מימין: אליאור חן, מרטה מנגיסטו וסרגיי סטולבוב. מגמה שהתחילה בקורונה / צילום: שלומי יוסף, יוסי כהן
שי אל בורנשיין (37), נשוי + 1 מיבנה, הוא מחנך כיתה ח' ומורה לחינוך גופני בתיכון שש־שנתי גינסבורג ביבנה. כשהוא מסיים ללמד בבית הספר הוא גם מאמן ספורט אישי, מדריך בקורסי מדריכי חדר כושר ומדריך כושר קרבי. בימים מסוימים הוא גם רס"ן במילואים. אבל בערב יש לבורשטיין עבודה אחרת לגמרי: הוא שליח וולט. "אני אדם שחייב למלא את היום שלו. אני מלמד מ-8:00 עד 15:00 בערך, אחר כך מבלה עם הבת שלי, מעביר אימוני כושר פרטיים או הדרכות למאמנים, וב-19:00 עולה על אופנוע או אופניים חשמליים ויוצא לעשות משלוחים עד 23:00".
● ראיון |150 מיליון עוקבים ושת"פ עם גוגל ודיוויד בקהאם: הישראלי שהפך לכוכב בסין
● WSJ | בעקבות מדעני הביון שטענו שהקורונה דלפה ממעבדה בסין
את השליחויות הוא התחיל בקורונה. "חדרי הכושר וההדרכות נסגרו והייתי חייב למצוא משהו לעשות, גם כדי לא להשתגע בבית וגם מבחינת כלכלית", הוא מספר. "כשהתחלתי לעבוד עם וולט אמרתי לעצמי שזה רק זמני, עד שהעניינים יחזרו לשגרה ונראה מה קורה. אבל נשארתי עד היום". לדבריו, העבודה הזאת מספקת לו "יציבות, איזון, תעסוקה והכנסה קבועה מלבד העבודה העיקרית, וכל זה בזמן הפנוי שלי ולפי הלו"ז שאני קובע".
הוא מעדיף לעבוד ב"פיקים", בצוהריים או בערב. "שעות העומס של המשלוחים משתלמות מאוד. אפשר להגיע בהן גם ל־100 שקל לשעה. השילוב של משרה מלאה עם השלמת הכנסה כוולטריסט הוא האידיאלי מבחינתי".
גם סרגיי סטולבוב (32), מורה לפסנתר במרכז למוזיקה בנתניה, החל לעבוד בשליחויות בתקופת הקורונה, "באופן זמני". סטולבוב, נשוי + 2, סיים את לימודי המוזיקה לפני כחמש שנים, בדיוק כשפרצה המגפה. בסגרים לא ניתן היה למצוא עבודה כמורה פרטי לפסנתר. במקביל אשתו והוא גילו שהם בהיריון עם ילדם הראשון ולא היה להם כל מקור פרנסה. כשחברה הציעה לו לנסות לעבוד כשליח בתן ביס, "רק עד שהסגרים יסתיימו", הוא לא היסס.
אלא שהסגרים הסתיימו, סטולבוב מלמד היום מוזיקה במשרה מלאה, מ־15:00 עד 21:00, וגם מנגן בהופעות, מלחין ומפיק - ובכל זאת, בכל בוקר סביב 11:00 הוא יוצא לשליחויות עד 14:00. "תן ביס היא עבורי רשת ביטחון", הוא אומר. "אני לא לוקח יותר סיכונים". ובאמת, עם פרוץ המלחמה ההחלטה שלו הוכיחה את עצמה. "אנשים פחדו לצאת מהבתים ולא למדו מוזיקה".
למה לעבוד דווקא כשליח?
"גם הגמישות וגם השכר. אני מספיק לעשות ביום טוב כעשרה משלוחים ויש לי תוספת של כ־4,000-3,500 שקל בחודש. עבדתי לפני כן בחנות לכלי בית, והייתי מקבל את אותו סכום בעבור שש שעות ביום שישה ימים בשבוע. יש בתן ביס גם את כל התנאים הסוציאליים, כי כל השליחים שכירים ולא עצמאים, וזה מרגיש לי בטוח כי בעבודה הרגילה שלי אני עצמאי ומוציא קבלות, וזה ממש סוגר לי את הפינה הזאת. זה גם טוב לי כהורה בימים שבהם אני צריך להיות בבית, כשהילדים בחופש".
אבל סטולבוב גילה עוד משהו. "התאהבתי בשליחויות. אני לא אדם של משרד, לא יכול לשבת שמונה שעות. יש בעבודה הזאת המון חופש, להיות באוויר הצח, לנסוע למקומות שונים, לראות עולם, לפגוש אנשים שונים".
בורנשטיין וסטולבוב לא לבד. יותר ויותר ישראלים שעובדים במשרה מלאה, בהם גם עצמאים, מחליפים בשעות הפנויות למדי שליח, ועולים על הקטנוע, האופניים או הרכב. אמנם קשה לומר באופן מדויק כמה אנשים משלבים זאת לצד עבודה עיקרית, אך מה שכן אפשר לראות בבירור הוא את הקפיצה בביקוש לשליחים. לפי AllJobs, פלטפורמת גיוס עובדים מהמובילות בישראל, ברבעון הראשון של 2024 נרשמה עלייה של 137% במספר המשרות שהוצעו להם, ביחס לרבעון הקודם. בכל 2024 נרשמה עלייה של 40% במשרות שליחים לעומת 2023, רבות מהן במתכונת פרילנס. גיא מיפנו, CPO ב-AllJobs, מספר כי "רואים צמיחה עקבית במקצועות השילוח והנהגים בשנים האחרונות, מגמה שהחלה בתקופת הקורונה, התבססה לאחר מכן וממשיכה לצמוח גם כיום".
כלכלת הפלטפורמה
התופעה הזאת התרחבה בשנים האחרונות בעידוד התמורות שהתחוללו בעולם העבודה ובגם בהרגלי הצריכה שלנו. בניגוד לעבר, התפתחות מקצועית או תעסוקתית כבר לא מחייבת רצף של משרות ותפקידים בתחום אחד או התמחות אחת, ואין שום בעיה - במיוחד לדור ה-Z, אבל לא רק - לשלב תחומי ידע, כישורים ושאיפות שונות ומגוונות ולדלג בין משרות ומקומות עבודה.
על הרקע הזה צמחה גם כלכלת הגיג או הפלטפורמה, שמכונה גם כלכלת החלטורה, שמאפשרת למעסיקים ולמועסקים להיקשר ביחסי עבודה ללא התחייבות להסכם ארוך טווח. למעסיק יש היצע עובדים רחב, ללא יחסי עובד־מעביד, ואילו לעובד יש גמישות.
על רקע המגפה והמלחמה גם העולם הצרכני השתנה, כשכוח קנייה משמעותי עבר למסחר מקוון במגוון תחומים, ושיטת משלוחי המזון התפתחו והתרחבו. הביקוש לשליחים זינק, כי צריך מישהו שיביא עד הבית את האוכל מהמסעדות, את החבילות מחו"ל וגם את התרופות מבית המרקחת.
נתונים מדויקים על היקף כלכלת הגיג בישראל אין ממש, אבל לדברי הכלכלן ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו, ניתן ללמוד על כך מהגידול במספר העסקים הקטנים בשנים האחרונות. "נתונים עדכניים שפורסמו לאחרונה מעידים על עלייה במספר העוסקים הפטורים (עצמאי הפועל במחזור עסקאות קטן, עד 120 אלף שקל בשנה, ופטור מגביית מע"מ - אל"ו) בשנים האחרונות: 422 אלף בסוף 2023, גידול של 45% מאז 2019. מדובר בנתון בלתי סביר, והוא נובע מהעובדה ששכירים רבים רוצים יציבות ועצמאות (הרבה מהשליחים הם עוסקים פטורים - אל"ו)".
לפי נתוני רשות המסים, בישראל יש כ־400 אלף עסקים עם מחזור של עסק פטור, כ־50% מהם עובדים בעבודה נוספת. ההכנסה הממוצעת מעסק פטור בלבד עומדת על כ־30 אלף שקל, ואילו ההכנסה הממוצעת מעסק ומשכורת יחד היא כ-91 אלף שקל.
בנובמבר נכנסה לתוקף רפורמת עוסק זעיר, שלפיה עסקים עם מחזור שנתי של עד 120 אלף שקל יקבלו פטור אוטומטי ממס על 30% מההכנסות, והנטל הביורוקרטי יצומצם משמעותית. אמנם בינתיים נרשמו רק 7,718 בעלי עסקים זעירים, אבל גם כאן הנתונים שופכים אור על כלכלת הפלטפורמה: 75% מהם היו שכירים ב־2021. עוד לפי הנתונים, 34% מהם בני 26 עד 35 ו־18% עד גיל 25.
"לעשות כסף על הדרך"
מרטה מנגיסטו (40), אם יחידנית לשני בנים, עובדת זה 20 שנה בתחום החינוך המיוחד במשרה מלאה, מ־8:00 עד 16:00. במהלך היום היא משלבת אנשים עם מוגבלות בני 21 ומעלה בשוק העבודה, אבל בערב היא הופכת ל"וולטריסטית".
"כמפרנסת יחידה אני חייבת השלמת הכנסה", היא מספרת. "אני חוזרת הביתה לקראת 16:00, מבלה עם הילדים, וב־18:00 יוצאת למשלוחים עד 22:00. לפני שהתחלתי לעבוד בוולט שילבתי עבודות מהבית, שירות טלפוני ודברים כאלה, אבל אני אדם מאוד אנרגטי והבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי קצת בפייסבוק וקפצה לי מודעה שוולט מגיעים לאשקלון ומחפשים שליחים. אמרתי: יאללה, מה כבר יכול להיות, ננסה. זה היה לפני שלוש שנים ומאז לא הפסקתי. התחברתי לזה מאוד כי זו עבודה עם אנשים, דינמית, ולא קשה בכלל".
מנגיסטו מספרת כי "יש חודשים שבמשלוחים אני מרוויחה יותר מבעבודה העיקרית שלי. אני בוחרת מתי לצאת, עובדת רק בימים ושעות שיש בהם פיק, כי אז זה משתלם. בימי ראשון־שני כמעט לא תמצאו אותי בחוץ, כי הם חלשים במשלוחים בערב. לקראת סוף השבוע זה נהיה יותר עמוס. אני אוהבת לעשות כמה שיותר משלוחים בשעה. הכי הרבה שהספקתי בשעה זה תשעה. זה אמנם הרבה אבל זה לא קשה. אני לוקחת שלושה משלוחים, מורידה אחד ולוקחת עוד אחד בדרך לפיזור המשלוח הבא. ככה אני מגיעה לפעמים ליותר מ־100 שקל לשעה, אז זה ממש שווה לי, במיוחד כי אני לא מרגישה שעבדתי".
"זה פשוט להרים כסף מהרצפה", אומר עובד עירייה שמשלב עבודה בשליחויות בהפסקת הצוהריים שלו. "במקום לצאת עם כולם לאכול שעה, אני עושה שליחויות, בזמן העומס של כל הטייק אווי. זו עבודה קלה שלא מצריכה יותר מדי מחשבה או מאמץ. הקטע הזה של להיות שליח נוסף לעבודה במשרה מלאה נהיה ממש ממש חזק. יש לי הרבה חברים שעושים את זה. זו אחלה השלמת הכנסה".
דניאל רחמים, מנכ"ל ומייסד חברת המשלוחים משלוחה, מסביר: "לטוב ולרע בשליחויות עקומת הלמידה היא אפס. צריך להכניס את הכתובת לווייז, וזהו". אבל הוא נזכר בימים אחרים: "כשהייתי שליח בגיל 16, לפני 30 שנה, היו כאלה שהיו גונבים מתחנות האוטובוס את המפה של העיר, שמים במטבח ומשננים את המסלולים. מנהלי המשלוחים היו יודעים הכול על כל סמטה ורחוב מתוך 500 בעיר ומכוונים את השליח לפנות ימינה, שמאלה וכו'". בשורה התחתונה, הוא אומר, "אם אתה עושה שניים־שלושה משלוחים בשעה אתה מגיע לשכר יפה, 70-60 שקל בממוצע פלוס־מינוס, ואם אתה עובד טוב אתה גם מרוויח טיפים מלקוחות. זה משתלם עבור הרבה אנשים שצריכים השלמת הכנסה".
גם אליאור חן (37), בעל עסק לקעקועים עד הבית ושליח במשלוחה, מרגיש ככה. "השעות שלי מאוד גמישות ומשתנות. אופן העבודה הזה משאיר לי הרבה זמן פנוי", הוא מספר. אחרי 7 באוקטובר הוא מילא את הזמן הזה בהתנדבות והעביר תרומות וחבילות סיוע למשפחות נזקקות. כך הבין שהוא יכול להמיר אותו להכנסה נוספת. "ראיתי שמשלוחים זה אחלה מקצוע, שאפשר להרוויח ממנו ואני יכול לעשות אותו בין הקעקועים. אז התחלתי לעבוד עם חברת משלוחה כעצמאי".
כך, בחודשים האחרונים, בדרך לקעקע עוד לקוח בנס ציונה, ברחובות או ביבנה, הוא עובר במרלו"ג של משלוחה. "לפעמים המשלוח הוא ממש בדלת ליד - שכן אחד עושה קעקוע ושכן אחר מקבל חבילה. במשלוחי אוכל בשעות הלחץ זה גם נוח וגם משתלם. האפליקציה פתוחה אצלי כל הזמן וקופצות הזמנות במרחק של קילומטר או קילומטר וחצי, ויכולת הסינון איזה משלוח לקחת היא שלי. כשאני בבית ולא בדרך לקעקוע זה עניין של דקות. אני גר בראשון לציון, באזור של מסעדות, ובתוך שתיים-שלוש דקות אוסף, נוסע עשר דקות להוריד משלוח - ומקבל תשלום. ברגע שאתה כבר בשטח ההזמנות קופצות, מתחילים מאחת־שתיים ומגיעים לשבע־שמונה. לפעמים אני מגיע למסעדה וכבר יש שלוש הזמנות מוכנות על אותו קו. אני יכול ב-23:00 בלילה לחזור מחבר, לאסוף שניים־שלושה משלוחים ולעשות כסף על הדרך. זו קפיצה לפה ולשם ועוד 5,000-4,000 שקל בחודש".
בורנשטיין, שעובד בוולט, מסביר שהתשלום הוא נגזרת של כמה משתנים. "משלוחים גדולים וכבדים יותר יתומחרו יותר גבוה, וככל שהמרחק עולה כך גם שווי המשלוח עולה. יש זמנים מסוימים שבהם גם יש בונוסים ותוספות, כמו תנאי מזג אוויר קשים, או בסופי שבוע, כשיש יותר דרישה. הטווח הוא רחב - בין 16 שקל למשלוח לכ-60 שקל.
"בפיקים אני מרוויח גם יותר מ־100 שקל לשעה"
המשיכה לעולם המשלוחים כהכנסה נוספת מדברת לא רק לדור מסוים. העבודה העיקרית של מקס דוד טרו (18) היא שופט כדורעף, אך זה כשנה וחצי הוא גם שליח של חברת משלוחה. "אני שופט כל יום כל היום, כי תמיד יש משחקים, אם זה בנבחרת בתי ספר או ליגות תיכון או ליגות של בוגרים בשעות הערב. בתקופה האחרונה בדרך למשחק ובין המשחקים אני עושה גם שליחויות. יותר משתלם לעבוד בצוהריים. אם ברגיל אני יכול להגיע ל־70-60 לשעה, בשעות העומס מדובר ב-100-90 ויותר, תלוי ביום, בהזמנות ובאזור". דוד טרו מסביר כי התשלום לקילומטר וחצי הראשונים הוא 20 שקל, ולאחריו כל 250 מטר נוספים שווים עוד שקל.
בניגוד לחן, דוד טרו עובד כשכיר. במשלוחה שתי האופציות מוצעות למועסקים. "רוב השליחים שעובדים איתנו רוצים להיות פרילנסרים כי זה מאפשר להם גמישות הרבה יותר גדולה", מספר רחמים. "20%-30% מהשליחים שלנו הם בעלי מקצועות חופשיים או עובדים כשכירים בעבודות אחרות, והשליחות היא העבודה השנייה שלהם".
הוא מסביר כי "לפני חמש־שש שנים בכלל לא הייתה האופציה להיות שליח כעבודה נוספת. כל הסיפור של כלכלת הפלטפורמה התפתח בשנים האחרונות. יאנגו, וולט, משלוחה וכו' - זה לא היה קיים, ואדם במשרה מלאה שהיה צריך להשלים הכנסה היה עובד בחלוקת עיתונים, קם באור ראשון ועושה זאת לפני העבודה שלו".
הוא מספר כי המציאות החדשה הולידה גם "שליחים מקצועיים", לדבריו: "הם יעבדו גם במשלוחה, גם ביאנגו וגם בוולט וגם יעשו משלוחים פרטיים עם חברות אחרות שיש בשוק, הכול לפי הנוחות שלהם. מהפוזיציה של להיות שליח השוק הזה כל הזמן גדל, ומאפשר ליותר אנשים להתפרנס ממנו".
בחברת תן ביס כל השליחים מועסקים כשכירים של החברה-הבת סקובר. הם מקבלים מעטפת של זכויות סוציאליות, וגם מחויבות לשתי משמרות בשבוע. עם זאת, הם עדיין נהנים מהגמישות בבחירת ימי המשלוח והשעות ויכולים לעבוד בעבודה עיקרית אחרת. "אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה משמעותית במספר השליחים שיש להם עבודות עיקריות אחרות", אומר חן דורון, משנה למנכ"ל סקובר תל אביב. התשלום להם מורכב משכר הגנה שעתי עם תוספות בהתאם למשלוח ומרחק. בממוצע מדובר ב-100-60 שקל לשעה.
"שוק השליחויות הפך לנדרש מאוד, גם בגלל היקף המוצרים שאנשים רוצים לקבל כאן ועכשיו וגם בשל היקף משלוחי האוכל שגדל מאוד. מי חשב פעם שחבילות, מחו"ל ובכלל, יגיעו עד הבית? ללכת לדואר - זה כבר לא קיים. היום אנשים רוצים להזמין ושבתוך חצי שעה זה יהיה אצלם. כל עסק חייב לספק את המוצר בו בזמן.
"זו בדיוק הסיבה שבתי עסק שרוצים להישאר בני־קיימה חייבים לאפשר גמישות לשליחים, כלומר לאפשר להם לעבוד בעבודה עיקרית אחרת. ולצורך זה נדרש צי שליחים גדול מאוד. אם הייתי מסתמך רק על ההיקף של לפני חמש שנים, שליחים שהם רק שלנו, אז לא היו עומדים בביקושים", אומר דורון. "היכולת לתמרן בין העבודה הקבועה לבין עוד משהו זה שם המשחק היום. בכל עיר יש לנו חמישה-שישה שליחים שהעבודה אצלנו היא המשרה השנייה שלהם".
חברת וולט מבססת את מודל ההעסקה שלה באופן מלא על כלכלת הפלטפורמה. לדברי עמרי שינפלד, משנה למנכ"ל וולט לפיתוח אסטרטגי וקשרי ציבור, לחברה יש בישראל יותר מ־20 אלף שליחים פעילים, רובם עושים זאת כהכנסה נוספת. "70% מהשליחים הפעילים שלנו מבצעים משלוחים בהיקף של עד עשר שעות שבועיות. בעולם הסטנדרטי זה כמו רבע משרה. אנחנו רואים לפי כמות המשלוחים שהם מבצעים שזו לא ההכנסה העיקרית שלהם, והם מעידים שזה משתלם להם. הם יכולים להגיע לאלפי שקלים נוספים בחודש".
שינפלד מסביר: "השליח מחליט מתי הוא זמין ומתי לא. בכל הזמנה הוא מחליט אם הוא לוקח אותה או לא ואין לו שום חובה לקחת שליחות שהוא לא רוצה. זה אטרקטיבי מאוד עבור סטודנטים ואנשים בגיל פרישה, אבל גם עבור בעלי מקצועות חופשיים ושכירים שיש להם רצון להשלים הכנסה. זה גם חלק מהמגמה שקורית בכל שוק העבודה בשנים האחרונות - אנשים עם כמה מקצועות, כמה קריירות".
הוא מוסיף כי "לפי הנתונים שיש לנו, בישראל אחד מכל 100 אנשים התפרנס ממשלוחים בחמש השנים האחרונות (מאז החלה כלכלת הפלפורמה - אל"ו)". אבל לדבריו, התופעה לא מוגבלת לשוק הזה. "אנחנו באים לענות על צורך שהולך ומתרחב בישראל - ביקוש לעבודת פלטפורמה, ומה שקורה היום בעולם השליחויות יקרה בעוד תחומים".
בשורה מהפכנית או ניצול?
מובן שלא הכול ורוד. לפי מודל ההעסקה של וולט, אובר איטס וחברות נוספות, השליחים אינם עובדי החברה, אלא עצמאים. המודל אמנם מאפשר גמישות וחופש להחליט מתי לעבוד מבלי להתחייב, אבל גם פותח פתח לניצול, שכן העובדים לא מקבלים זכויות סוציאליות כמו שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, דמי אבטלה ועוד.
חלק מהשאלות הכבדות שמעוררת כלכלת הפלטפורמה בנוגע ליחסי העבודה הפכו לסכסוכים משפטיים. בהיעדר חקיקה נדרשים בתי משפט ברחבי העולם להכריע אם השליחים הם עובדים או עצמאים. בפינלנד ובבריטניה, למשל, התקבלו לאחרונה פסקי דין המכירים בשליחים בפלטפורמות הדיגיטליות כעצמאים. מנגד, בית המשפט לעבודה בבריסל קיבל אשתקד תביעה של שליחי דליברו, וקבע כי יסווגו כשכירים (דליברו מערערת על כך).
בישראל תלויה ועומדת בפני בית הדין הארצי לעבודה הכרעה על מעמד שליחי וולט. באוגוסט 2022 אושרה בקשה של שליח לשעבר לנהל תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה כי היא מעסיקה את השליחים כעצמאים למרות שיש יחסי עבודה, ולכן הם זכאים לזכויות סוציאליות. וולט ערערה על כך ונקבע כי על המדינה להגיש עמדה בסוגיה טרם ההכרעה. הדבר נדחה פעם אחר פעם, בין היתר בעקבות המלחמה, ונכון להיום צפויה היועצת המשפטית לממשלה להגיש את עמדתה עד אמצע מרץ 2025.
במאי השנה מודל ההעסקה גם סיבך את וולט בחקירה פלילית בחשד לעבירות מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שנסבה על קיזוז חשבוניות מס של חברת תלוש לעצמאי טי.בי.או, שמספקת תלושי שכר לעצמאים ועובדים המבצעים שליחויות עבור חברות שונות, בהן וולט. בוולט מבהירים לאורך החקירה כי החברה פועלת על פי חוק, בסטנדרטים בינלאומיים וכי הטענות אינן נכונות.