הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' גיא הוכמן וד''ר מורן אופיר מאוניברסיטת רייכמן / צילום: עוז שכטר, גלעד קוולרצ'יק
למרות המלחמה שנמשכת כבר 15 חודשים, למרות עליות המחירים והגזירות הכלכליות שריחפו באוויר עוד לפני אישורן, ב-2024 הישראלים המשיכו לצרוך. למעשה, לפי הלמ"ס, לאורך השנה עלו הרכישות בכרטיסי אשראי בכ-9% לעומת 2023. כפי שראינו וחווינו כולנו, גם הקניונים והמסעדות היו מלאים. האם הגזירות שהטיל האוצר בחשמל, במים, בארנונה, בתחבורה הציבורית, במע"מ ועוד, ונכנסות לתוקפן כבר החודש - יעצרו את הטרנד הזה? לפי המומחים לכלכלה התנהגותית, ד"ר מורן אופיר ופרופ' גיא הוכמן, בכלל לא בטוח. "הוצאנו יותר השנה בין השאר כי טסנו פחות לחו"ל. ההוצאות התרכזו בארץ. סיבה נוספת היא התמיכות הממשלתיות, כמו אלה שניתנו למפונים", אומרת אופיר, "אבל זה לא כל הסיפור. יש לכך גם הסבר פסיכולוגי".
● הצוללת | המומחה שמאמין: כל מדינות האזור רוצות יציבות, חוץ ממדינה אחת
● הצוללת | הכלכלן הבכיר שמאמין שישראל הרבה יותר חזקה משחושבים
מהו?
אופיר: "הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד בהווה ופחות בעתיד, בבחינת 'אכול ושתה כי מחר נמות'. הנטייה הזאת מכונה הטיית ההווה. בניסוי קלאסי שבחן זאת אנשים נשאלו אם בשבוע הבא יעדיפו לקבל קינוח של פירות או של שוקולד. 74% מהם אמרו פירות. כשנשאלו במה ירצו לקנח היום, 78% מהם העדיפו את השוקולד. העתיד נראה לנו כל כך רחוק שאנחנו נותנים לו משקל של אפס בקבלת ההחלטות היום".
הוכמן מוסיף: "החרדה גורמת לאנשים להתנהג בצורה לא רציונלית מבחינה כלכלית. בתקופה שבה אנו חרדים ומתוחים נמצא בקלות תירוצים טובים לכך שהזמנו מקום במסעדה, למרות שאין לנו יכולת להרשות זאת לעצמנו. הצידוק יהיה בסגנון 'מגיע לנו להתפנק'. יש לנו פחות משאבים נפשיים שאפשר להפנות לריסון. זה דומה למצב שבו כאשר אנחנו בסטרס או מאוד עייפים, קשה הרבה יותר להתאפק מול אוכל טעים ולעשות דיאטה".
הכלכלה ההתנהגותית מספקת לנו טיפים לעידוד חיסכון במקום צריכה?
הוכמן: "בהחלט. זוכה נובל לכלכלה וממייסדי הכלכלה ההתנהגותית ריצ'רד תאלר לימד אותנו על מסגור הדוני. למשל, אם אני מאחד את ההוצאות שלי, אז קל לי יותר להכיל אותן. אם אקנה מכונית יקרה ואחר כך אוסיף לה כל מיני גאדג'טים, אז כבר פחות אשים לב לעלות הנוספת של הגאדג'טים, בגלל רגישות שולית פוחתת. הפער בין 2,000 ל-3,000 שקל ייראה לי פחות משמעותי בהשוואה לאפס מול 2,000. לכן כיום, אם אנחנו רוצים להיות ביתר מודעות להוצאות, עדיף לא לאחד אותן, אלא לחלק - לשלם בנפרד את הארנונה, את חשבון החשמל וכן הלאה".
המושג "כאב התשלום" מתייחס לקושי להוציא כסף. ככל שקל לנו יותר לבצע תשלומים ברמה הטכנית, למשל באמצעות הטלפון, כך הכאב על התשלום פוחת, ואנו מוציאים יותר. במזומן כאב התשלום גדל.
הוכמן: "לכן ככל שיהיו לנו יותר חיכוכים מול התשלומים, יותר תחנות בין ההחלטה על הרכישה לבין הרכישה עצמה, כך נוכל לחשוב עוד רגע לגביה ואולי אפילו לסגת. אחת הדרכים לעשות זאת היא לא להכניס את הארנק הדיגיטלי לשעון החכם ולא להשאיר את פרטי כרטיס האשראי בזיכרון של המחשב".
כמה זה עולה לנו
תאלר ופרופ' קאס סאנסטיין הגו בשנת 2008 את המושג Nudge - דחיפה קלה - שמתייחס למדיניות או מסגרת פעולה שיכולה לגרום לנו לנקוט צעדים מושכלים יותר לטווח ארוך. דוגמה פשוטה היא הצבת פירות וירקות במקום בולט בקפיטריה בבתי ספר, כי עצם מיקומם הנגיש יגרום לתלמידים לצרוך יותר מהם. גם חוק פנסיה חובה בישראל מ-2008 הוא דוגמה טובה, שכן לפניו לא היינו חייבים לחסוך לפנסיה. במילים אחרות, ברירת המחדל מחייבת אותנו לחסוך.
אבל חלק מהגזירות הכלכליות פועל כעת באופן הפוך בדיוק לרציונל הזה. דוגמה מובהקת לכך היא העלאת מס הרכישה על מכוניות חשמליות. בעוד בכל העולם נותנים תמריצים לרכישה של המכוניות האלה, בשל הערך הסביבתי שלהן, בישראל הוחלט דווקא להעלות את מס הרכישה מ-35% ל-45% (עדיין פחות ממכוניות בנזין, 83%). המדינה גם ביטלה את ההטבה באגרת הרישוי למכוניות חשמליות, מה שצפוי להוסיף עלות של אלפי שקלים בשנה למי שבכל זאת יתעקש עליהן. אגב, מי שיוותרו על מכונית חשמלית ויקנו לבסוף מכונית רגילה, ישלמו מס אפילו גבוה יותר, וגם יוסיפו לקופת המדינה מס בלו בשל השימוש בדלק במקום חשמל.
"באופן פרדוקסלי", אומרים אופיר והוכמן, "במקום להניא אנשים מלרכוש את המכוניות החשמליות - שזו הייתה כוונת המדינה, אפילו באופן חלקי - היה כנראה בום של רכישות בדצמבר, כי אנשים רצו להספיק לרכוש את המכוניות האלה עוד לפני העלאת המס".
דרך הפריזמה של הכלכלה ההתנהגותית אפשר גם להבין מדוע יש גזירות שאנחנו חווים כיותר מכבידות מאחרות, ללא קשר לעלות האמיתית שלהן. העלאת מס, למשל, נחוות כגזירה כואבת יותר בהשוואה לביטול נקודות זכות או הקפאת מדרגות מס בתלוש השכר. זה קורה בגלל "אפקט הבעלות", שמשמעותו: אנו מעריכים ביתר את מה שכבר שלנו ולכן נתקשה לוותר עליו יותר מעל דבר מה שעוד לא קיבלנו. "קשה לנו מאוד לתת משהו ששייך לנו, למשל בתשלומי מס", מסבירה אופיר, "אבל אם מדרגות המס טרם השתנו או נקודת זיכוי נוספת על ילדים טרם ניתנה, לא נתרגש מזה כל כך כאשר הגזירה תגיע. האמת היא שהשווי הכספי של הגזירות האלה עלול להיות גבוה בהרבה משיעור המע"מ שעלה על המוצרים בסופר".
מה המסקנה?
אופיר: "חשוב שנבין כמה הגזירות עומדות לעלות לנו. הן יכולות להסתכם באלפי שקלים ואף הרבה יותר מכך למשפחה בשנה, תלוי במאפיינים שלה. ברגע שנראה את המספרים מול העיניים נוכל להיערך בהתאם, דרך הגדלת ההכנסה, קיצוץ ההוצאה או גם וגם".
להפחית את השפעת ההטיות
אנחנו נמצאים בסביבת ריבית גבוהה של 4.5%. אילו החלטות כלכליות אנשים נוטים לקבל במצב כזה?
אופיר: "בסביבת ריבית כזו ההלוואות יקרות יותר. אבל ההנחה של אנשים לא פעם תהיה שבעתיד הריביות ירדו. במחקר שערכתי לפני כמה שנים (עם פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית וד"ר יבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר אילן - ה"ו) מצאנו שאנשים נוטים להעריך את שינויי הריבית בעתיד בהתאם למגמה של התקופה האחרונה. למשל, אם הריבית עלתה לאחרונה, הם מניחים שהיא נמצאת ברמה גבוהה באופן מוחלט ולכן בהכרח תרד. ואז הם מחכים עם נטילת ההלוואה. מובן שזו הנחה שגויה, שכן הריבית עשויה גם להמשיך לעלות".
זה הרציונל שמנחה לא פעם את הקונים במבצעי הקבלנים מסוג 10/90 או 20/80.
אופיר: "כך הקבלנים מנסים לשכנע. מכיוון שהריבית גבוהה ואנשים נרתעים ממשכנתה יקרה, המסר שלהם לקונים הוא: קנו דירה עכשיו, שלמו רק 20%-10% מעלותה, ואת המשכנתה תיקחו רק בעוד כמה שנים. כבני אדם אנחנו ממוקדים בהווה. היום נראה לנו שנצליח לשלם את המשכנתה בעתיד. נוסף על כך, אנחנו מניחים שמכיוון שהריבית גבוהה, היא כנראה תרד ויהיה יותר טוב. כבר היום יש דיווחים ראשוניים על רוכשים שקנו דירות במבצעים מסוג 90/10 לפני כשנתיים וכעת נאלצים להשאיר את הדירה אצל הקבלן תוך תשלום קנס, כי הם אינם מצליחים לעמוד במשכנתה למימון הרכישה".
באירופה ובארה"ב כבר ראינו הורדות ריבית, מה שגורם לאנשים לחשוב שההורדות יגיעו גם לכאן בסופו של דבר.
"בישראל אין כרגע תנאים להורדת ריבית, שכן האינפלציה צפויה להגיע אפילו ל-4% ברבעון הראשון של השנה, לנוכח העלאת המע"מ. לכן למרות הורדות הריבית בחו"ל אין סיבה רציונלית להיאחז באמונה שזה יקרה גם פה".
אילו טיפים אפשר לתת למי ששוקלים לקנות דירה בתקופה הנוכחית?
אופיר: "שאלו את עצמכם - אם הייתי צריכה לשלם את המשכנתה עכשיו, האם הייתי מסוגלת לכך? צריך לייצר לעצמנו כללים שיפחיתו את עוצמת ההשפעה של הטיות התנהגותיות על החלטות הרכישה שלנו".
מה זה קוטג' מול חטופים
ב־2011 יצאנו למחות על מחיר הקוטג' וב־2025 הישראלים - כאשר הם כבר מוחים - עושים זאת בעבור מטרות קיומיות כמו החזרת החטופים. הקמעונאים והממשלה מנצלים זאת?
הוכמן: "חברות עורכות ניסויי כלים. הן מעלות מחירים בהדרגה ובוחנות את תגובת הציבור. אם הציבור לא מתרעם ולא מגיב, זה אור ירוק עבורן להמשיך. העלאות המחירים האלה קשורות גם בערנות הרגולטורים, אבל גם בערנות שלנו כציבור. בעקבות מחאת האפודים הצהובים בצרפת ב-2018, שפרצה בתגובה לכוונת הממשלה להעלות את מחיר הדלק, נשיא צרפת מקרון התקפל והמחירים לא עלו".
מלבד זאת, אומר הוכמן, "מבחינה פסיכולוגית קשה לצאת מהבית כדי להתלונן על מחיר הקוטג', כאשר 100 חטופים עדיין בשבי. הנטייה הטבעית שלנו במצב כזה היא להפנות את המשאבים הנפשיים ואת הכוח שעוד נותרו לנו לאיומים הביטחוניים הכואבים ביותר".
מסר לסיום?
אופיר: "עוני רחב היקף הוא איום קיומי לא פחות מהאיומים הביטחוניים. בניגוד למערכת כיפת ברזל הביטחונית, אין לנו כיפת ברזל כלכלית כרגע. יש גבול לכמה שאפשר להטיל מעמסה כלכלית על המעמד היצרני העובד כדי לממן את המעמד העני והלא יצרני שהולך וגדל בישראל".