בניה בישראל. חשש ממחסור בפלדה / צילום: הדר רות בשן
יבואני הפלדה מזהירים ממחסור בברזל בענף הבנייה, טוענים שסחורה בשווי של 150 מיליון שקל צפה בפקקים בנמלים ודורשים מהמדינה להגיע להסדרה בנמלים. על ההסדרה סוכם כבר בחודש אפריל אשתקד, אך היא עדיין לא נכנסה לתוקף בגלל התנגדויות שונות.
● באוצר מכנים אותו "מס עשירים": על מי יחול מס היסף ובאילו ענפים?
● הגרף שמראה: ישראל מתחילה לוותר על ההכנסות מבנזין
כ-98% מהסחר בישראל מתבצע דרך הים, כך שלנמלים השפעה מהותית על המשק, ולכן מתחילת שנות ה-2000 יצאה לדרך רפורמה בנמלים, שהביאה לכך שמתוך שישה נמלים בישראל נותר רק נמל אשדוד בבעלות הממשלה. עדיין זכורים התורים בנמלים משנת 2021, אז בעקבות היציאה ממשבר הקורונה וההתאוששות הכלכלית הנמלים הוצפו בסחורות, ובשיא המתינו מחוץ לנמלי המדינה כ-80 אוניות.
מרבית האוניות בתורים מכילות מטען כללי כמו ברזל, עץ וכד', בשונה מאוניות הנושאות מכולות, שמקבלות קדימות בתור. הכלכלנית הראשית באוצר העריכה אז את הפגיעה ביצוא ברבעון הראשון ב-16 מיליון שקל ליום במונחי תוצר, ואת הפגיעה ביבוא ב-10 מיליון שקל ליום. כדי להתמודד עם הבעיה, לשני נמלים - המפרץ והדרום - ניתנה הרשאה של שנתיים להשתמש ברציפים נוספים, הרשאה שהסתיימה בשנה האחרונה, ולא חודשה.
כעת, מחוץ לנמלי ישראל התורים חוזרים, ובמשרדי הממשלה סבורים שמדובר רק בתחילתה של התאוששות משקית. מחוץ לנמלים בצפון ממתינות 31 אוניות ומחוץ לנמלים בדרום 17 אוניות. במכתב ששלחו יבואני הפלדה באמצעות עו"ד רז נזרי למשרדי הממשלה, הם טענו שהעיכוב בפריקת הברזל יביא למצוקה בענף הבנייה, זאת למרות שקבלנים שעימם שוחח גלובס לא העלו קושי כזה כעת. ואולם, המחסנים עדיין מלאים וההשלכות יכולות להיות עתידיות. במכתבם דורשים היבואנים לפתוח את הרציפים הנוספים בנמלי המפרץ והדרום, ולשנות את נוהלי התור התפעולי בנמלים.
בינתיים ההסדרה בנמלים, שאמורה לתת פתרון לבעיה, עדיין לא יצאה אל הפועל. כחלק מההסדרה, גם נמל אשדוד הממשלתי אמור היה לקבל רציף לתקופת זמן מוגבלת, אך הייעוץ המשפטי במשרדי האוצר והתחבורה בלם את המהלך, והופץ מכרז לתקופת הזמן הזו.