איור: Shutterstock
מס יסף: איך הוא נולד ומה מטרתו
משפחה מהאלפיון העליון בישראל תשלם תוספת של 300 אלף שקל בממוצע בשנת 2025 במס יסף - כך לפחות עולה מחישוב המבוסס על תחזיות משרד האוצר לחוק חדש, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר ומבקש להעמיק את הגבייה מהשכבות החזקות.
כשהאוצר מכניס את היד לכיס של האוכלוסייה הכללית, בניסיון לסגור את הבור התקציבי שנפער במלחמה, הוא הולך להקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי, העלאת דמי ביטוח לאומי וגביית יום הבראה מתלוש השכר של כל עובד. אבל הצעדים האלה אינם פרוגרסיביים וכמעט שאינם משפיעים על בעלי ההון.
בליגה של הגדולים, כ-2,500 משקי בית, המהווים את האלפיון העליון באוכלוסייה ומכניסים כל אחד מעל 20 מיליון שקל בשנה - כ-90% מההכנסות הן לא מיגיעה אישית אלא מהון. כלומר, לא משכר על עבודה אלא מדיבידנדים, רווחים על שבח מקרקעין, השקעות בניירות ערך, הכנסות מדמי שכירות וכדומה. לכן, המס החדש שמכוון לאמידים מתמקד בהכנסות מהון ולא משכר עבודה.
● כל ההתייקרויות והגזירות שנכנסות לתוקף היום
● בהפרש של קול: חוק הרווחים הכלואים אושר סופית במליאת הכנסת
מס היסף הקיים, שנחקק בעקבות מחאת יוקר המחיה של 2011, ממסה בשיעור של 3% הכנסה שנתית של יחיד מעל 721,560 שקל. התיקון החדש משית מס יסף נוסף בשיעור של 2%, אבל לפי מודל קצת שונה. במסגרתו, ימוסו הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה השנתית.
זאת, בניגוד למצב כיום, שבו מס היסף "הישן" חל על כלל ההכנסה החייבת של היחיד, גם הכנסה מיגיעה אישית מעבודה וגם הכנסות פסיביות.
אריק בן ישי, שותף וראש קבוצת המסים ב-PwC Israel, ממחיש את המס החדש בסימולציה הבאה: "למשל, יחיד שיש לו בשנה הכנסות של 600 אלף שקל ממשכורת, ועוד 200 אלף שקל מדיבידנד - ובסך-הכול 800 אלף שקל - יחול עליו רק מס היסף 'הישן' של 3%. זאת, היות שעבר את התקרה השנתית של מס היסף הישן, אך לא את התקרה השנתית של מס היסף החדש, כי יש לו רק 200,000 שקל של הכנסה פסיבית, מתוך רף מינימום של 721,560 שקל".
תחולה: על מי ישפיע המס
מעבר לצורך הדחוף של האוצר בצמצום הגירעון, הרציונל לשינויי החקיקה בתחום מס היסף נעוץ בפערים המשמעותיים בחלוקת ההכנסות במשק הישראלי. נתונים שהוצגו בוועדת הכספים מגלים תמונה מעניינת: מתוך הכנסות הוניות של כ-120 מיליארד שקל ב-2021, כ-86 מיליארד שקל - למעלה מ-70% - משויכות למאיון העליון בלבד.
המספרים של האוצר מדברים בעד עצמם: מס היסף החדש צפוי לחול על כ-27 אלף משקי בית, כאשר 99% מהמס ישולם על ידי המאיון העליון, המונה כ-20 אלף משקי בית. יתרה מזאת, 75% מהמס ישולם על ידי האלפיון העליון בלבד - כ-2,500 משקי בית.
הנתונים שהציג האוצר בכנסת חושפים פער משמעותי: בעוד שהמס האפקטיבי במאיון העליון עומד על 26%, ואצל שאר האוכלוסייה על 23%, כ-90% מהכנסות האלפיון העליון מקורן בהון.
משמעות הדבר היא שחלק ניכר מהכנסות האלפיון אותם נישומים ממוסה בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לבעלי הכנסות נמוכות יותר שמקורן בעבודה או במשלח יד.
על פי תחזיות משרד האוצר, השינוי במס היסף צפוי להניב תוספת משמעותית להכנסות המדינה: כמיליארד שקל בשנת 2025, וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן בהבשלה מלאה.
חלק נוסף של החוק, שכאמור פוצל על ידי ועדת הכספים, נוגע למיסוי דירות מגורים להשקעה, אמור היה להוסיף כ-420 מיליון שקל נוספים מדי שנה לקופת המדינה.