בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam
בהרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, במסגרת הליך של דיון נוסף - בג"ץ ביטל היום הגבלה על הגשת עתירות ציבוריות. ההגבלה, שנקבעה בשנת 2021 ב"הלכת כספי" קבעה כי במקרים שבהם מוגשת עתירה ציבורית, לא ניתן יהיה להגיש עוד עתירות עצמאיות באותו עניין.
● בדרך למכירה: הנושים של נטו פיננסים אישרו את הסדר החוב
● לשכת רואי החשבון עתרה לבית המשפט נגד ההחלטה לחייבה להירשם כחברה לתועלת הציבור
● ענבל אור נעצרה עד תום ההליכים: "מעלה באמון שניתן בה"
השופטים שדנו בעתירה הם: מ"מ הנשיא בדימוס עוזי פוגלמן, מ"מ הנשיא יצחק עמית, השופטים נעם סולברג, דפנה ברק ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף. נקבע כי יש להותיר בידי המותב היושב בדין את שיקול הדעת להכריע כיצד לטפל במקרה שבו מוגשות מספר עתירות באותה סוגיה. בכך העדיפו השופטים את שיקול הדעת השיפוטי, בכל מקרה, על פני הכלל הגורף שהביא לדחיית עתירות.
נקבע כי החלה גורפת של הכלל, האוסר הגשת עתירות מקבילות, עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות, ולהוביל לפגיעה באיכות הטיעונים. השופטים ציינו כי קיימים כלים דיוניים אחרים להתמודד עם ריבוי עתירות, כגון איחוד דיונים או השהיית הדיון בעתירה מאוחרת.
מידי יום הוגשו מספר עתירות העוסקות באותה סוגיה
מ"מ הנשיא בדימוס פוגלמן אליו ארבעה שופטים קבע כי הלכת כספי יצרה "תמריץ משמעותי להגיש עתירות מהר ככל שניתן, באופן שעשוי להשפיע על טיבן של העתירות שמוגשות". מ"מ הנשיא עמית הוסיף "הגיעה העת להשתחרר מ"הלכת כספי" כהלכה מחייבת או כהלכה בעלת עדיפות על פני כלים אחרים במצב של ריבוי עתירות, מבלי לגרוע כמובן מהאפשרות לעשות בה שימוש במקרים המתאימים".
בג"ץ נדרש להתמודד מידי יום עם מצב שבו מוגשות האחת אחרי השנייה מספר עתירות העוסקות באותה סוגיה. מאז נקבעה הלכת כספי, שניתנה על ידי השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ודוד מינץ, שררה אי בהירות לגבי אופן יישום ההחלטה. בחלק מהמקרים לא נדחו עתירות זהות, ובחלק אחר נדחו.
סולברג ומינץ, שהיו מהשופטים שקבעו את הלכת כספי, הצטרפו לתוצאה הסופית אך בנימוק אחר לחלוטין. הם דחו את הביקורת על ההלכה וציינו כי מלכתחילה בהלכת כספי, נקבע שיקול דעת לבית המשפט והדבר נאמר במפורש בפסק הדין שלהם. לכן, לעמדתם לא היה צורך לכנס הרכב מורחב של שבעה שופטים.
סולברג מסביר בפסק הדין כי המטרה היתה לייעל ולמקד את הדיון. לעמדתו, החשש מפני "מרוץ לתחתית", אף אם הוא שובה לב - לא התממש בשלוש השנים האחרונות. הראיה, לפי סולברג היא כי לא נמצאה טענה כי סוגיה ציבורית נפגעה עד היום. מינץ הצטרף לנימוק של סולברג.
במסגרת פסק הדין, כתב השופט גרוסקופף על פוגלמן כי "חוות דעת ממוקדת ומדויקת, המספקת הנחיה בהירה ונכונה לעתיד לבוא. עם פרישתו, הנחייתו ותבונתו יחסרו לנו, בה במידה שתחסר לנו חברתו".
מי שהובילה את העתירה לביטול הלכת כספי היא התנועה לאיכות השלטון, בשל דחיית אחת העתירות שהגישה בשל קיומה של עתירה תלויה ועומדת באותה הסוגיה. במסגרת הדיון הנוסף, הצטרפו שורת ארגונים - האגודה לזכויות האזרח, אדם טבע ודין, התנועה לטוהר המידות, משמר הדמוקרטיה הישראלית, הצלחה ולשכת עורכי הדין.
לדברי התנועה לאיכות השלטון, "החלטת בית המשפט צפויה להשפיע באופן דרמטי על האפשרות של ארגונים ציבוריים ואזרחים להביא סוגיות חשובות בפני בג"ץ". עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה "בית המשפט העליון חיזק את מעמד העותר הציבורי תוך העדפת שיקול הדעת השיפוטי בכל מקרה על פני כלל גורף לגבי דחיית עתירות באותו נושא, תוך שהוא מותיר את דלת בית המשפט העליון פתוחה לרווחה לכל מי שנפגע מעריצות ושרירות ליבו של השלטון".
לדברי עו"ד גיל גן-מור, שייצג את האגודה לזכויות האזרח, "הלכה זו פגעה בזכות הגישה לערכאות ללא הצדקה, יצרה תמריץ שלילי למהירות על פני איכות, וכך פגעה בטיב הייצוג של פרטים ואזרחים שנפגעו מהשלטון".