גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צורי דבוש, יו"ר חברת קליל: "החרם הטורקי לא הגדיל את המכירות שלנו"

חברת קליל יושבת בכרמיאל ומייצרת חלונות ומוצרים לדירות ● דבוש, שהגיע לתעשייה מההייטק, מודה בראיון לגלובס שיש כעת סנטימנט חיובי לתוצרת ישראלית, אבל מודה שקצב ההתאוששות תלוי בסיום המלחמה

צורי דבוש / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
צורי דבוש / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

"יש היום סנטימנט חיובי להעדפת תוצרת ישראלית ובטח בתעשייה בפריפריה הצפונית. אנחנו שומעים את זה מלקוחות ומקבלנים. ציונות ואהבת הארץ, הן מילים שפעם היו גדולות ולא היו מחוברות ליום יום, ולשמחתי היום זה חלק מההוויה הישראלית - להשקיע בישראל ומרגישים את זה בהחלט", אומר צורי דבוש, בעל השליטה ויו"ר קבוצת קליל, בראיון לגלובס.

עשר עסקאות גדולות תוך שנה: ההתחדשות העירונית לוהטת
מאיפה יגיע הכסף לביטחון? באוצר דרשו גזירות חדשות ונדחו
חדשות השבוע בנדל"ן | זה המנכ"ל חדש של קבוצת יוסי אברהמי

חברת קליל נשלטת על ידי צורי דבוש (67.4%) ומנוהלת על ידי ניר אילני. זוהי חברה תעשייתית ותיקה לעיצוב ולייצור פרופילים ומוצרי אלומיניום לענף הבנייה, כמו חלונות, תריסים, דלתות וקירות מסך לבנייה ולתעשייה. המשרדים ומפעל החברה יושבים בכרמיאל והמשיכו לפעול בזמן המלחמה, כשרבים מהעובדים פונו מבתיהם או גויסו למילואים.

דבוש הוא דמות לא שגרתית בקרב התעשיינים. אחרי אקזיט אישי של כ־100 מיליון שקל ממכירת מניותיו בחברת אמבלייז שהיה ממקימיה, רכש את קליל בשנת 2001.

איך הגעת מההייטק לרכוש חברת לואוטק תעשייתית לחלונות?
"עשיתי אקזיט אישי ומכרתי חלק מהמניות שלי, והחלטתי שאני מקים קרן פילנתרופית. היועץ שלי אמר לי שזה משהו שעושים בגיל 90 ולא 35, והציע לקחת חברה בקשיים בפריפריה ולהביא מה שלמדתי בהייטק לתעשייה במקום קרן פילנתרופית. ככה רכשתי את קליל.

"בחנתי כמה חברות וקליל הייתה הכי מתאימה, גם כי היא בפריפריה, וגם כי עסקה בחלונות שזו הזדמנות להכניס את כל מה שלמדתי בעיצוב. כשנכנסתי לתחום בשנת 2001, בשיפוצים שעשו בישראל ואפילו ב'שיפוץ עמוק' שכולל החלפת אינסטלציה, חשמל וכדומה, לא היו מחליפים חלונות. היום אין שיפוץ עמוק בלי להחליף חלונות. זה הפך מפריט טכני לפריט גם טכני וגם קונסטרוקטיבי ובעיקר מעוצב, שמשפיע על חלל הבית. זה מהלך שקרה במשך שנים ואני חושב שיש לנו תרומה עיקרית לדבר הזה. ככה הגעתי מווינדוס לחלונות".

עלייה של 22% במניה בשלושה חודשים

בדומה לשאר סקטור ספקיות מוצרי הבנייה בבורסה בתל אביב, עם הפסקת האש בצפון המניה של חברת קליל זינקה בחדות והשלימה עלייה של כ־22% בשלושת החודשים האחרונים. ההערכות הן כי הצורך הנרחב בשיקום הנזקים ושיפוץ המבנים בצפון ובדרום לצד עלייה בפעילות בשוק הדיור, יובילו להתעוררות וביקושים גוברים עבור הסקטור כולו.

אך בדוחות הכספיים האחרונים עדיין לא רואים שיפור בתוצאות. ההכנסות ירדו ב־8% ברבעון השלישי ל־91 מילון שקל, בשל ירידה במכירות של פרופילים מאלומיניום וכן מירידה במגזר התריסים. בשורה התחתונה נשחק הרווח הנקי ב־36% ל־4.8 מיליון שקל ברבעון השלישי מקיטון ברווח התפעולי. עם זאת, חלק מהקיטון התמתן הודות לפיצוי שקיבלה קליל מהמדינה, בשל השלכות המלחמה.

המניה זינקה בשלושת החודשים האחרונים. זה אופטימיות של סוף מלחמה? ומה הצפי לשנת 2025?
"אנחנו עדיין לא אחרי מלחמה. אנחנו כמובן נשמח כשהמלחמה תיגמר, אבל כרגע היא לא נגמרה. לדעתי ייקח זמן, ויש לנו עוד עובדים במילואים ועובדים מפונים. אנחנו חזית צפונית, עד לא מזמן היו לנו מסביב למפעל טילים, נפילות, יירוטים. כרגע אנחנו פועלים בראייה שאולי המלחמה לא תסתיים לעולם, אבל מתכוננים להכין את כל מערכי הייצור המכירה והשיווק והייצור לסיום של המלחמה וגם משקיעים בפיתוח מוצרים.

"צריך לזכור שני דברים: האחד, לא חזרנו עדיין לרמות של לפני המלחמה ויש פיגור של 10% לעומת נתוני היקפי המכירות של לפני המלחמה. השני, אנחנו לא יודעים מתי המלחמה תיגמר. כלומר, אם היא תיגמר בעוד חודש, אז שנת 2025 תהיה כנראה טובה. אם היא תסתיים באמצע השנה, התחזית היא חצי טובה, ואם תיגמר בסוף השנה או לא תיגמר בכלל ב־2025, אז נהיה פחות או יותר באותו מצב שאנחנו עכשיו".

מפעל קליל בכרמיאל / צילום: איל יצהר

דבוש מפנה זרקור לסוגיית העובדים הזרים שהובילו להתייקרות בענף. לדבריו, "המצב תלוי גם במה המדינה תעשה ביחס לעובדים הזרים. כ־80 אלף עובדים פלסטינים עדיין לא נכנסו לישראל מתחילת המלחמה. אתרי הבנייה נעצרו, וברגע שנעצרו לא מתקינים חלונות ולא קונים חומר וזה מתגלגל אלינו. אמנם יש שיפור בגיוס עובדים זרים, אבל רואים את זה יותר אצל החברות הגדולות ופחות בחברות הבינוניות והקטנות. נוסף לכך, כל ענף השיפוצים בהקפאה כי רובו מבוסס על עובדים פלסטינים".

"נתון שלא מביאים בחשבון הוא שעובד זר שמגיע לארץ צריך לשכן בישראל, וצריך דירה. אמנם מדובר על דירה לכל 5־8 עובדים, אבל אם מדברים על מספרים גדולים של עובדים - זה כבר אלפי דירות לפועלים, זה מעמיס גם על שוק הבנייה ויש פה בעיה. עובד פלסטיני הרוויח לפני המלחמה 700 שקל ליום וסיני 800 שקל ליום. היום עובד סיני או ממקום אחר מתחיל מסכום של 1,700 שקל ליום. המשמעות היא שעלות הבנייה עולה במאות אלפי שקלים. אולי זה טוב לנו כי אלומיניום הופך להיות 'משחק ילדים' מהבחינה הזו. מה זה 2,000 שקל יותר לדירה לעומת ימי עבודה של סיני. אבל זה המצב".

אתה רואה קבלנים בקשיים בעקבות תקופה ממושכת של מלחמה ומחסור בעובדים. לוקחים את זה בחשבון בסגירת חוזים?
"יש ויש, תלוי איך נכנסת למלחמה. אם קבלן היה ממונף מאוד, זה עשה לו נזק גדול מאוד. אבל קבלן שנכנס לא ממונף, זה עבד לטובתו והוא היה יכול לסגור פרויקטים. נוסף לכך, יש מלחמה על העובדים וגונבים אחד מהשני עובדים. זה התחזק בתקופה האחרונה. אני לא מכיר באופן אישי קבלנים שנכנסו לקשיים, אבל זה קיים. המלחמה הכניסה הרבה עסקים לקשיים ולא רק בענף הבנייה. חוסר בעובדים, ימי מילואים והירידה בהכנסות - משפיעים על הרבה תעשיות וענפים".

"המדד לא משקף את עליות המתכת"

עד כמה מדד תשומות הבנייה משקף את ההתייקרות של חומרי הגלם שלכם?
"אין הלימה למדד תשומות הבנייה. המדד בנוי ברובו מרכיבים מקומיים כמו שכר עבודה, עלויות ציוד ושינוע, הוצאות כלליות ועוד. חומרי הגלם מהווים רק כשליש מהמדד והמתכות עוד פחות, אבל האלומיניום מושפע מעלויות אנרגיה, מעודף/חוסר באלומיניום בשוק הבינלאומי ומחירו נסחר בבורסת ה־LME בלונדון.

"לכן, את מחירי המתכות המדד לא תמיד משקף. חוסר ההלימה מייצר לא מעט פערים בין קבלני האלומיניום לקבלני הבנייה. האלומיניום יכול לעלות והמדד לרדת ולהפך. כשחומר גלם האלומיניום עולה לאורך זמן, יש נטייה להעלות לפחות בשיעור העלייה, כדי לשמר רווחיות גולמית. בתקופות קשות, קשה להדביק את העלייה והרבה פעמים היצרנים סופגים את הפער. אז זה גם תלוי תקופה.

"רוב הפגיעה בתוצאות נובעת מכמויות המכירה שירדו בגלל המלחמה. הרווחיות מושפעת יותר מהפער בין כמויות המכירה להוצאות הקבועות של החברה ופחות משינוי עלות חומרי הגלם. נוסף לכך, בתקופת המלחמה כל ענף הבנייה נמצא בסטרס גדול ולא ניתן להעלות את ה־100%".

החרם הטורקי עשה טוב לחברה?
"אנחנו לא מושפעים מהחרם הטורקי. הייבוא מטורקיה לא נפסק לגמרי, כי חומרי הגלם מגיעים בצורה עקיפה, דרך יוון וקפריסין ואחרי זה דרך יהודה ושומרון. מוצאים דרכים עקיפות, אבל הן מייקרות בין 10%־15% מהמחיר שהיה בטורקיה, כי זה מוסיף עוד תחנה בדרך. לנו זה לא מהותי.

"אבל לשאלתך, זה לא הגדיל את המכירות שלנו. מדינת ישראל היום כל כך פתוחה לעולם, שאם לא מביאים מטורקיה אז מביאים מסין או ממקום אחר. אם היו סוגרים את כל המדינות מסביב אז אולי זה היה עוזר".

"כל הפרויקט צריך להיות שלנו"

המוצרים שלכם יקרים. הקבלנים לא מנסים לחסוך ושמים בבתים סחורה הרבה פחות איכותית?
"יקר זה עניין יחסי. אם מודדים את היוקר לאורך חיי המוצר, אז אנחנו הכי זולים כי המוצר מחזיק שנים רבות, בשונה מתחליפים שבהם הצבע דוהה והפרופיל לא איכותי וצריך להחליף ידיות. יש גם מוצרים שמותאמים לשוק הבנייה הרוויה, שם הפערים נמוכים יותר.

"צריך לזכור שגם כשמייבאים את האלומיניום ממדינות אחרות, מביאים רק את חומר הגלם והוא מהווה 30%־40% מהמוצר. נוסף לזה ישנה עבודת הרכבה.

"יש גם עלויות ייצור ישראליות מקומיות שמקטינות את הפער הזה. מי שרוצה מוצר של קליל, ביחס למחיר הדירה זה מחיר נמוך. אם אני אקח פרופיל סיני מקביל של הסדרות הפשוטות שלנו, הפער עומד על כ־2,000־2,500 שקל לדירה בין קליל מקורי לתחליף קליל / תואם קליל / חיקוי שמגיע מסין או מטורקיה.

"קבלנים שגילו את הפער הזה ומוכרים דירות במיליונים, מבינים שהפער לא משמעותי לדירה, כדי לתת ללקוח שקט נפשי איכות ומוצר לאורך זמן. בחלונות מסדרות מתקדמות הפערים גדולים יותר.

"ישנן כ־18 אלף דירות שבהן מותקנים מוצרי קליל בשנה האחרונה בישראל. כדי לשים חלונות של קליל זה כל הפרויקט צריך להיות שלנו, כי זו מערכת קונסטרוקטיבית שמרכיבים פעם אחת. אי אפשר דירה אחת קליל ודירה אחרת משהו אחר.

"בברזים, דלתות וכו' אפשר להחליט פר דירה מה שמים. אבל בחלונות זה בכל מעטפת הבניין ובתוך ההיתר ואי אפשר שוני בין החלונות. גם לא ניתן לעשות את זה בדיעבד והקבלן צריך להחליט מראש".

עוד כתבות

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח