המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo
בשבועות האחרונים הרשתות החברתיות סוערות - צעירים רבים, בהם בני 18־19, שיתפו סרטונים בהם גילו חובות של אלפי שקלים לביטוח לאומי. "311 ימי מילואים עלו לי בחוב של 48 אלף שקל", סיפרה אחת מהגולשות. אחרים, עצמאים או שכירים, פרסמו סרטונים לרשתות החברתיות על כך שקיבלו דרישה מהמוסד לשלם חוב עבר שתפח, בשל חוסר הידיעה על עצם קיומו. מתי נוצרים חובות, איך ניתן לצמצם אותם והאם חוב לביטוח לאומי יכול להתיישן?
● כל ההתייקרויות והגזירות שנכנסו לתוקף השבוע
● הנוסעים המתמידים יקבלו יותר, ומה לגבי היתר? המועדון של אל על מתעדכן
איך נוצרים חובות לביטוח לאומי?
על פי חוק, כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח, למעט עקרות בית (אשת מבוטח שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה), חייל בשירות סדיר, מבוטח המקבל קצבת 100% נכות ומי שעלה ארצה והפך לתושב ישראל לראשונה. תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלים על שכיר, עצמאי ובלתי מועסק.
חוב יכול להיווצר במגוון סיטואציות ולרוב נובע מטעויות דיווח, אי־עדכון פרטים אישיים או שינויים במעמד התעסוקתי. לדוגמה, עובד עם מספר מעסיקים שלא ביצע תיאום, עובד בחופשה ללא תשלום שלא משלם את דמי הביטוח הלאומי באופן עצמאי, עובד שעבר משכיר לעצמאי או עובד בחו"ל שלא עדכן את ביטוח לאומי לגבי המעבר.
"כאשר מדובר בשכירים, לרוב, המעסיק מחויב לנכות את דמי הביטוח מהשכר ולהעבירם לביטוח הלאומי. אולם, במקרים נדירים, עלולות להתרחש טעויות בדיווח", מסבירה יועצת המס דנה זטלאוי־כהן, סגנית נשיא לשכת יועצי המס. "למשל, אם עובד החליף מעסיקים או אם היו כשלים טכניים בדיווחי המעסיק, ייתכן ונוצר חוב. במקרה של עצמאים - אי־עמידה בדיווח או בתשלום במועד עלולה להוביל להצטברות חוב".
חובות יכולים להיווצר גם בשל תקופות ללא עבודה. "תושבים מעל גיל 18 שאינם עובדים, למשל בגלל טיול ארוך בחו"ל או נמצאים בין עבודות, מחויבים עדיין לשלם דמי ביטוח. כאשר הם לא מעדכנים על המעמד מול הביטוח הלאומי, החוב מתחיל להצטבר", אומרת זטלאוי־כהן. בנוסף, נוצרים חובות בעקבות קבלת גמלאות, בהן אבטלה, דמי מילואים ודמי לידה.
איך מגלים שקיים חוב?
אחת התלונות הבולטות ברשתות החברתיות היא כי ביטוח לאומי לא מיידע על צבירת החוב עד שהוא תופח. "בעבר, ביטוח לאומי היה שולח מכתבים במועדים לא עקביים, ולעתים החוב היה מתגלה רק לאחר שנים רבות", מסביר רו"ח שי פורת, סמנכ"ל רגולציה חברת הר־גל שכר, נוכחות ומשאבי אנוש. "אולם כיום, קיימות מספר דרכים מגוונות להתעדכן על חובות, בין היתר בהודעות דיגיטליות או באזור האישי באתר הביטוח הלאומי".
כאשר נשלחת להחזר החוב, מסבירה זטלאוי־כהן, כדאי לשוחח עם איש מקצוע או להתקשר לביטוח לאומי, כדי לוודא שאין טעות בדרישה. "אם קיימת סבירות שדרישת ההחזר אינה מוצדקת, ניתן להגיש ערעור. במידה והחוב מוצדק, ניתן לנסות להגיע להסדר כדי למנוע נטל כספי חד־פעמי".
האם ניתן לצמצם את החוב?
סכום החוב לביטוח לאומי לא בהכרח משקף רק את החוב המקורי, וייתכן שהוצמדו אליו קנסות וריביות. לכן, קיימת אפשרות להקטין אותו. זטלאוי־כהן: "בעוד שהסכום המקורי של החוב אינו ניתן להפחתה, ישנם צעדים שיכולים לצמצם את ההוצאות הנלוות, בהם הפחתת קנסות וריביות. ניתן להגיש בקשה רשמית להפחתה או לביטול של קנסות וריביות, במיוחד אם ניתן להוכיח שהחוב נוצר בתום לב או בשל נסיבות חיצוניות".
פורת מוסיף כי במקרים מסוימים ניתן לערער על החוב הקיים, במיוחד אם הוא נוצר כתוצאה מטעויות דיווח של המעסיק או אי־עדכון שינוי במצב האישי של המבוטח. "ניתן גם לבקש לפרוס את החוב לתשלומים בהתאם ליכולות הכלכליות ולבדוק האם קיימות זכויות עודפות; לעתים מתברר כי העובד שילם יותר ממה שנדרש, ואז ניתן לקזז את ההחזרים".
האם חוב לביטול לאומי יכול להתיישן?
על פי החוק, חוב לביטוח הלאומי מתיישן לאחר 7 שנים, בתנאי שלא ננקטו צעדי גבייה ולא נשלחו דרישות תשלום. "עם זאת, ישנם חריגים", מסבירה זטלאוי־כהן, " לדוגמה, אם החוב נוצר בשל היעדר דיווח מצד המבוטח, ההתיישנות לא תחל עד למועד הדיווח. כך גם אם נשלחו דרישות תשלום או החלו צעדי גבייה, הביטוח הלאומי רשאי להמשיך לדרוש את החוב גם לאחר תקופה זו".
מה קורה אם לא משלמים?
אי־תשלום חוב עלול להוביל להשלכות משמעותיות, בהן הצטברות של ריביות וקנסות פיגורים שיכולים להגדיל את החוב לאלפי שקלים. הדבר עלול להוביל לצעדי אכיפה ופעולות גבייה מצד הביטוח הלאומי, בהם עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורות ושליחת מכתבי התראה, וכן פגיעה בזכויות סוציאליות (חוב שאינו מוסדר עלול לפגוע בזכאות לקצבאות ולגמלאות או הטבות, כמו דמי אבטלה, קצבאות לידה או נכות). במקרים חמורים, ביטוח לאומי עשוי לפנות להוצאה לפועל כדי לגבות את החוב.
איך אפשר להימנע מכך?
כדי להימנע ממצבים לא נעימים מול הביטוח הלאומי, מומלץ לבצע מעקב שוטף. זטלאוי־כהן: "ראשית, בדקו מדי פעם את מצבכם באזור האישי באתר הביטוח הלאומי. שנית, יש להקפיד על דיווח ועדכון בכל שינוי במעמד התעסוקתי או בהכנסות שלכם. חשוב גם לתכנן קדימה - אם אתם עצמאים, הקפידו על תשלום חודשי מסודר של דמי הביטוח ותפנו לייעוץ מקצועי כמו ייעוץ מס בעת הצורך.