד. באוצר טענו מראשית הדרך כי הצפי הוא ל־10 מיליארד שקל ב־2025 ועוד כ־5 מיליארד שקל כל שנה לאחר מכן. אבל אז התברר כי הכסף מהדיבידנדים לא צפוי להיכנס לקופת המדינה לפני 2026 ואף 2027, כי המס שייגבה מהחלוקות יתבסס על דוחות שנתיים שיוגשו רק במהלך שנת 2026. במקביל, החלו תיקונים בחקיקה ושינויים, ובאופן משונה הערכות האוצר נותרו זהות.
לדברי קינן מדובר בהערכות מופרכות. "כשבאוצר אמרו שיגבו ב־2025 כ־10 מיליארד מה־6% מס על רווחים כלואים ומכל מי שיש לו מעל 25% רווח, אמרנו שדוח 2025 מוגש רק בסוף 2026 ותחילת 2027, אז הכסף יכנס רק אז. ואז הם באו עם פטנט חדש: יגבו 5 מיליארד שקל כתוצאה מזה שחברות יתפרקו כי כבר לא יהיה משתלם להן להיות חברה. אבל זה היה גם קודם בחוק, אז לכאורה הם היו צריכים להעריך מראש שהם יגבו 15 מיליארד שקל . הם לא ענו לנו על השאלה הזאת".
המשמעות היא שהערכות האוצר לגבי ההכנסות ב־2025 לא מבוססות, והרפורמה שהתיימרה להכניס כרבע מהכנסות המדינה עלולה שלא לספק את הסחורה. "בחלום יהיה פה 10 מיליארד ב־2025. את הכסף בכלל יתחילו לראות רק בסוף 2026", אומר קינן. "כסף מפירוק חברות יראו כבר השנה, אבל זה היה גם לפני כל התיקונים והשינויים בחוק, ובאוצר לא כללו את זה מראש ב־10 מיליארד שקל".
אחד המשתתפים בדיונים על הרפורמה בכנסת מוסיף כי "10 מיליארד שקל זה לא יהיה. זו הפכה לבדיחה בדיוני הוועדה. קיצצו בגזירות וזה תמיד נשאר 10 מיליארד. חברי הכנסת צחקו על איך יכול להיות שכל הזמן מצמצמים את הרפורמה והגזרות והסכום נשאר 10 מיליארד שקל".
בלי קשר להערכות הללו, עו"ד בללתי מאמין שהמדינה לא תראה הרבה הכנסות מהחקיקה בטווח הרחוק. "אין ספק שכשמחלקים דיבידנד בטווח הזמן המידי הגבייה עולה, אבל מה שקורה בטווח היותר רחוק זה שהחוק יגרום להסטה של השקעות מסביבה עתירת מס לסביבה שיש בה מס נמוך יותר. אז נכון שבטווח המידי מגדילים את רשת המס, אבל בטווח הארוך מאבדים הכנסות שהיו למדינה".
על־פי החוק, בעוד ארבע שנים האוצר נדרש לדווח לוועדת הכספים מה התיקון עשה למשק, ורק אז כנראה נדע בוודאות מה היו ההכנסות וההשלכות, והאם החקיקה שמשנה סדרי עולם בשיטת מיסוי חברות עשתה למדינה יותר נזק מתועלת. איך זה יעבוד?