תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי
גרף אחד שפרסם משרד האוצר ממחיש עד כמה מדינת ישראל נאלצת להתחיל להיפרד מהכנסות המסים על הדלק, בסך של מיליארדי שקלים מדי שנה. מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמו השבוע, עולה כי הכנסות המדינה מבלו על הדלקים אומנם הגיעו בשנת 2022 ל-18.9 מיליארד שקל, ושהכנסות המדינה ממסים אלו עלו מעל רף 15 מיליארד השקלים כבר בשנת 2010.
● מה יהיו זכויות הבנייה ליד המטרו? אושרה התוכנית שכל שוק הנדל"ן חיכה לה
● בדרך למהפך בשוק הרכב יד שנייה: כבר אין ביטוח מפני ירידת ערך
ואולם, כשבוחנים את ההכנסות האלו באחוזים מהתוצר, מגלים ששנת 2022 הייתה שנת שפל, שבה הן עמדו על 1.1% תוצר, וכי הן במגמת ירידה מתמשכת מהשיא של 1.8% תוצר בשנת 2010. לפי משרד האוצר, לירידה הזו, שמשקפת כ-11.8 מיליארד שקל, אחראים שלושה גורמים. הגורם האחד הוא הפחתת השימוש בסולר עתיר המס ובפחם ליצירת חשמל לגז טבעי; הגורם השני הוא הפער בין עלייה של 20% במחירי התוצר לעומת השינוי בבלו הנומינלי; ואולם, כמחצית מהירידה (6.1 מיליארד שקל) נובעת מכך שהגידול בצריכת הדלקים איטי יותר מהגידול בתוצר - זאת בין השאר בעקבות כניסת רכבים חסכוניים בדלק.
הירידה הזו היא רק סנונית במגמה רחבה הרבה יותר. בשנת 2023 הגבייה מבלו על בנזין עמדה על 12 מיליארד שקל, ירידה בכ-300 מיליון שקל, ולפי הערכת משרד האוצר, היא תגיע בשנת 2030 לירידה של 3.8 מיליארד שקל ובעוד עשור לירידה של כמעט 7 מיליארד שקל. יותר ממחצית הכסף שנספר בקופה כתוצאה מגביית המס תיעלם.
עלות נמוכה ברכב חשמלי
ואולם, החשש הוא לא רק מפגיעה בהכנסות המדינה ממסים בעקבות כניסת כלי הרכב החשמליים; הוא נוגע גם להשלכות התחבורתיות שיחולו בישראל בעקבות המעבר הזה. לפי נתוני משרד האוצר, עלות הנסיעה ברכבי בנזין חסכוניים בדלק עומדת על כ-24 שקל לנסיעה של 30 ק"מ הלוך-חזור. נסיעה דומה באוטובוס או ברכבת עולה 13 שקל, וברכב חשמלי עומדת העלות על 7 שקלים בלבד. העלות השולית של שימוש ברכב חשמלי נהפכת לנמוכה יחסית לרכב בנזין, ויחסית לתחבורה הציבורית, ולכן לציבור ישתלם יותר לנסוע ברכב הפרטי באופן שיגדיל את הפקקים בכבישים שכבר היום קורסים תחת העומס.
לצד זאת, גם החיסכון המשקי כתוצאה ממעבר לכלי רכב חשמליים מאכזב ביחס לשיווקם כ"בשורה סביבתית". כך, על פי הערכות האוצר העלות החיצונית כתוצאה מזיהום אוויר, פליטת גזי חממה, רעש, עלות אובדן זמן בפקקים, תאונות דרכים והשטח המוקצה לחניה - היא כמעט 62 שקל לכל 100 ק"מ של רכב פרטי המונע באמצעות בנזין. זאת, רק מעט יותר מ-59 שקל לכל 100 ק"מ של כלי הרכב הפרטיים המונעים בחשמל.
בניגוד למגמה בעולם
כך, מבחינה תחבורתית, ישראל עלולה להחליף רעה חולה אחת באחרת, בתמרוץ שימוש ברכב פרטי, במקום המגמה בעולם שנועדה להקשות עליו, ולעודד תחבורה ציבורית. כדי להתמודד עם הפער בהכנסות המדינה, ועם ההשלכות התחבורתיות, מציעים באוצר זה שנים, ולאחרונה אף במשרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב, להחיל מס נסועה על כלי רכב חשמליים, בעלות של 15 אגורות לקילומטר, נמוך מהבלו על הדלק שנאמד בכ-19 אגורות לקילומטר, כך שעדיין נסיעה ברכב חשמלי תהיה משתלמת יותר.
ואולם, המיסוי, שאמור היה לחול בשנת 2026 ולהכניס למדינה מיליארדי שקלים, לא אושר להיכלל בחוק ההסדרים על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בענף מתחו ביקורת על החלטה זו, משום שבמחסור שממנו סובלת קופת המדינה עדיף לטפל באמצעות מסים "חכמים", שמעודדים שינוי התנהגות, מאשר באמצעות גזרות רוחביות, שעשויות להאט את הפעילות המשקית.