בנימין נתניהו ראש הממשלה, ובצלאל סמוטריץ' שר האוצר בהצבעה על חוק הרווחים הכלואים, שלשום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
שאלה שלכאורה הייתה אמורה להיות פשוטה - האם תקרת ההפקדה לקרנות ההשתלמות לעצמאים עודכנה בפתח השנה החדשה בהתאם לאינפלציה - היא משל לכאוס שמתרחש בצל תוכנית הגזירות של משרד האוצר, שקודמה בלוח זמנים דחוק במיוחד. מחולל הכאוס המרכזי והכבד ביותר הוא רפורמת הרווחים הכלואים, אך הוא לא היחיד.
● להעביר נכסים ללא מס? הסוכריה שמתחבאת בחוק הרווחים הכלואים
● המכה שנחתה על משכירי הדירות, ומי חמקו לפחות בינתיים מהגזירות?
כך נוצר בימים אלה מצב אבסורדי במשק הישראלי: צעדי מס דרסטיים לתקציב המדינה החדש כבר אושרו סופית בכנסת - אך איש אינו יודע בדיוק כיצד ליישם אותם.
בכל שנה תקרת ההפקדה לקרנות ההשתלמות לעצמאים מתעדכנת כלפי מעלה בהתאם לטייס אוטומטי. כך, ב־2024 היא עמדה על כ־20.5 אלף שקל בשנה. ומה קורה ב־2025? חבילת הגזירות של האוצר כוללת שורה ארוכה של הקפאות שכר וסעיפי מס - אך אף גורם ממשלתי לא מספק תשובה לשאלה האם גם תקרת ההפקדה תישחק?
במשרד האוצר וברשות שוק ההון מפנים מהאחד לשנייה, ברשות המסים עוד בודקים משפטית את הסוגיה, ומספר יועצים בכירים בתחום החיסכון מסבירים שכל תשובה היא בגדר ניחוש עד שיפורסם עדכון על ידי הרשות. היו מי שהבינו שכל מה שצמוד למדד המחירים לצרכן מוקפא, אחרים אמרו שאין הקפאה ותקרת הפטור להפקדה פטורה ממס רווחי הון תעלה.
סכום ההפקדה בתוכנית חיסכון לכל ילד יעלה?
אמנם לא מדובר על כסף גדול, וניתן לכאורה להפקיד את הסכום עד לסוף 2025, אך זוהי רק דוגמה אחת. בעיה נוספת התעוררה סביב תוכנית "חיסכון לכל ילד" - המנוהלת על ידי הביטוח הלאומי. גם שם התקשו לענות האם סכום ההפקדה החודשי של המדינה יעמוד על 57 שקלים (כמו בשנת 2024) או שהוא יעודכן כלפי מעלה בהתאם להצמדות הקבועות.
בין שלל הצעדים בתקציב מצויה אחת הרפורמות הגדולות ביותר שנערכו במשק הישראלי בשנים האחרונות, אם לא הגדולה בהם - מיסוי הרווחים הכלואים. הרפורמה עברה שינויים רבים לאורך הדיונים בוועדת הכספים, עד הרגע האחרון ממש, כך שמי ששאף להתארגן לפי הדרישות - לא בדיוק הצליח לעמוד בקצב.
תחילה נוסף מסלול חלופי, לחלוקה כפויה של דיבידנדים בשיעור שנתי של 5%־6% במקום תשלום מס שנתי של 2% אחוז על הרווחים הצבורים. בהמשך נוספה הטבה לפירוק חברות וכן נקבע מנגנון פשרה למיסוי הרווחים בפירמות הגדולות של רואי החשבון, עורכי הדין וכדומה.
"הכל ברור כבר?" שאלנו השבוע גורם במשרד האוצר לגבי אחד השינויים ברפורמה, שנכנסה לתוקף עם תחילת 2025. "תתקשרו בעוד חודש", הוא השיב בחיוך מבויש. כך, בעוד שבאוצר מתגאים ב"שינויים היסטוריים" ו"רפורמות פורצות דרך", בפועל נותרו שאלות פתוחות שמטרידות את המומחים, את הרגולטורים, ובעיקר - את האזרחים שיצטרכו לשלם את החשבון.
הפוקוס בתוכנית החדשה מופנה בעיקר למיסוי חברות על עודפי רווחים שהן צברו או שחרור כפוי שלהם כדיבידנדים, אולם בחינה מעמיקה של החוק החדש חושפת הטבה משמעותית שנותרה מתחת לרדאר: הוראת שעה המאפשרת לבעלי חברות להוציא נכסים לבעלותם הפרטית כמעט ללא מיסוי.
הטבה זו נולדה כמענה לדרישת בעלי החברות במהלך הדיונים בוועדת הכספים, כעוד עדות לשינויים התכופים בהצעת החוק. "אמרו לאוצר - אם אתם רוצים למסות אותנו על נכסי נדל"ן, תנו לנו לפחות הזדמנות להוציא את הנדל"ן", מסביר מזרחי.
אולם מתחת לפני השטח של ההטבה הנדיבה מסתתרות שאלות מהותיות שטרם נפתרו בנוגע לחלוקת דיבדינדים, תשלום המע"מ בתפעול השוטף של הנכס וכן המיסוי על השבח (ראו מסגרת).
מס היסף: תמונת המצב התבהרה ברגע האחרון
דוגמה נוספת לסעיפי התקציב הסבוכים היא מס היסף החדש שמקדם האוצר. עד כמעט לרגע האחרון לא היה הסבר ודאי למשמעות ההחרגה שנקבעה בוועדת הכספים בנוגע לדירות מגורים, למי שהכנסתו השנתית מהון עולה על 721 אלף שקל. מומחים היו חלוקים גם בשאלה האם מס היסף יחול על דיבידנדים (התשובה היא כן), ומה המשמעות המדויקת של הוראות המעבר בחוק.
התסכול ניכר גם בקרב חברי הכנסת. לאורך הדיונים בוועדת הכספים נשמעו טענות חוזרות ונשנות על חוסר הבהירות של הסעיפים השונים, במיוחד כאשר תיקונים משמעותיים הוכנסו תוך כדי הדיונים עצמם. גם כאשר פנינו לגורמים הרשמיים במשרד האוצר וברשות המסים בניסיון לקבל הבהרות, לא תמיד קיבלנו תשובות חד־משמעיות.