גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צפופה יותר: פלורנטין או בני ברק? התשובה לא כל כך פשוטה

נתוני מדלן מלמדים כי השכונות הצפופות ביותר מבחינת כמות אוכלוסייה לדונם הן השכונות החרדיות, אבל אם מודדים צפיפות לפי יחידות דיור - מתקבלת תמונה שונה לחלוטין. איזו צפיפות כדאי לקדם ולמה כמעט לא רואים יותר שכונות כאלה

מימין: בני ברק, ופלורנטין / צילומים: Shutterstock, טלי בוגדנובסקי
מימין: בני ברק, ופלורנטין / צילומים: Shutterstock, טלי בוגדנובסקי

לפני כחודשיים הגיעה אוכלוסיית ישראל לציון דרך: 10 מיליון תושבים. ב־2048, כשהמדינה תהיה בת 100, צפויים לחיות כאן 15 מיליון איש.

לפי כל התחזיות, ישראל תהיה אחת מהמדינות הצפופות בעולם, אבל איך מודדים בכלל צפיפות ומדוע רק מדד אחד אינו מספיק כדי להבין מה המצב בשטח ? יש לפחות שלוש דרכים למדוד צפיפות. גלובס עושה סדר.

ירידה בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית: צניחה של 27.5% ברבעון השלישי
הארנונה מזנקת בכל הארץ ב-5.29% - אבל בתל אביב זה יותר מכפול

השכונות הצפופות ביותר: חרדיות ועניות

כמה צפוף פה באמת? תלוי איך בודקים ויש לפחות שלוש דרכים לעשות זאת.

1. מספר תושבים לדונם
לפי פילוח של אתר מדל"ן שבוצע במסגרת עיבוד לנתוני הלמ"ס, נבדקו השכונות בארץ לפי מספר התושבים בהן ביחס לדונם. בצפיפות התושבים לדונם ניתן לראות שהשכונות הצפופות ביותר, באופן לא מפתיע, הן בבני ברק ובירושלים.

שכונות אלו בעלות צביון חרדי והן במעמד חברתי כלכלי נמוך מאוד (1־2 מתוך 10 בדירוג הסוציו־אקונומי של הלמ"ס). אל אלו השתרבבו שכונות נוספות כמו בגני תקווה ובהוד השרון ושכונת אם המושבות בפתח תקווה שבה חיים 32 בני אדם לדונם לעומת כ־60 בצמרת הרשימה.

טל קופל, מנכ"ל מדלן, מסביר ש"הביקושים הגבוהים באופן קבוע והמחסור הגדול בעתודות קרקע מביאים לכך שבני ברק היא העיר הצפופה ביותר בישראל, בעיה שככל הנראה אין לה פתרון".

מעבר לכך, מה שבולט ברשימת השכונות הכי צפופות, מעבר לנוכחות השלטת של שכונות חרדיות, הוא לדברי קופל,"שהשכונות שמובילות בצפיפות ואינן שייכות לקבוצות אלה מאכלסות אנשים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה דווקא. אלו אנשים מבוססים ומשכילים וגרים מתוך בחירה בשכונות שצפופות יותר מכמה שכונות בבני ברק, לרוב מתוך העדפה לסגנון חיים אורבני או לשילוב של מיקום ומחיר מרכזיים, אך נוחים יחסית לסביבה היקרה".

2. מספר יחידות דיור לדונם
צפיפות אפשר למדוד גם במספר יחידות הדיור לדונם ולא במספר הנפשות. לדעת ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני, זו הבדיקה הנכונה יותר. "אפשר לראות בישראל הרבה שכונות עם יותר משבעה אנשים ליחידת דיור בממוצע, וכולן חרדיות וערביות, ואין ספק שלאנשים שחיים שם צפוף מאוד בדירה.

"הרבה אנשים בדירה לא מגדירים צפיפות אלא דוחק. כלומר, אלה לא השכונות עם הכי הרבה בינוי אלא שכונות עם הרבה ילדים, וזה עניין תרבותי־חברתי ושם לא בהכרח אפשר להקטין צפיפות".

כשבוחנים את מספר יחידות הדיור לדונם מגלים שבצמרת הרשימה נמצאת שכונת פלורנטין בתל אביב עם 15 יחידות דיור לדונם. אחריה ניצבות שכונות צפון תל אביב, מרכז העיר גבעתיים, שכונות בבת ים וברמת גן ואפילו אחת בנצרת ואחת בצפת. ומה עם אם המושבות שכיכבה בין השכונות החרדיות? יש בה רק 8.3 יחידות דיור לדונם, ו־9 בשכונות הצפופות של גני תקווה.

"שני המדדים חשובים כי שניהם נותנים אינדיקציות שונות", אומר מתכנן התחבורה יונתן רוזין. לדבריו, "צפיפות לא עומדת לבדה וגם המושגים בה מתערבבים הרבה פעמים בפועל - זה מאוד משנה את ההסתכלות על המרחב אם מחשיבים את שטח החניות שמקיפים את המגדל או לא".

"מדד אפילו מדויק יותר היה יכול להיות כמה אנשים חיים בשטח בנוי, ולא בכלל השטח, שכולל גם מרחבים ציבוריים ופארקים למשל", אומר ד"ר לרמן. "זאת, בעוד שמספר היחידות לשטח בנוי מלמד אותנו כמה המתכננים יודעים לבנות.

"מה שמדהים הוא שכל השכונות עם הבינוי האינטנסיבי לא נבנו על ידי ישראלים - מרביתן מתקופת המנדט הבריטי ולפניו. כל המאמץ היום, עם אינספור ועדות שצריך לעבור לכל תב"ע, לא מצליח לגרד את היכולות שהפגינו לפני מאה שנה ואז לא דיברו על ייעול השימוש בקרקע ועל שמירת שטח לדורות הבאים".

ד"ר לרמן מסביר שבשונה מהשכונות הללו, השכונות שנבנו מאז שנות ה־70 מכילות בעיקר דירות גדולות מאוד בבניינים שנישאים לגובה ומסביבם מדשאות וחניונים. גם הדרישה בשוק ליותר כיווני אוויר מכתיבה את אופי הבינוי. לדבריו, "הבניינים שאנחנו בונים גבוהים ומאווררים בניגוד לבנייה קטנה וקרובה שמייצרת צפיפות עירונית".

קצב גידול אוכלוסייה של עולם שלישי

פרופ' אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה ולתכנון ערים בטכניון, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, מציין שבחלוקת שטח המדינה וגודל האוכלוסייה, ישראל היא כבר היום אחת המדינות הצפופות בעולם, אף שאינה הומוגנית, והיא צפופה יותר במרכז הארץ.

"גידול האוכלוסייה בישראל מאפיין יותר את העולם השלישי מאשר את העולם המפותח", הוא אומר. בצד היתרונות הוא מונה את האוכלוסייה הצעירה וכוח העבודה שמניע את המשק, ובצד החסרונות הוא מציין את הנטל שנופל על המשק, שהוא גבוה בגלל מספר הילדים הגבוה, במיוחד בחברה החרדית.

פרנקל מציין שישראל לא תמיד הביאה בחשבון את הצפיפות בתכנון הבנייה. "רק בשנות ה־90 חוקרי טכניון בראשות פרופ' אדם מזור קידמו הכנה של תוכנית ארוכת טווח ושם עלתה לראשונה ההבנה שהקרקע היא משאב אזיל ולא בלתי מוגבל, ויש להשתמש בו באופן מושכל בשל הגידול המהיר של האוכלוסייה בישראל.

"עד אותו זמן לא נקבעו צפיפויות מינימום שצריך לעמוד בהן בכל תוכנית והרעיון עוגן בתמ"א 35 שהייתי שותף לכתיבתה והיא עודכנה והוחמרה לפני כשנה וחצי".

לדבריו גם בתמ"א 35 השתמשו בשני הפרמטרים לבחינת הצפיפות: בצפיפות ברוטו שנמדדת באוכלוסייה לקמ"ר (כולל שימושים נוספים שאינם מגורים) ומדד נטו שנמדד ביחידות הדיור לדונם נטו המתייחס לשטח הקרקע למגורים בלבד.

עם זאת, הוא מציין שכפי שראינו - אין מתאם מלא בין שני המדדים הללו. "הסיבה לכך נובעת כתוצאה מגודל משק בית משתנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. מספר האנשים הוא נתון קריטי שקובע את הצורך לתשתיות ושירותים שונים", הוא אומר.

מגדלים? באירופה יש שיטות טובות יותר

צפיפות גבוהה, נציין, אינה דבר שלילי. לצפיפות יחידות הדיור יתרונות משמעותיים של עירוב שימושים, מתן הזדמנויות וחיים עירוניים שחוסכים זמני נסיעה. צפיפות גבוהה יותר מקנה את היכולת לרכוש שירותים והזדמנויות כמו תעסוקה, בריאות, פנאי וכיוצ"ב.

השאלה היא איך מייצרים צפיפות גבוהה בצורה נכונה. "היום אנחנו מגיעים לצפיפויות גבוהות באמצעות הקמת מגדלים רבי קומות בעוד שכשבאירופה אנו רואים צפיפויות גבוהות בשיטות בנייה אחרות", אומר פרופ' פרנקל. הוא מסתייג מאוד מסגנון המגדלים, הן בגלל בעיות תחזוקה והן בגלל השפעתם על הרחוב: "המגדלים הם חסרי אופי ולא תמיד איכותיים מספיק: ברחוב שהופך להיות ורטיקלי, חלק מהתשתיות, כמו קווי המים, עוברות מהרשות המקומית לרשות הפרט והנטל התחזוקה נופל במידה רבה על הדיירים.

"סגנון הבנייה הזה שכיח כיום גם בערים קטנות ובינוניות ולא רק במרכזים העירוניים הגדולים. במקומות רבים הם מתאכלסים באוכלוסייה ברמה סוציו אקונומית בינונית ומטה אולם עלות התחזוקה גבוהה בשל מערכות התשתית. ישנה סכנה שבשל כך בניינים אלו יחוו הזנחה בתחזוקה בשל אי־יכולתם של הדיירים לעמוד בעלויות התחזוקה הגבוהות, הגדלות גם על ציר הזמן. יידרשו פעולות של שיקום שהמדינה תצטרך לקחת על עצמה".

איפה ישרדו פיצרייה ובית קפה

נוכח הבנייה האינטנסיבית שאנחנו עדים לה, איך לצופף את הרחובות באופן נכון?

"כדי לקבל תוצאה עירונית שעובדת טוב, צריך לצופף את הרחובות ולא רק את הדירות. כך מקבלים אזור הליכתי ומתפקד. רואים את זה למשל בנווה צדק, שם יש יותר צמודי קרקע ובניינים קטנים, וכך גם בפלורנטין".

הבעיה היא שברוב השכונות החדשות, הכבישים דווקא רחבים וכוללים שני נתיבי נסיעה, וכמובן חניה.

לדברי רוזין, "הקסם הזה של עירוניות, של מפגשים ספונטניים בין אנשים ושל מחשבה, אמנות ותרבות - נוצר רק כשיש הרבה אנשים מסוגים שונים שמתערבבים באותו מרחב. אבל זה תמיד רק חלק אחד מהמשוואה. זאת אומרת, המבנה העירוני מאוד משפיע גם על החברה שתיווצר בו. כך למשל שכונת אם המושבות צפופה כשמסתכלים על מספר הנפשות לדונם, אבל מה זה אומר עליה חוץ מזה שיש בה הרבה אנשים? האם יש בה אופי? חיים עירוניים?

"מנגד, גם כשהאזור פרברי ולא עירוני, אם הוא צפוף מספיק קצת יותר קל להקים בית קפה או פיצריה וכמות האנשים תחזיק את המסחר הזה בחיים. לכן צפיפות היא בסוף מדד חלקי לאיכות חיים ולעירוניות מתפקדת".

עוד כתבות

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

האיום שבלם את שביתת הפתע של עובדי נמל אשדוד

ההסתדרות הודיעה על עיצומים בנמל אשדוד בעקבות מתן עדיפות לעובדים זמניים במשמרות ● משרדי התחבורה והאוצר הודיעו כי יעניקו רציפים נוספים למתחריו הישירים – דבר שהוביל להפסקת השביתה

חברת פלרם - קיבוץ רמת יוחנן / צילום: איל יצהר

בקיבוץ רמת יוחנן יכולים להיות מרוצים: החברה שלהם הפכה לכוכבת של הבורסה

זינוק של כ-300% במניה בשנתיים הפך את פלרם לחברה הקיבוצית המובילה בבורסה בת"א ● יצרנית לוחות הפלסטיק מציגה צמיחה ברווחיה, גם בזכות מחיר חומר הגלם הנמוך ● הנהנה המרכזי מהעלייה בשווי, מדיבידנדים ואספקת שירותים בעשרות מיליוני שקלים - קיבוץ רמת יוחנן

עיריית בני ברק / צילום: Shutterstock

סקר הרשות לאכיפה במקרקעין: עבירות בנייה בכ-35% משטחי הציבור בבני ברק

"תופעה חסרת תקדים ברמה הארצית": עבירות בנייה משמעותיות וחמורות בלמעלה מ-60 מקרקעי ציבור בשכונות בבני ברק - כך עולה מסקר של הרשות לאכיפה במקרקעין

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

בקרוב ניתן יהיה לטוס לאתונה משדה התעופה ברמון

החל מחודש פברואר חברת ישראייר תפעיל קו חדש של טיסות ליוון משדה התעופה רמון, כך הודיעה חברת התעופה ● מאז מגפת הקורונה טיסות חוץ משדה התעופה הושבתו, והוא משמש לטיסות פנימיות בלבד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; מדד הבנקים קפץ ב-1.5%, מניות השבבים זינקו

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● המשקיעים מגבירים את ההשקעות שלהם בשוק המקומי על חשבון השווקים הזרים ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה, וחטיבת המחקר של עדכנה לחיוב את תחזיות המאקרו ● לאחר שנתיים רצופות של זינוק מעל 20% ב-S&P 500, אנליסטים צופים לתשואה מתונה יותר השנה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Reuters, Kyodo

מניית אנבידיה קופצת בחדות - ואיך זה קשור לתערוכת CES?

העלייה הנוכחית במניית ענקית השבבים נובעת מהציפייה הגדולה של וול סטריט למסיבת העיתונאים של החברה, בה המנכ"ל ג'נסן הואנג צפוי להכריז על פיתוחים חדשים ומרכזיים בפעילות של יצרנית השבבים

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

תחזיות בנק ישראל ל-2025: הצמיחה תעלה, האינפלציה תרד, ומה יקרה למתווה הריבית?

בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5%, בהתאם לתחזיות המוקדמות ●  הרקע להחלטה, לדברי הנגיד: ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בחודשים האחרונים, במקביל לאישור התקציב בממשלה ● חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי הריבית תרד השנה לרמה של 4.25%-4%

אורדן טרבלסי, קובי מרנקו, מאט כהן / צילום: יח''צ, ארבה רובוטיקס

שווי של 16.7 מיליארד דולר: הישראלית בוול סטריט בשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • סופרקום עלתה ביותר מ-100% בשבוע לאחר שדיווחה על זכייה בשני חוזים עם רשויות ממשל בקנטאקי ● ארבה רובוטיקס זינקה בכ-30% לאחר שקיבלה המלצה חיובית באתר Seeking Alpha ● וסייברארק נסחרת בשיא של כל הזמנים לאור מספר גורמים חיוביים

באר שבע. עיר מסוכנת למשקיעים / צילום: Shutterstock

העיר שהייתה כוכבת והפכה למלכודת למשקיעי הנדל"ן

נתוני האוצר העלו כי באר שבע במקום ראשון בשיעור הדירות הנמכרות בהפסד ריאלי, לעתים של עשרות אלפי שקלים ● מדובר בעיקר בדירות ישנות, בזמן שהשוק מוצף בחדשות עם ממ"ד

טקס הסמכה של עורכי דין חדשים בירושלים / צילום: אוריה תדמור

רק שליש עברו: נתון חריג בבחינות לשכת עורכי הדין, ומי המוסד המוביל?

32.42% בלבד מהנבחנים שניגשו למבחן ההסמכה במועד דצמבר עברו את הבחינה, ואחוז המעבר בקרב הנבחנים לראשונה עמד על 49% ● מקרב בוגרי האוניברסיטאות עברו 72.3% ומקרב בוגרי המכללות – 21.92% ● יו"ר הלשכה, עמית בכר: "סיטואציה ייחודית, יש בסיס לטענות אודות קושי הבחינה" ● הלשכה צפויה לקדם הקלות למתמחים

איראן מצאה נתיב הברחת נשק חדש לחיזבאללה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מטוסים איראנים מעבירים נשק לחיזבאללה דרך טורקיה, ישראל צריכה להחליט אם לפגוע קודם באיראן או בחות'ים, ופרטים חדשים על החיסול של נסראללה • כותרות העיתונים בעולם 

יעקב נגל, לשעבר ראש המל''ל / צילום: לע''מ

המלצות ועדת נגל הוגשו לראש הממשלה: תקציב הביטחון יגדל, שאלת המימון נותרה פתוחה

תוספת ההתעצמות עליה המליצה ועדת נגל, 133 מיליארד שקל על פני עשור, נמוכה מהמינימום שביקשה מערכת הביטחון ● מנגד, אף שניתן לוועדה מנדט לכך, היא נמנעה מלהצביע על מקורות למימון העלויות - וגלגלה את האחריות חזרה למשרד האוצר ולבנק ישראל ● באוצר מאוכזבים: לא ניתן מספיק דגש על התייעלות פנימית

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

האיש החזק בנדל"ן: למה ריכוז הסמכויות בידיים של יהודה מורגנשטרן מדאיג רבים בענף

חבילה חדשה שתתגמל בכירים שיפרשו מהמגזר הציבורי מגבירה את ההערכות שיהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ו"האיש של גולדקנופף", ימונה לתפקיד מנהל רמ"י במקום ינקי קוינט ● החשש בענף: הגוף הנדל"ני המשפיע יהיה ריכוזי, בשוק ששווה מיליונים

ח''כ טלי גוטליב / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הפרקליטות לח"כ גוטליב: אין לך חסינות מחקירה פלילית

אחרי שחברת הכנסת מהליכוד הודיעה כי אין בכוונתה להתייצב לחקירת המשטרה שאליה זומנה בעקבות חשיפת זהותו של איש שב"כ, המשנה לפרקליט המדינה מבהיר לגוטליב כי אין לה חסינות מפני חקירה פלילית וכי היא נדרשת להתייצב במשטרה בהקדם האפשרי ● בתגובה למכתב הודיעה גוטליב כי אין בכוונתה להתייצב לחקירה: "אני גוזרת על עצמי איפוק ולא אומרת לכם 'תקפצו לי', אלא ממליצה לכם בחום לטפס על עץ אחר"

צילום: Shutterstock

השיג ציון 100 במרמה: סטודנט חשוד בפריצה למחשבים של מרצים

הסטודנט, בן 32, נכנס במהלך לימודי הווטרינריה בפקולטה לחקלאות ברחובות לחשבונות ה"מודל" של מרצים שלו, שאיתם עבד גם בבית החולים הווטרינרי בבית דגן, כדי להשיג שאלוני מבחנים – וכך שיפר את ציוניו ו"נקם" בסטודנט שאיתו היה מסוכסך ● הפרקליטות מייחסת לו זיוף, קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב

מנכ''ל בנק ירושלים, יאיר קפלן / צילום: רמי זרנגר

בנק ירושלים מנסה שוב: מגיש הצעה חדשה לישראכרט

בנק ירושלים שיגר אמש מכתב עם הצעה משופרת להשתלטות על חברת ישראכרט - וזאת על אף שישראכרט העדיפה את הצעתה של דלק ואתמול חתמה עימה על הסכם השקעה חדש

מימין: יונתן אלטמן, אייל ברסלר, רחלי גוז-לביא ויואב עציון / צילום: איל מרילוס

מיזוג ראשון לשנת 2025: עמית פולק מטלון ממזג אליו את משרד אייל ברסלר

12 עורכי דין ועורכי פטנטים ממשרד אייל ברסלר, המתמחה בקניין רוחני, יצטרפו למשרד עמית פולק מטלון ● בעקבות המיזוג תורחב מעטפת שירותי הקניין הרוחני שמציע המשרד ותכלול גם רישום פטנטים בישראל ובעולם

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לוין מבקש מיו"ר הוועדה הבוחנת לתת פקטור בבחינות לשכת עורכי הדין

שר המשפטים יריב לוין פנה ליו"ר הוועדה הבוחנת העורכת את בחינות לשכת עוה"ד, השופט בדימוס עודד מודריק, וביקש ממנו לתת תוספת ניקוד לציוני הנבחנים בבחינה שנערכה בדצמבר ● בפנייתו כתב: "התוצאות מעידות על כך שהבחינה הייתה קשה באופן מיוחד, שעה שבנסיבות הקיימות היה דווקא ראוי להתחשב ולהקל"

עמיקם אורן (CPM) ואלון שטאובר (מסד עוז) / צילום: יונתן שאול, אפרת קופר

עם "נדוניה" בדמות פיתוח רובע שדה דב: מסד עוז רוכשת את חברת ההנדסה של עמיקם אורן

החברה הנרכשת, CPM ניהול בנייה, זכתה ב־2020 בפרויקט לפיתוח הרובע בצפון ת"א, שעלותו 1.5 מיליארד שקל ● בהתאם להיקפי הפעילות של החברות, הרכישה מוערכת בסכום של 20 עד 50 מיליון שקל

יפעת שאשא ביטון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

20% משרה ב-24 אלף שקל לחודש: התפקיד החדש של יפעת שאשא-ביטון

שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא-ביטון תהיה יו"ר דירקטוריון רשת המשביר 365 ● היא תכהן בתפקיד בהיקף משרה של 20% משרה, כששכרה יעמוד על 24 אלף שקל לחודש, לא כולל מע"מ ● לפני פרישתה מהפוליטיקה כיהנה שאשא-ביטון כשרה בקבינט הביטחוני-מדיני, כשרת החינוך, כיו"ר ועדת הקורונה וכיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת