אדם שהולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה, דן את בן או בת זוגו לתלות מוחלטת בילדיו / צילום: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, מעלה בעיה שכיחה, שדומה כי אינה נמצאת במודעותם של רבים - אדם שהולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה, דן את בן או בת זוגו לתלות מוחלטת בילדיו, אשר יורשים חלקים מדירת המגורים, ומקבלים בכך זכות מוקנית למכור את הדירה, בכדי לממש את חלקם.
● הביאו ילד בהליך פונדקאות, אך הרווחה המליצה לנתקו מההורים. מה קבע בית המשפט?
● הביא לעולם תינוק בפונדקאות והתחרט. מה קבע בית המשפט?
● "לא רשאי להפנות עורף": נדחתה בקשת אב לנתק כל קשר לבנותיו
בפסק הדין האמור, האב הלך לעולמו בשנת 2012 מבלי להותיר אחריו צוואה. עיקר רכוש ההורים הוא דירת מגוריהם, הרשומה על שם שניהם בחלקים שווים, כלומר עזבונו של האב כולל מחצית דירה. בהעדר צוואה, הוצא צו ירושה על פי דין, במסגרתו האם יורשת מחצית מעזבון האב, ושני ילדיו, רבע כל אחד. התוצאה היא שהבעלות בדירת המגורים לאחר מות האב נרשמה כשלשה רבעים על שם האם, ושמינית על שם כל אחד מהילדים.
האם נותרה להתגורר בדירתה ללא כל טרוניה או בקשה מצד הילדים במשך עשר שנים לאחר מות האב, אולם אז נקלע הבן למצוקה כלכלית, וביקש למכור את הדירה, ולקבל את חלקו. האם הייתה המומה מהבקשה, מאחר שלאורך השנים, ועוד בחיי האב, ההורים נתנו לבן סיוע כלכלי, שהוא אינו מכחיש, בסך מצטבר של כמיליון וחצי שקל. ההורים לא העלו על דעתם שיבוא יום, והבן יבקש מאימו למכור את דירת מגוריה, ולאחר שהאם סרבה לבקשה, הבן הגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה.
האם העלתה מספר טענות הגנה שנדחו. כך בין היתר דחה בית המשפט את הטענה שהאם זכאית למעמד של דייר מוגן בבית. כמו כן דחה בית המשפט את טענת האם, שיש לראות בכספים שהועברו לבן בעבר, כפיצוי רטרואקטיבי עבור חלקו בדירה. עוד נדחתה הטענה, שבהסכמתו של הבן למגורי האם בדירה במשך עשור שנים לאחר מות האב המנוח, יש לראות ויתור או הסכמה להמשך מגורי חינם שלה גם בעתיד. בשורה התחתונה קבע בית המשפט כי הגשת התביעה לבית המשפט לא נעשתה בחוסר תום לב, וקיבלה את הסברו של הבן, שחל שינוי נסיבות כלכלי בחייו, שמאלץ אותו לעמוד כעת על מימוש זכויותיו.
זכות קניינית חזקה
כנגד תביעה לפירוק שיתוף של בעלות בדירה, יש מעט מאד הגנות, שכן מדובר במימוש זכות קניינית חזקה. ההגנה החלקית שנותן החוק במקרה כזה מצויה בס' 115 לחוק המקרקעין, שקובע: "דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם - על-ידי בית המשפט". המשמעות היא שהאם יכולה להמשיך להתגורר בדירה לזמן מוגבל נוסף, תמורת דמי שכירות שאת גובהם ומשכם יקבע בית המשפט.
במקרה זה קבע בית המשפט שלאור גילה המתקדם, ומצבה הכלכלי והבריאותי של האם, שאינם מהמיטבים, וכן בשל העובדה שהיא מתגוררת בדירה מאז שנת 1967, ואין לה נכסים אחרים, היא רשאית להמשיך להתגורר בדירה עד ינואר 2029, במהלכם תשלם לבן סך של 1,250 ₪ בחודש, המגלמים את חלקו - שמינית מתוך שכר דירה ראוי בסך של 10,000 ₪ בחודש.
מצבים כאלה כדאי למנוע מראש, ובדיוק לצורך זה נולד המנגנון של צוואה הדדית בין בני זוג. בצוואה ההדדית ההורים בדרך כלל מורישים זה לזו את רכושם, ובכך מבטיחים שכל עוד בן הזוג הנותר בחיים, הוא לא יצטרך להתמודד מול ילדיו בנושא דירת המגורים, והשימוש ברכוש, ורק לאחר מותו של השני, יתחלק הרכוש בין הילדים.