דיון בוועדת הכספים בנושא המס על הרווחים הכלואים, שבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
ערב חקיקתה של רפורמת הרווחים הכלואים, המשק לא מצליח להירגע ממה שנתפס בעיני רבים במגזר העסקי כ"מכה שהנחית האוצר על העסקים הקטנים בישראל".
● חבילת צעדי המס של האוצר בסכנה: בן גביר ואגודת ישראל מאיימים להתנגד
● שאלות ותשובות | רפורמת הרווחים הכלואים מובילה לגל חריג של תכנוני מס
רבים מקווים שחברי הכנסת מאגודת ישראל, שהודיעו כי יצביעו נגד חוק הרווחים הכלואים אם לא יקודם חוק הפטור מגיוס - יממשו את האיום, הגם שרובם מבינים שהתקוות הללו אינן מבוססות, ורוב הסיכויים שהחקיקה תעבור.
"האוצר בנה מפלצת רגולטורית שמגדילה את החיכוך בין רשות המסים למגזר העסקי. אני לא בטוח שפקידי האוצר שכתבו את החוק מבינים אותו. הבעיה היא שנגלה את גודל התהום תוך כדי תנועה במהלך 2025", אומר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר.
במסגרת הרפורמה נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות.
חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.
"האוצר אומר שיש 700 מיליארד רווחים כלואים והיא ניסה לטרגט 140 מיליארד שנמצאים בידי שכירים כמו רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים וכדומה שהתחפשו לחברות, אבל כמו הרבה דברים בחיים הוא עשה אובר קיל. הענישו את כל בעלי החברות שקמו והקימו עסקים ריאליים במדינה, על ידי הרס שיטת המיסוי הדו־שלבי שמהווה מנוע צמיחה מהותי של המשק. למשל, משרד ייעוץ משכנתאות שמעסיק 6־7 עובדים הוא שכיר שהתחפש לחברה? לא. משרד ייעוץ אסטרטגי שמעסיק 8 עובדים הוא שכיר שהתחפש? לא. אותו דבר חברת תיירות קטנה שמעסיקה 10 עובדים".
"עסקים לא יצמחו"
"אני מתנגד למונח רווחים כלואים. המונח הנכון זה מונחים שמורים", אומר תורג'מן. "כל הרציונל של שיטת המיסוי הדו־שלבי שהוא שמוטל על החברה מס חברות, והמס על הרווחים יוטל רק אם אתה מושך אותם. עודדו את בעלי החברות לא לממש רווחים, להשאיר את הרווחים בחברה לטובת פיתוח עסקי והשקעות. הרווחים נמצאים בחברה גם בשביל שנים שחונות, והיו לנו הרבה כאלה לאחרונה, כדי שתוכל לבוא לבנק לא כלקוח בסיכון אלא כלקוח שיש לו כסף בצד וכך תקבל הלוואה בריבית נורמלית ולא בריבית של עסק בסיכון. רווחים שמורים גם עבור מהלך עסקי. למשל, כשאתה רוצה לקנות את המתחרה שלך או רוצה להתרחב ולקנות עוד משרדים או מכונות, לגייס עוד עובדים, אז לא יספיקו לך לא שנה ולא שנתיים של רווחים שמורים. עבור כל הדברים האלה צריך לשמור רווח של כמה שנים".
לדברי תורג'מן "כרית הביטחון" שנקבעה בחוק - בסך 750 אלף שקל - היא בדיחה. "כשעושים תוכנית עסקית זה לפחות ל־5 שנים קדימה. מה האוצר עשה? האוצר שהציג תקציב בלי גרם אחד של צמיחה, כשהכול גזירות, קנסות ומסים, כיבה במו ידיו את מנוע הצמיחה שיש בשיטת המיסוי הדו־שלבית. ולמי הוא עשה את זה? לחברות הכי קטנות במשק.
"מה זה 750 אלף שקל כרית ביטחון? בעל חברה קטנה שרוצה להתרחב ולקנות 100 מטר משרדים ישלם בין 15 אלף שקל למטר ל־20 אלף שקל למטר. זה אומר שהוא צריך מיליון וחצי שקל לפני שיפוץ ואבזור. העסקה הכוללת זה 2־2.5 מיליון שקל, אז נדרשת הלוואה. מה יקרה יום לאחר הרפורמה? בעל החברה יקבל הלוואה בריבית של לקוח בסיכון ולא של לקוח מבוסס, כי אין לו רווחים שמורים. הוא היה חייב לחלק אותם".
רו"ח ומשפטן בני יונה, שותף במשרד עוה"ד ברכה ושות', ולשעבר בכיר ברשות המסים, מוסיף לגבי כרית הביטחון כי "החוק פוגע באפשרויות הצמיחה של חברות קטנות ובינוניות המהוות את מרבית העסקים במשק. צבירת עודפים בחברה נועד לצמיחת החברה ולהרחבת הפעילות העסקית. העודפים מהווים קרש זינוק לחברות הקטנות והבינוניות, הוא מראה מבחינתם על יציבות וביטחון של הלקוחות והמשקיעים בחברה".
ההשלכות של המהלך, אומר תורג'מן, הן ש"עסקים שרוצים להתרחב לא יוכלו. הם לא יגייסו יותר עובדים, לא יקנו מכונות ומשרדים. כל השיטה היא קלגס שבא חשבון עם חברות עם מחזור מתחת ל־30 מיליון שקל ומרוקן אותן מהרווחים שהן יכולות לשמור. איך עסק קטן יוכל לעבור להיות עסק בינוני ואחר כך גדול?".
השלכה נוספת לדברי תורג'מן היא שהחוק יבריח השקעות. "למה שאיש עסקים מחו"ל ישקיע את הכסף שלו בעסקים ריאליים בישראל, יפתח עסק בישראל? כשהוא רק יתעניין מיד יגיד לו יועץ המס שלו שישראל מכריחה את אנשי העסקים למשוך דיבידנד. זה לא מה שאתה מכיר מאירופה. אל תכנס לכאן".
תורג'מן קובע: "תוך חצי שנה נראה את האסון שהחוק הזה הביא עלינו. רוב אנשי העסקים בישראל לא מבינים מה הולך לנחות עליהם. זה ינחת עליהם כרעם ביום בהיר. מנגד, המתעשרים החדשים אלה כל יועצי המס שהרגולציה הזאת נותנת להם המון עבודה בניסיון ללמד את הנישומים אתך כללי המיסוי החדשים".
"חקיקה חפוזה"
לדברי אריק בן ישי, שותף וראש תחום המיסוי ב־PwC Israel ורו"ח אבי נוימן, שותף מסים וראש מגזר ניהול נכסים בחברה, את ההשלכות הקשות של החקיקה כבר רואים עוד לפני שהיא עברה. "מאז שסיימנו את הדיונים בוועדת הכספים התחלנו לעשות וובינרים והרצאות והבלבול וחוסר ההבנה מטורפים. החוק מאוד גרוע מהתחלה עד הסוף, ולא נתנו זמן התארגנות למשק. החוק קיבל אקסלרציה בימים האחרונים ויש כאן שוק שלם שלא מבין את מה שקורה, הם מקבלם החלטות לא נכונות בדקה ה־90 בין אם זה על חלוקת דיבידנד או מהלכים משמעותיים יותר. לא עושים חקיקה כזאת מורכבת שמשנה שיטות מס באמצעות חוק ההסדרים בחקיקה חפוזה. זה דבר שערורייתי".
לדברי בן ישי ונוימן, גם אם תהיה כאן גביית מס, התוצאות לטווח הרחוק יהיו קשות. "החקיקה תגרום לשינוי דפוס התנהגות של אנשים. אנשים היו מוכנים לקחת סיכונים מסוימים ברמת החברה שהם שונים מהסיכון שהם מוכנים לקחת ברמה האישית. הם מוכנים לקחת השקעות קצת יותר מסוכנות שיש בהן סיכוי לרווח משמעותי ובאפיקים שמעודדים צמיחה. לאחר חקיקת הרפורמה הם לא יעשו זאת יותר. במובן הזה, החוק חוסם צמיחה. הוא יקטין את גורמי הייצור של כסף זמין ויפחית את ההזדמנויות שיש. אנשים יאלצו לחלק את הכסף הביתה ולא ישקיעו בחברה או בפיתוח הבא".