ירידה דרמטית בגיוסי הקרנות ובפעילות המשקיעים
השנה החולפת מסתמנת לפי המספרים היבשים שפורסמו בימים האחרונים בתור אחת השנים הטובות להייטק הישראלי, אולי למעט שנות בועת הקורונה והריבית הנמוכה של תחילת העשור. עם סך השקעות של כמעט 10 מיליארד דולר בסטארט־אפים, בחברות צמיחה ובחברות בוגרות. עם זאת, מתחת לפני השטח התמונה מורכבת יותר - מפת המשקיעים הולכת ומשתנה, וההצלחות מרוכזות בידי פחות משקיעים פרטיים ומוסדיים.
● מיליון נבדקים, 83 מדינות: מחקר ישראלי חדש מסמן את הדרך לרפואת העתיד
● חדשות ההייטק | המוסדיים הישראלים שמאחורי רכישת הסטארט-אפ של אהוד ברק
2024 מסמנת את השנה בה נכנס המספר הקטן ביותר של משקיעים חדשים להייטק הישראלי בעשור האחרון - כ־730, כך לפי דוח הסיכום של חברת המחקר IVC ולאומיטק. במקביל, אותו דוח מצביע על שפל של כל הזמנים בנתח היחסי של הקרנות והמוסדיים בעוגת המשקיעים הישראלים.
בנוסף לכך, נרשמה ירידה כוללת במספר המשקיעים: מכון רייז ישראל (RISE) בניהולו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' יוג'ין קנדל, מזהה ירידה של 16% במספר המשקיעים בתעשייה המקומית (לעומת 2023), וחברת IVC מראה גם היא ירידה. שמוליק שלח, מנהל מחקר כמותי ואסטרטגיה ב־IVC מסביר כי יש להבדיל בין המשקיעים הפרטיים, שהפחיתו משמעותית את השקעותיהם בישראל, לבין קרנות ההון סיכון המקומיות ש"מגלות עליה ברמת השקעות חדשות, השקעות המשך ובאופן כללי הזמינות שלהן לחברות השתפרה במעט ביחס ל־2023", הוא אומר.
עוד מגמה בולטת היא הריכוזיות בענף: לפי מכון רייז, עשר חברות בלבד גרפו כשליש מכלל ההשקעות השנה, ותחום הסייבר לבדו משך 42% מההון המושקע. פירמת IVC מצאה נתון דומה: קרוב למחצית מההשקעות מיוחסות לסבבי ענק של יותר מ־100 מיליון דולר, שמספרם מוגבל, ושיעורן של חברות הסייבר הגיע לשיא - 38%.
דובקות בפורטפוליו
למרות העלייה בהשקעות בישראל, כמה מהקרנות המקומיות הבולטות לא ביצעו השקעות חדשות ב־2024, ורבות מהן החליטו לתמוך בעיקר בפורטפוליו הקיים. השקעה בחברה חדשה מהווה התחייבות למשך תקופה ארוכה שיכולה להימשך אפילו עשור או שניים, לכן מדובר בהחלטה כבדת משקל: היא מתקבלת בעיקר כאשר הקרן יודעת כי יש לה מספיק מימון.
עם זאת, לאי־השקעה בחברות חדשות סיבות רבות, כמו למשל מחסור בהיצע חברות אטרקטיבי, שנובע בין השאר מכך שהן מבקשות שווי גבוה מדי. לעיתים, קרנות מסיימות את תקופת ההשקעה שלהן ומסתפקות בתמיכה בחברות הקיימות, אך עצירה של שנה בהשקעות החדשות היא נדירה, מפני שאותן קרנות אמורות להיערך עם גיוס קרן חדשה שתאפשר להן לחזור ולהשקיע מחדש.
הקושי לגייס הון חדש להשקעות הייטק בשנתיים האחרונות השפיע. "חלק מהקושי של הקרנות הישראליות לגייס כספים נובע מהעובדה שגם הכסף הזה הוא זר בסופו של דבר", אומר דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון רייז ישראל. "ואם קיימת ירידה כוללת בהשקעות בישראל, זה מקרין גם על היכולת של המשקיעים המקומיים".
על פי בדיקת גלובס במאגרי מידע העוקבים אחרי עסקאות בהייטק הישראלי - כמו IVC ופיינדר של "סטארטאפ ניישן סנטרל", עולה כי כמה משקיעי דגל לא ביצעו השנה השקעות חדשות, בהם JVP של אראל מרגלית, מחלוצת קרנות ההון סיכון הישראליות, שמנהלת 1.75 מיליארד דולר. לפי IVC, הקרן ביצעה שתי השקעות משמעותיות דרך קרן הפודטק שלה ב־2022, השקעה חדשה אחת ב־2023, ולא צירפה חברות חדשות לפורטפוליו שלה במהלך השנה.
גם קרן 83North, של כמה מבכירי התעשייה הישראלית, שמושקעת בין היתר בויה ועשתה אקזיט גדול בוולט, לא השקיעה בחברות חדשות בישראל ב־2023 וב־2024 למרות שביצעה השקעות חדשות באירופה. גם קרן גרופ 11 של דובי פרנסס, שבעבר הייתה מהמשקיעות הפעילות ביותר בפינטק הישראלי, התמקדה השנה בעיקר בתמיכה בחברות הפורטפוליו הקיימות שלה. עם זאת, בקרן מצפים להנפקות של חברות כמו נבן או טיפלתי פתרונות, בטווח הנראה לעין.
חשש מירידת שווי
יובש בהשקעות החדשות נרשם גם בתחום חברות הצמיחה. ויולה גרות' ופיטנגו גרות', שתי קרנות שהוקמו על מנת לתמוך בסטארט־אפים בשלבים בוגרים יותר, לא ביצעו השקעות חדשות השנה, בין השאר בגלל חשש של חברות לגייס בירידת שווי ביחס לסיבוב הקודם, וכן בשל העובדה שגייסו די והותר בשנות הבועה.
ויולה גרות' שמנהלת כ־800 מיליון דולר, עברה מביצוע ארבע השקעות חדשות משמעותיות בחברות ישראליות ב־2022, לשנה וחצי ללא אף השקעה מקומית חדשה. במקום זאת, הקרן צמצמה את פעילותה להשקעת המשך בחברות הפורטפוליו ולעסקה חדשה בודדת בחברה אמריקאית. בחודש שעבר נחשף בגלובס כי ויולה גרות' עצמה גייסה לאחרונה קרן חדשה בהיקף של 250 מיליון דולר ובחרה צוות חדש של שותפים, כך שהיא צפויה לחזור ולהשקיע בחברות חדשות בשנה הקרובה.
על פי מאגר פיינדר, קרנות נוספות לא ביצעו השקעות חדשות, בהן BRM של האחים ברקת ויובל הרכבי, וכן מספר משקיעים מוסדיים כגון מור־טק. בשורת המשקיעים הזרים עולה כי BGV, קרן ההון סיכון של אריק בנחמו, יהודי צרפתי שכיהן בעבר כמנכ"ל 3Com והשקיע רבות בסטארטאפים מקומיים, לא ביצעה השקעות חדשות בישראל, למרות היותה אקטיבית מאוד בארה"ב.
גם קרן טארגט גלובל, קרן גרמנית שהוקמה בין השאר בידי משקיעים ישראלים, לא ביצעה השקעות חדשות בישראל ב־2024. היא נחשבת למשקיעה בולטת בחברות כמו ראפיד, ארמטיק, גט ובג'ונקו (שנסגרה בעקבות מקרה הונאה). כדי לנטרל הטייה מצד קרנות שצמצמו את פעילויותיהן בעולם, בחרו במכון רייז להתמקד ב־20 הפעילות ביותר בהייטק העולמי ולבחון כמה מהן השקיעו בישראל: מתוך 15 הקרנות שהשקיעו בעבר בישראל, שמונה הקפיאו את השקעותיהן בשנתיים האחרונות.
בחברת המחקר סירבו למסור את שמותיהן, אך בבדיקה במאגר הסטארט־אפים PitchBook ניתן לראות כי מדובר בקרנות: Keiretsu, Kima, Climate ו־ Bossa. קרן SOSV לא השקיעה כלל בישראל ב־2024. עם זאת, קרנות גדולות אחרות כמו סקויה, אנדריסן הורוביץ ואלומני, השקיעו בישראל.
ויש קרנות ש־2024 הייתה עמוסה במיוחד עבורן: NFX השקיעה ב־9 חברות ישראליות חדשות; הקרנות ורטקס, אנטרי ואייבקס השקיעו ב־8 חברות ישראליות חדשות; ג'יי ונצ'רס של עודד חרמוני ב־7 חברות; ויולה ונצ'רס השקיעה ב־6 ואילו סטייג'וואן וגרוב השקיעו ב־5 חברות חדשות כל אחת.