בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב
בנק הפועלים דיווח למשקיעים על תוכנית התייעלות חדשה לקיצוץ 770 משרות על פני ארבע שנים, בפעם השלישית בפחות מעשור. פרטיה אמנם טרם גובשו במלואם, אך היא צפויה להוביל לחיסכון בהוצאות בסכום של כ־300 מיליון שקל בשנה (לפני מס) לאחר יישומה.
● איך תיראה הבורסה בתל אביב ב-2025? הפער בין כל מה שראינו עד עכשיו, לתחזית של המומחים
● 3 חברות מתחרות על ישראכרט. למה על אחת מהן לא מדברים?
מה תהיה עלות התוכנית? בבנק מעריכים שצפוי לחול גידול חד־פעמי בהתחייבויות האקטואריות בסך של כ־600 מיליון שקל לפני מס (כ־400 מיליון שקל לאחר מס), אשר ייזקף לסעיפי הרווח וההפסד בדוחות הכספיים של 2024.
התוכנית החדשה היא יוזמה של דירקטוריון בנק הפועלים, ולמעשה היא הצעד המשמעותי הראשון שבו נוקט המנכ"ל החדש ידין ענתבי, שנכנס לתפקיד ביוני האחרון במקום דב קטלר.
הבנק יצא בתוכנית דומה רגע לפני שפרצה מגיפת הקורונה (בינואר 2020), שהתפרשה על פני שלוש שנים ובמסגרתה קוצצו כ־900 משרות. קדמה לה תוכנית כפולה בגודלה שהוכרזה בשנת 2016.
בשוק ההון יש מי שמעריך שלמהלך הנוכחי יש היבטים של חיסכון פוטנציאלי בעלויות מס. הבנקים סיכמו עם משרד האוצר על תשלום מס מיוחד בגין הרווחים החריגים שרשמו, בנוגע לשנים 2024־2025. כחלק מחוק ההסדרים תיתכן הרחבה של המס לשנת 2026, מה שהעלה את חמתם של הבנקים והוביל את האיגוד שלהם לשלוח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתב חריף לפני כחודשיים.
ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי, לירן לובלין, מדגיש בהקשר המיסוי כי "חבות המס של הבנקים עד לתום שנת 2025 היא גבוהה בהתאם לסיכום עם האוצר וזו הזדמנות להעמיס עלויות, על אחת כמה וכמה כאלו עם החזר השקעה אטרקטיבי". לדבריו, "יחס העלות לתועלת שהתוכנית מביאה נראה חיובי וישרת את הבנק בשנים הבאות", והוא מוסיף כי לא יופתע "אם בנקים נוספים במערכת יצאו בתוכניות דומות".
אמנם ההכרזה על התוכנית לא מוכרת לצורכי מס, שכן תשלום המס הוא בפועל (ככל שמיושמת תוכנית ההתייעלות והעובדים אכן פורשים). ועדיין היישום יתחיל כבר ב־2025, ויימשך אל תוך 2026. לכן לא מן הנמנע שהעמסת הוצאות תשרת את הבנק גם מהבחינה הזו.
פנסיית גישור
בבנק הפועלים כאמור מתכננים לצמצם את מצבת העובדים ב־770 משרות עד סוף 2028, זאת "בשים לב לצרכי איוש, תגבור ותחלופה באזורים במיקודים עסקיים". כנהוג בתוכניות מהסוג הזה, לעובדים שמסיימים את העסקתם בתוכנית פרישה מוקדמת יוצעו הטבות של פנסיה מוקדמת או פיצויים מוגדלים כתלות בגיל ובוותק.
לפי ההערכות, התוכנית תגיע לכלל המחלקות. ככל הידוע לא צפויה להיות התמקדות במחלקה כזו או אחרת. כאמור פרטי התוכנית טרם גובשו, אך ניתן לבחון תוכניות עבר. ב־2016 חשפנו בגלובס את פרטיה של תוכנית פרישה מרצון כפולה בגודלה, שכללה צמצום של 1,500 משרות בבנק (אז בניהולו של אריק פינטו). מצבת כוח האדם של הבנק באותו זמן עמדה על יותר מ־11 אלף עובדים.
התוכנית שעלותה המשוערת עמדה על 1.2 מיליארד שקל, כללה שני מסלולים מרכזיים. אחד יועד לעובדים שהיו קרובים יחסית לגיל פרישה, והוא הציע להם מעין פנסיית גישור עד אז. במסלול השני נעשתה פנייה לעובדים צעירים יותר בגילאי 40 פלוס, להם הוצעו פיצויים מוגדלים בגובה של 245%.
היות ומצבת העובדים שינתה את פניה, וגם הדיגיטציה של שירותי הבנק שונה מזו שהיתה לפני עשור, בהתאם גם התוכנית החדשה כנראה תיבנה אחרת. הרווחים העצומים של הבנקים ושל פועלים בפרט (רווח נקי של 6.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה) עשויים לאפשר להנהלה לגלות יותר נדיבות כלפי העובדים הפורשים כיום.
נזכיר כי במונחי שווי שוק, נפתח פער בין הפועלים (57 מיליארד שקל) לבנק לאומי (63 מיליארד שקל) של כ־6 מיליארד שקל. זהו פער לא זניח, וייתכן שבצמרת הבנק סבורים שתוכנית התייעלות תוכל בין השאר לסייע לצמצומו.
מגמה שהתגברה
מה מבחינת מצבת כוח האדם בבנק? את שנת 2023 סיכם הפועלים עם 8,104 עובדים, מרביתם בארץ (7,850). זאת בדומה לשנה הקודמת (8,170 עובדים). יש לציין עוד כי התוכנית מגיעה כחלק ממגמה עקבית של שיפור יחס היעילות של הבנקים בארץ. הם ירדו בהדרגה בשנים האחרונות מאזור של 60% ומעלה לקידומת של 30%־40%.
יחס היעילות בודק את ההוצאות התפעוליות למול ההכנסות של הבנק, והשיפור במערכת הושג על ידי דיגיטציה מוגברת של השירותים, תוכניות פרישה וצמצום בכוח האדם וכן בשטח ובמספר הסניפים. אולם ניכר שהגורם ששיפר דרמטית את הנתון היה בסופו של דבר הזינוק בשיעורי הריבית.
הוא הקפיץ את ההכנסות של הבנקים וסייע להזניק בשורה התחתונה את הרווח הנקי, מה שתרם להמשך הירידה של יחס היעילות (הצגת התייעלות). אך הריבית שצפויה לרדת בעתיד, עלולה לחזור ולשחוק את ההכנסות וכתוצאה גם את היחס המדובר. לפי ההערכות, העובדה שהריבית לא תישאר גבוהה לאורך שנים גם דחפה את הבנק להציג את תוכנית הפרישה מרצון.
מבחינת הנתונים, בנק הפועלים למשל הגיע ליחס יעילות של 38.5% בסוף 2023. זאת למול יחס של כ־58% בנטרול אירועים חריגים בשנת 2019. במהלך השנה המשיך הפועלים להשתפר ויחס היעילות כבר עמד על 36.6% בתום הרבעון השלישי.
בנק לאומי לדוגמה הציג גם כן בסיכום שנת 2023 יחס יעילות חזק של 32.6% מול 56.8% ב־2019. בסוף הרבעון השלישי הגיע לאומי ליחס יעילות של 31.1%. המגמה כאמור מתפרשת על פני כל המערכת. גם הבנק הקטן בקרב חמשת הגדולים, הבנק הבינלאומי, חתך את יחס היעילות שלו מ־65% ב־2019 עד מעל ל־40% כיום.
נשאר איפה להתייעל?
האם הפועלים הוא סנונית ראשונה שתבשר גל של תוכניות נוספות מצד הבנקים? גורם במערכת הבנקאית סבור שלא בטוח שנותר הרבה בשר לצמצום בבנקים. כלומר, שעיקר ההתייעלות כבר הושגה בתוכניות השונות בעשור החולף.
לדבריו, "לא תמיד חייבים לצאת בהצהרות בומבסטיות של התייעלות. אבל הפועלים הוא בנק גדול ולכן השיקולים שלו שונים. חשוב גם לציין שתוכנית פרישה מרצון ככלל היא יופי של דבר מבחינת המשקיעים, אבל החוכמה היא גם לדעת להיפרד מעובדים יקרים שפחות תורמים לבנק. זו לא חוכמה להפריש עובדים שהם אמנם יקרים, אבל רק מחכים להם בחוץ, ושהתרומה שלהם הצדיקה את עלותם".
אותו גורם מוסיף כי הקיצוץ המתוכנן בפועלים "לא כל כך דרמטי". לדבריו, "מדובר על עזיבה כ־200 עובדים בשנה, זה 2.5% ממצבת המשרות בפועלים (ביישום מלא של התוכנית מדובר בצמצום של כ־8%־9% מהמשרות נכון לסוף 2023)".