אילוסטרציה: Shutterstock
מחקר חדש, חריג בהיקפו, שפרסמו השבוע מכון KI של יזם הבינה המלאכותית ניר קלקשטיין ובית החולים רמב"ם עשוי לסמן את אחד הכיוונים העתידיים של המחקר הרפואי.
● חברות הביומד הישראליות שהפתיעו וההזדמנויות שמחכות ב־2025
● השבוע בביומד | מדוע אנחנו חושבים כל־כך לאט - ומה זה אומר לגבי העתיד?
המכון ובית החולים ערכו את המחקר שלהם במיליון מטופלים בקרוהן וקוליטיס, מחלות מעי דלקתיות - מספר נבדקים אדיר, במיוחד לאור העובדה שבישראל יש פחות מ־100 אלף מאובחנים. אז איך הם הגיעו לכל כך הרבה חולים? ד"ר חן ינובר ממכון KI, שהוביל את המחקר, מגלה שהסוד טמון בקהילת OHDSI (Observational Health Data Sciences and Informatics), קבוצה של יותר מ־4,200 מדענים ממוסדות מחקר ב־83 מדינות. הקבוצה הזאת השקיעה מאמצים כדי להציג מידע רפואי הנמצא ברשות חבריה באופן אחיד, כך שניתן יהיה לעבד אותו יחד.
חוקרי אודיסי הצליחו להסכים הן על תצורה אחידה לטבלאות במאגרי המידע והן על סדרה של קודים להגדרה של מחלות ומצבים רפואיים שונים. כך, לדוגמה, ההגדרה של מחלת קרוהן על כל שלביה היא פחות או יותר זהה בכל המאגר. כיום המאגר כולל לא פחות ממיליארד רשומות רפואיות העומדות בתקן של אודיסי.
סוד נוסף של הקהילה הוא האופן שבו מפיקים מידע מהמאגר בלי להפר פרטיות. לדוגמה, חוקר כמו ינובר לא מקבל לידיו את כל המידע ממאגר של חוקר אחר, וגם לא יכול להיכנס למאגר ולנבור בו. הוא כן יכול להפנות אליו שאלה ולקבל תשובה. הגישה הזאת היא כלי פשוט שמאפשר גם למנוע הפרה של הפרטיות וגם לשאול המון שאלות רפואיות חשובות.
יתרון הגודל
המכון של קלקשטיין מתמחה בלשאול שאלות רפואיות על פני כמויות גדולות מאוד של מידע, וניתוח המידע בכלים חישוביים מתקדמים. למעשה, לדברי ינובר אחת המטרות של המחקר הנוכחי הייתה להראות את הפוטנציאל האדיר של מאגר אודיסי במחקרים רפואיים. החוקרים הפנו לקהילה שאילתות לגבי יותר מאלף פרמטרים שונים הקשורים למחלות מעי דלקתיות, ואת התוצאות מכון KI ורמב"ם מעמידים לרשות כל דכפין - מדענים, חולים או סתם סקרנים באתר הקבוצה - כרגע בגרסה מצומצמת ובקרוב בגרסה מלאה. אם תרצו, לדוגמה, לדעת אם המחלה שכיחה יותר בילדים בקוריאה לעומת ארה"ב או אם גיל האבחנה מאוחר יותר בנשים מאשר בגברים, לא תוכלו לקבל את הנתונים אבל כן תוכלו לקבל את התשובה לשאלה.
מה בעצם היתרון של מחקר על מיליון אנשים בהשוואה למאגר מידע קטן יותר?
"היתרון הכי גדול הוא בגיוון. אנחנו יכולים לראות איך מתנהגת המחלה בקבוצות אתניות שונות, בחברות עם תזונה שונה, במערכות בריאות עם פרוטוקולי טיפול שונים, באנשים שאובחנו בתקופות שונות שבהן היו מקובלים טיפולים שונים. אם נכנסת לשוק תרופה חדשה, או שיש פרוצדורה רפואית שמשתמשים בה רק לעתים נדירות, אפשר להגיע במהירות רבה יותר למאסה של מידע על ההתערבות הזאת, ולזהות אילו תתי־קבוצות מגיעות חלילה מהר יותר לאשפוזים או למוות".
עם כל כך הרבה שאילתות, האם לא יאותרו גם אפקטים שלא בהכרח קיימים?
"זה יכול לקרות, אבל החוכמה היא לשים לב לא רק לעוצמת האפקט אלא גם לגודלו. אם יש לנו בשתי קבוצות של אלפי נבדקים כל אחת אפקט שמופיע בעשרה נבדקים בקבוצה אחת וב־20 נבדקים בקבוצה השנייה - מדובר באפקט מאוד מובהק סטטיסטית, אבל אולי לא כל כך משמעותי קלינית. צריך לבדוק זאת בכלים אחרים ולהפעיל שיקול דעת רפואי. לכן המחקר נערך בשיתוף גורמים קליניים ולא רק בהובלת מומחים חישוביים".
הקשר בין דיכאון לקרוהן
במאמר שפורסם בכתב העת Digestive Diseases and Sciences הציגו החוקרים כמה מהממצאים המובילים שלהם. הם מצאו, לדוגמה, שבמחלת קרוהן גיל האבחנה הולך ויורד בחדות יותר מאשר בקוליטיס, ובארה"ב ובאירופה יותר מאשר באסיה. שיעור האבחון של נשים אסיאתיות נמוך מאשר במדינות מערביות, וגם נמוך מאשר באוכלוסיות אסיאתיות שמתגוררות במדינות מערביות. עם זאת, הנתונים אינם מסבירים מה גורם להבדלים הללו.
החוקרים בחנו גם מה קורה לנבדקים שנה לפני האבחון ומצאו שבשנים האחרונות במקרים רבים יותר נרשמים בתיקי המטופלים, לצד תסמינים במערכת העיכול, תסמינים של דיכאון וחרדה. לא ברור אם מדובר בעלייה במודעות לדיכאון ולחרדה המלווים תקופה של כאב ואי־ודאות לפני אבחון, או נטייה של מערכת הבריאות לתייג תחילה חלק מהכאבים כדיכאון וחרדה. דיכאון וחרדה בשנה שלפני האבחנה הופיעו יותר בתיקים של נשים מאשר של גברים.
עוד בחנו החוקרים את שיעורי ההתערבות הניתוחית המופעלות במקרים החמורים יותר. לדברי ינובר, השאלה הזאת נועדה לבחון אם האבחון המוקדם והתרופות החדשות שנרשמו בשנים האחרונות מצליחים לחסוך ניתוחים. והתשובה? "לא ראינו את זה", הוא אומר.
ד״ר רוני ויסהוף, רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז רפואי רמב״ם, מסביר את המסקנות הקליניות של המחקר: "זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מקבלים מבט גלובלי על התפתחות המחלות הדלקתיות של המעי. כך אפשר לראות אילו מאפיינים של המחלה תלויים בתזונה של אזור מסויים, בגנטיקה, בסגנון חיים, במאפיינים של מערכת הבריאות המקומית, ואילו הם מאפיינים קבועיל של המחלה".
מחקר הזה, הוא אומר, בלטו דווקא המאפיינים הדומים. "גם אבחוני הדיכאון והחרדה שמתלווים למחלה, והם כנראה חלק ממנה ממש כמו התסמינים העיכוליים, גם בכמות הסיבוכים, גם עלייה בשכיחות. אנחנו מעריכים כעת שהעלייה בשכיחות נובעת ממשהו שקורה כעת לכל בני האדם, אולי שינוי בתזונה או שינוי סביבתי, אולי שימוש באנטיביוטיקה, ולא משינוי מקומי שקורה בחברה מסויימת.
"גם את הממצא של היעדר ירידה בכמות הניתוחים למרות אבחנה מוקדמת יותר ושיפור במשטר התקופתי, מצאנו בכל העולם למרות הבדלים בולטים במערכות הבריאות. אנחנו לא מבינים מזה בהכרח שהתרופות החדשות לא עוזרות, אלא שהרופאים בכל העולם רואים בניתוחים חלק משמעותי ממשטר הטיפול במחלה".
ההבדל הבולט שבכל זאת נמצא הוא כאמור במועד האבחנה באסיה לעומת אירופה וארה"ב, "וגם את זה מעניין לבדוק יותר לעומק. אנחנו מאוד מתלהבים לגבי האפשרות להפנות למאגר שאלות נוספות".
התוצאות לא כוללות כרגע מידע כמו מהו הטיפול הכי אפקטיבי בכל תת־סוג של קרוהן.
ינובר: "המחקר שלנו הוא מעין מחקר מקדים לשאלות מסוג זה. רצינו קודם כול לאפיין את קהילת החולים במחלות מעי דלקתיות. עשינו מאמץ מיוחד בנושא הדמוגרפיה וגם רצינו להראות איך אפשר יהיה לבצע מחקרים נוספים על המאגרים של הקהילה: להראות שההגדרות במאגרים השונים אכן אחידות, שהאוכלוסיות שאנחנו משווים באמת ניתנות להשוואה, ושאנחנו מצליחים להפיק תוצאות מעניינות".
מחקר מפתיע על לחץ דם
אילו מחקרים מעניינים נוספים יצאו מהמאגר?
"בקורונה נערכו מחקרים רבים על הנתונים הללו. כמו כן התפרסם בכתב העת Lancet מחקר מקיף על הטיפול בלחץ דם, שהשווה תוצאות ותופעות לוואי של פרוטוקולי טיפול שונים, והופק ממנו דוח עב כרס על המלצות טיפול. כותרת המחקר הייתה שהתרופה הפופולרית ביותר ליתר לחץ דם אינה באמת זו שנותנת את התוצאות הטובות ביותר".
האם העולם הרפואי אימץ את המסקנות?
ינובר: "אני לא בטוח. אגודות הרופאים מעדיפות ניסויים קליניים על פני מחקרים תצפיתיים, אפילו אם הם מבוצעים על פני כמויות עצומות של מידע. אני מאמין שעם הזמן, ועם שיפור הכלים לשליטה במשתנים מתערבים במחקרים כמו שלנו, גם זה ישתנה".