סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
רשות התחרות מציגה ממצאים ראשונים מתוך מחקר מקיף שהיא עורכת על-מנת לבחון את סוגיית עליית המחירים בישראל בתחום המזון בשנים האחרונות. הממצאים הנוכחיים מתמקדים במוצרים מיובאים על-ידי ספקים, במטרה להבין מה קורה מאחורי המגמה המדאיגה בסופר.
● רפורמות העבר חתכו את מחירי הסלולר והביגוד. למה זה לא קורה גם עם המזון?
● איך מעלים מע"מ על אלפי מוצרים בבת-אחת? ההיערכות של רשתות השיווק
● חובת סימון המחירים עוד לא בוטלה, אך חלק מרשתות השיווק כבר ויתרו על המדבקות
● חישוב מיוחד: בכמה עלו הוצאות המזון של משפחה ממוצעת?
● האם מחירי החשמל, המים, הדלק והארנונה עלו השנה בשיעור דו-ספרתי?
המחקר, שמבוסס על כמות נתונים אדירה שאינה חשופה לציבור, לא כולל את השנה וחצי האחרונות, שהיו קריטיות לכלכלה הישראלית, אלא מתמקד בתקופה שבין 2019 למחצית הראשונה של 2023, לפני שפרצה המלחמה.
למרות שברשות מדגישים כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד מתוך מחקר מקיף הבוחן את סוגיית עליית המחירים בישראל בתחום המזון בשנים האחרונות, עדיין קשה שלא להרגיש שמשהו חסר. בהצגתו מציינים ברשות כי הפרק עוסק במוצרי יבואנים וכולל ממצאים ותובנות ראשוניות אודות הגורמים האפשריים לעליות המחירים מהשנים האחרונות בתחום המזון ומוצרי הצריכה, אבל בשורה התחתונה נראה כי דווקא ידי היבואנים כבולות מול היצרנים הבינלאומיים, בצל בירוקרטיות ממשלתיות כגון חסמי יבוא וכללי כשרות.
איך בוצעה הבדיקה? המחקר מתבסס על מסד נתונים ייחודי בארץ ואף בעולם, המשלב נתונים אודות מכירות ועלויות לאורך ארבע וחצי שנים של ארבעה יבואנים גדולים ושני קמעונאים גדולים, שזהותם וכל פרט מזהה עליהם נותרו בידי הרשות, כך שלא ניתן לבדוק כיצד הנתונים מתכתבים עם אירועים שארעו ועלולים היו להשפיע אולי על המכירות, כמו חרמות צרכניים או סכסוכים עם קמעונאים. ברשות מציינים כי שילוב הנתונים של הספקים והקמעונאים מאפשר לבחון סוגיות שונות ביחסי הגומלין ביניהם, המלמדות על הגורמים לעליות המחירים, אולם כאמור לפחות בחלק הזה של המחקר עדיין אין מסקנות פורצות דרך.
הממצאים: ירידה בשיעור הרווח הגולמי
הממצאים של המחקר בשלב זה מצביעים על מספר נקודות. ראשית, כמחצית מהמחיר שמשלם הצרכן הישראלי על מוצרי היבואנים שנכללו בניתוח, מקורו בעלות רכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל.
כך, מכל 10 שקלים שמשלם הצרכן, ניתן לייחס כ-4.9 שקלים לעלויות הספק ברכישת המוצרים, כ-1.7 שקלים לרווח הגולמי של הספק ובסך-הכול כ-6.6 שקל לחלקו של הספק. מבחינת הקמעונאי, ניתן לייחס כשקל אחד לעלויות נוספות של הקמעונאי מעבר לעלות רכישת המוצר מהספק (סדרנות, עלויות מחסן וכו') ועוד כ-2.4 שקל לרווח הגולמי של הקמעונאי.
פילוח זה נותר יציב באופן יחסי על פני כל התקופה שנבדקה, על אף תמורות שעברו על המשק, ביניהם משבר הקורונה וחלק מהמהפכה המשפטית, אולם נזכיר כי התקופה שנבדקה אינה כוללת את המלחמה.
עוד מציינים במחקר כי ניתן לראות שניכרת מגמת ירידה מתונה אך עקבית בשיעורי הרווח הגולמי במקטע הספקים באופן כללי, ובפרט בתחום המזון. ממצא זה נובע במידה רבה מכך שקצב הגידול הממוצע בעלויות הספקים גבוה מקצב הגידול במכר.
לעומת זאת, שיעורי הרווח במקטע הקמעונאים יציבים, בפרט במזון, ובמחקר צוין כי זאת בשים לב לשולי רווח תפעולי צרים יחסית בהשוואה לספקים, אך אופייניים לתחום קמעונאות מזון בעולם. ברשות נתמכים בדוח של רשות התחרות הבריטית שהתמקד בקמעונאיות הגדולות בבריטניה ובחן, בין השאר, את הרווחיות.
בסך-הכול, במחקר טוענים כי שיעור הרווח הגולמי של הספקים והקמעונאים יחד ירד באופן מתון בתקופה שנבדקה, בכלל תחומי הפעילות ובפרט בתחום המזון. בהתאם, חלקם באחוזים של הספקים מעוגת הרווח נשחק באופן מתון על פני התקופה שנבדקה, מה שמלמד על שחיקה בכוח השוק הממוצע של הספקים הנכללים בניתוח. עם זאת, ברשות לא שוללים אפשרות לעלייה בכוח השוק של מי הספקים בשווקי מוצר ספציפיים.
בצורה דיפלומטית למדי, ממצאי המחקר של הרשות גורסים כי עליית עלויות רכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל תרמו לעליות המחירים במוצרי היבואנים שנכללו בניתוח בשנים הרלוונטיות. לא מן הנמנע כי האשמה אכן מוטלת על היצרנים הבינלאומיים, כשגם הם נאלצים להתמודד עם עלייה עולמית במחירי התשומות, אך ייתכן כי מדובר בעיקר בעלייה בכוח השוק של יצרניות גלובליות וכן מיעוט יבואנים המשווקים בארץ מוצרי יצרנים זרים נוספים בשל חסמי יבוא ושיווק.
פתרון? אין באופק
לדברי הרשות, ממצאי המחקר מבססים את החשיבות של הורדת חסמים, שמעלים את העלויות ליבוא מוצרי מזון וטואלטיקה לישראל. אין על כך חולק - לראיה רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". עם זאת, כשהרשות תפרסם את שאר חלקי המחקר הנוגעים גם למקטע הקמעונאי, שיכללו גם את שנת המלחמה ותקופות חופפות יותר למועד הפרסום, נוכל להבין קצת יותר טוב מי אשם ביוקר המחיה.
בשורה התחתונה, ברשות מתקשים להצביע על נקודת כשל בקשר בין הספקים לקמעונאים שמביאה לעלייה במחירים. הנתונים המוצגים מראים שהעלייה במחירים לצרכן הישראלי נובעת בעיקר מהתייקרות עלויות היבוא, ולא מהגדלת רווחי היבואנים או הקמעונאים. למעשה, הרווחיות של היבואנים דווקא נשחקה.
אז מה הפתרון? ככל הנראה שאין כזה באופק. המחקר מצביע על הצורך בהורדת חסמי יבוא בישראל והגברת התחרות מול היצרנים בחו"ל. אלה צעדים שאינם בסל הכלים של רשות התחרות, ולשם כך נדרש שילוב זרועות מערכתי. מה הרשות כן יכולה לעשות כדי להקל אפילו במעט על הלקוחות בסופר? לפחות בממצאים הנוכחיים אין לשאלה זו תשובה.