גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צפופה יותר: פלורנטין או בני ברק? התשובה לא כל כך פשוטה

נתוני מדלן מלמדים כי השכונות הצפופות ביותר מבחינת כמות אוכלוסייה לדונם הן השכונות החרדיות, אבל אם מודדים צפיפות לפי יחידות דיור - מתקבלת תמונה שונה לחלוטין. איזו צפיפות כדאי לקדם ולמה כמעט לא רואים יותר שכונות כאלה

מימין: בני ברק, ופלורנטין / צילומים: Shutterstock, טלי בוגדנובסקי
מימין: בני ברק, ופלורנטין / צילומים: Shutterstock, טלי בוגדנובסקי

לפני כחודשיים הגיעה אוכלוסיית ישראל לציון דרך: 10 מיליון תושבים. ב־2048, כשהמדינה תהיה בת 100, צפויים לחיות כאן 15 מיליון איש.

לפי כל התחזיות, ישראל תהיה אחת מהמדינות הצפופות בעולם, אבל איך מודדים בכלל צפיפות ומדוע רק מדד אחד אינו מספיק כדי להבין מה המצב בשטח ? יש לפחות שלוש דרכים למדוד צפיפות. גלובס עושה סדר.

ירידה בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית: צניחה של 27.5% ברבעון השלישי
הארנונה מזנקת בכל הארץ ב-5.29% - אבל בתל אביב זה יותר מכפול

השכונות הצפופות ביותר: חרדיות ועניות

כמה צפוף פה באמת? תלוי איך בודקים ויש לפחות שלוש דרכים לעשות זאת.

1. מספר תושבים לדונם
לפי פילוח של אתר מדל"ן שבוצע במסגרת עיבוד לנתוני הלמ"ס, נבדקו השכונות בארץ לפי מספר התושבים בהן ביחס לדונם. בצפיפות התושבים לדונם ניתן לראות שהשכונות הצפופות ביותר, באופן לא מפתיע, הן בבני ברק ובירושלים.

שכונות אלו בעלות צביון חרדי והן במעמד חברתי כלכלי נמוך מאוד (1־2 מתוך 10 בדירוג הסוציו־אקונומי של הלמ"ס). אל אלו השתרבבו שכונות נוספות כמו בגני תקווה ובהוד השרון ושכונת אם המושבות בפתח תקווה שבה חיים 32 בני אדם לדונם לעומת כ־60 בצמרת הרשימה.

טל קופל, מנכ"ל מדלן, מסביר ש"הביקושים הגבוהים באופן קבוע והמחסור הגדול בעתודות קרקע מביאים לכך שבני ברק היא העיר הצפופה ביותר בישראל, בעיה שככל הנראה אין לה פתרון".

מעבר לכך, מה שבולט ברשימת השכונות הכי צפופות, מעבר לנוכחות השלטת של שכונות חרדיות, הוא לדברי קופל,"שהשכונות שמובילות בצפיפות ואינן שייכות לקבוצות אלה מאכלסות אנשים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה דווקא. אלו אנשים מבוססים ומשכילים וגרים מתוך בחירה בשכונות שצפופות יותר מכמה שכונות בבני ברק, לרוב מתוך העדפה לסגנון חיים אורבני או לשילוב של מיקום ומחיר מרכזיים, אך נוחים יחסית לסביבה היקרה".

2. מספר יחידות דיור לדונם
צפיפות אפשר למדוד גם במספר יחידות הדיור לדונם ולא במספר הנפשות. לדעת ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני, זו הבדיקה הנכונה יותר. "אפשר לראות בישראל הרבה שכונות עם יותר משבעה אנשים ליחידת דיור בממוצע, וכולן חרדיות וערביות, ואין ספק שלאנשים שחיים שם צפוף מאוד בדירה.

"הרבה אנשים בדירה לא מגדירים צפיפות אלא דוחק. כלומר, אלה לא השכונות עם הכי הרבה בינוי אלא שכונות עם הרבה ילדים, וזה עניין תרבותי־חברתי ושם לא בהכרח אפשר להקטין צפיפות".

כשבוחנים את מספר יחידות הדיור לדונם מגלים שבצמרת הרשימה נמצאת שכונת פלורנטין בתל אביב עם 15 יחידות דיור לדונם. אחריה ניצבות שכונות צפון תל אביב, מרכז העיר גבעתיים, שכונות בבת ים וברמת גן ואפילו אחת בנצרת ואחת בצפת. ומה עם אם המושבות שכיכבה בין השכונות החרדיות? יש בה רק 8.3 יחידות דיור לדונם, ו־9 בשכונות הצפופות של גני תקווה.

"שני המדדים חשובים כי שניהם נותנים אינדיקציות שונות", אומר מתכנן התחבורה יונתן רוזין. לדבריו, "צפיפות לא עומדת לבדה וגם המושגים בה מתערבבים הרבה פעמים בפועל - זה מאוד משנה את ההסתכלות על המרחב אם מחשיבים את שטח החניות שמקיפים את המגדל או לא".

"מדד אפילו מדויק יותר היה יכול להיות כמה אנשים חיים בשטח בנוי, ולא בכלל השטח, שכולל גם מרחבים ציבוריים ופארקים למשל", אומר ד"ר לרמן. "זאת, בעוד שמספר היחידות לשטח בנוי מלמד אותנו כמה המתכננים יודעים לבנות.

"מה שמדהים הוא שכל השכונות עם הבינוי האינטנסיבי לא נבנו על ידי ישראלים - מרביתן מתקופת המנדט הבריטי ולפניו. כל המאמץ היום, עם אינספור ועדות שצריך לעבור לכל תב"ע, לא מצליח לגרד את היכולות שהפגינו לפני מאה שנה ואז לא דיברו על ייעול השימוש בקרקע ועל שמירת שטח לדורות הבאים".

ד"ר לרמן מסביר שבשונה מהשכונות הללו, השכונות שנבנו מאז שנות ה־70 מכילות בעיקר דירות גדולות מאוד בבניינים שנישאים לגובה ומסביבם מדשאות וחניונים. גם הדרישה בשוק ליותר כיווני אוויר מכתיבה את אופי הבינוי. לדבריו, "הבניינים שאנחנו בונים גבוהים ומאווררים בניגוד לבנייה קטנה וקרובה שמייצרת צפיפות עירונית".

קצב גידול אוכלוסייה של עולם שלישי

פרופ' אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה ולתכנון ערים בטכניון, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, מציין שבחלוקת שטח המדינה וגודל האוכלוסייה, ישראל היא כבר היום אחת המדינות הצפופות בעולם, אף שאינה הומוגנית, והיא צפופה יותר במרכז הארץ.

"גידול האוכלוסייה בישראל מאפיין יותר את העולם השלישי מאשר את העולם המפותח", הוא אומר. בצד היתרונות הוא מונה את האוכלוסייה הצעירה וכוח העבודה שמניע את המשק, ובצד החסרונות הוא מציין את הנטל שנופל על המשק, שהוא גבוה בגלל מספר הילדים הגבוה, במיוחד בחברה החרדית.

פרנקל מציין שישראל לא תמיד הביאה בחשבון את הצפיפות בתכנון הבנייה. "רק בשנות ה־90 חוקרי טכניון בראשות פרופ' אדם מזור קידמו הכנה של תוכנית ארוכת טווח ושם עלתה לראשונה ההבנה שהקרקע היא משאב אזיל ולא בלתי מוגבל, ויש להשתמש בו באופן מושכל בשל הגידול המהיר של האוכלוסייה בישראל.

"עד אותו זמן לא נקבעו צפיפויות מינימום שצריך לעמוד בהן בכל תוכנית והרעיון עוגן בתמ"א 35 שהייתי שותף לכתיבתה והיא עודכנה והוחמרה לפני כשנה וחצי".

לדבריו גם בתמ"א 35 השתמשו בשני הפרמטרים לבחינת הצפיפות: בצפיפות ברוטו שנמדדת באוכלוסייה לקמ"ר (כולל שימושים נוספים שאינם מגורים) ומדד נטו שנמדד ביחידות הדיור לדונם נטו המתייחס לשטח הקרקע למגורים בלבד.

עם זאת, הוא מציין שכפי שראינו - אין מתאם מלא בין שני המדדים הללו. "הסיבה לכך נובעת כתוצאה מגודל משק בית משתנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. מספר האנשים הוא נתון קריטי שקובע את הצורך לתשתיות ושירותים שונים", הוא אומר.

מגדלים? באירופה יש שיטות טובות יותר

צפיפות גבוהה, נציין, אינה דבר שלילי. לצפיפות יחידות הדיור יתרונות משמעותיים של עירוב שימושים, מתן הזדמנויות וחיים עירוניים שחוסכים זמני נסיעה. צפיפות גבוהה יותר מקנה את היכולת לרכוש שירותים והזדמנויות כמו תעסוקה, בריאות, פנאי וכיוצ"ב.

השאלה היא איך מייצרים צפיפות גבוהה בצורה נכונה. "היום אנחנו מגיעים לצפיפויות גבוהות באמצעות הקמת מגדלים רבי קומות בעוד שכשבאירופה אנו רואים צפיפויות גבוהות בשיטות בנייה אחרות", אומר פרופ' פרנקל. הוא מסתייג מאוד מסגנון המגדלים, הן בגלל בעיות תחזוקה והן בגלל השפעתם על הרחוב: "המגדלים הם חסרי אופי ולא תמיד איכותיים מספיק: ברחוב שהופך להיות ורטיקלי, חלק מהתשתיות, כמו קווי המים, עוברות מהרשות המקומית לרשות הפרט והנטל התחזוקה נופל במידה רבה על הדיירים.

"סגנון הבנייה הזה שכיח כיום גם בערים קטנות ובינוניות ולא רק במרכזים העירוניים הגדולים. במקומות רבים הם מתאכלסים באוכלוסייה ברמה סוציו אקונומית בינונית ומטה אולם עלות התחזוקה גבוהה בשל מערכות התשתית. ישנה סכנה שבשל כך בניינים אלו יחוו הזנחה בתחזוקה בשל אי־יכולתם של הדיירים לעמוד בעלויות התחזוקה הגבוהות, הגדלות גם על ציר הזמן. יידרשו פעולות של שיקום שהמדינה תצטרך לקחת על עצמה".

איפה ישרדו פיצרייה ובית קפה

נוכח הבנייה האינטנסיבית שאנחנו עדים לה, איך לצופף את הרחובות באופן נכון?

"כדי לקבל תוצאה עירונית שעובדת טוב, צריך לצופף את הרחובות ולא רק את הדירות. כך מקבלים אזור הליכתי ומתפקד. רואים את זה למשל בנווה צדק, שם יש יותר צמודי קרקע ובניינים קטנים, וכך גם בפלורנטין".

הבעיה היא שברוב השכונות החדשות, הכבישים דווקא רחבים וכוללים שני נתיבי נסיעה, וכמובן חניה.

לדברי רוזין, "הקסם הזה של עירוניות, של מפגשים ספונטניים בין אנשים ושל מחשבה, אמנות ותרבות - נוצר רק כשיש הרבה אנשים מסוגים שונים שמתערבבים באותו מרחב. אבל זה תמיד רק חלק אחד מהמשוואה. זאת אומרת, המבנה העירוני מאוד משפיע גם על החברה שתיווצר בו. כך למשל שכונת אם המושבות צפופה כשמסתכלים על מספר הנפשות לדונם, אבל מה זה אומר עליה חוץ מזה שיש בה הרבה אנשים? האם יש בה אופי? חיים עירוניים?

"מנגד, גם כשהאזור פרברי ולא עירוני, אם הוא צפוף מספיק קצת יותר קל להקים בית קפה או פיצריה וכמות האנשים תחזיק את המסחר הזה בחיים. לכן צפיפות היא בסוף מדד חלקי לאיכות חיים ולעירוניות מתפקדת".

עוד כתבות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הבורסה יורדת, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 יורד בכ-0.6% ות"א 90 מאבד 1.3% ● נובה, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%