בנין הנאסד''ק
מדינת ישראל תלויה מאוד בהייטק. זה לא סוד. תרומתו של ענף ההייטק לתמ"ג עלתה מכ־14% ב־2012 לכ־18% ב־2022, מה שהופך אותו לענף עם התוצר הגדול ביותר במשק. יצוא הענף הוכפל בעשור האחרון ומהווה כמחצית מסך הייצוא הישראלי. אחוז המועסקים ביחס לאוכלוסייה (10%) וההשקעה במחקר ופיתוח ביחס לתמ"ג (5%) בענף ההייטק בישראל היו הגבוהים בעולם ב־2022. אחוז גידול העובדים בתעשיית ההייטק גדול פי שלושה מהממוצע בשאר המשק הישראלי - ועומד כיום על 14% מסך כוח העבודה.
זה בהחלט לא רצוי לשים את כל הביצים בסל אחד, אבל ההסתמכות על ההייטק בישראל מציבה בעיה נוספת: השתתפות מעטה של קבוצות משמעותיות בחברה הישראלית. בהיבט ההון האנושי, 64% מעובדי ההייטק הם גברים יהודים לא חרדים ו־31% נשים יהודיות לא חרדיות. פחות מ־2% מאנשי ההייטק הם נשים חרדיות וגברים חרדים וערבים מהווים, כל אחד, כ־1%. נשים ערביות הן רק 0.5% מהענף.
למה זה חשוב? על פי התחזיות הדמוגרפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2065 שתי הקבוצות שכרגע לא לוקחות חלק בתעשיית ההייטק - חרדים וערבים - צפויות להיות רוב האוכלוסייה במדינת ישראל. לא קשה לדמיין את פוטנציאל הפגיעה של המגמה הנוכחית עבור ה"סטארט־אפ ניישן".
אם כן, צו השעה הוא הגדלת שיעור העובדים בתעשיית ההייטק מאוכלוסיות שנמצאות כיום בתת ייצוג. איך עושים את זה?
עשור של ניסיונות
למעשה, זה כבר יותר מעשור שהממשלה מנסה לשלב אוכלוסיות מגוונות בהייטק. ב־2012 התקבלה החלטת ממשלה ראשונה בנושא שעניינה "הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע". אותה החלטה התבססה על המלצות של צוות בין־משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז, פרופ' יוג'ין קנדל.
זה לא היה סוף פסוק. הממשלה שוב ושוב קיבלה החלטות ממשלה שעסקו בעניין - ב־2015, 2017 ו־2020. ב־2021 התקבלו שתי החלטות בנושא, אחת מהן נתנה מנדט להקמת "הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק". בראש הוועדה עמד דדי פרלמוטר, שהיה בעברו סגן נשיא אינטל העולמית. עוד נחזור לוועדת פרלמוטר.
בנוסף לפעילות הממשלה, גם הכנסת פעלה לחיזוק תעסוקת ההייטק, אם כי באופן יותר עקיף. ב־2023 היא חוקקה את "החוק לעידוד תעשיית ההייטק בישראל" הידוע בתור "חוק האנג'לים". חוק זה, בנוסף לתיקון מספר 73 ל"חוק לעידוד השקעות זרות", נועד, כפי ששמו מרמז, לעודד השקעות בתעשיית ההייטק הישראלי. אף שחוק זה לא קשור להגדלת ההון האנושי בצורה ישירה, הוא כן קשור לסוגיה, שכן הוא שואף לבצר את כוחה של תעשיית ההייטק - ולשמור על הביקוש הגבוה לעובדים.
עד כמה המאמצים עלו יפה עד כה? המעקב של המוניטור אחר החלטת הממשלה מ־2017 (החלטה 2292), מעלה שאכן נרשמו הישגים מסוימים במימוש יעדי ההחלטות, בעיקר בנושא של גידול כללי של הסטודנטים במקצועות ההייטק. ואולם, המספרים מראים שהפערים בין האוכלוסיות לא מצטמצמים בקצב שמספיק לשמר את עוצמתה של תעשיית ההייטק.
לטפל בחסם המרכזי
היות שהממצאים בשטח לא היו משביעי רצון, בספטמבר 2022, בשלהי כהונתה, קיבלה ממשלת בנט־לפיד את החלטה מספר 1852: "תוכנית לאומית להגדלה ופיתוח הון אנושי מיומן לתעשיית ההייטק בדגש על שילוב קבוצות בתת ייצוג". ההחלטה התבססה על דו"ח הביניים של ועדת פרלמוטר שפורסם כחודשיים קודם לכן. ועדת פרלמוטר זיהתה את בתי הספר כחסם מרכזי לשילוב ערבים וחרדים, כמו גם את הצבא. לכן, בהחלטה 1852 הושם דגש נוסף לחסם זה, אם כי סוגיית השירות הצבאי והאזרחי לא קיבלה בה מקום.
החלטת הממשלה כוללת מספר רבדים ומנסה להתמודד עם הסוגייה מרמת הקניית מיומנויות בבתי הספר, דרך ההכשרה באוניברסיטאות ועד לשילוב בתעשייה, זאת בהתאם להמלצות ועדת פרלמוטר. ההחלטה כוללת, בין היתר, עידוד לימודי אנגלית בבתי הספר; פתיחה של תוכניות "טק" פורמליות ובלתי פורמליות בבתי הספר, באקדמיה ומחוצה לה; הסרת חסמים להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות טק; תמיכה בשילוב "ג'וניורים" בהייטק וקידום שוויון מגדרי על ידי הכשרות ייעודיות, סובסידיות והתאמת מדיניות; עידוד הגירה של יהודים ולא יהודים לתעשיית ההייטק ולאקדמיה הישראלית; תוכניות לשילוב בעלי תואר אקדמאי במקצועות ההייטק שאינם עובדים בתחום; הצבת יעדים מספריים לשילוב האוכלוסיות בתת ייצוג; הקמת מנגנון מעקב ובקרה על ביצוע התוכנית ויעדיה.
למרות הנושאים הרבים שההחלטה נוגעת בהם - מה שבולט הוא דווקא מה שנעדר ממנה: הכשרת מורים במקצועות הרלוונטיים, במיוחד מורים לאנגלית. לפי דו"ח מבקר המדינה מיולי 2024, נמצאו פערים גדולים ברמת האנגלית בין אשכולות סוציו אקונומיים, גורם מרכזי בקבלת ההחלטה מלכתחילה. על אף שהושגו יעדים קודמים בנוגע למספר מסיימי בגרות 4 ו־5 יחידות באנגלית, רמת האנגלית נותרה נמוכה ואף ירדה משמעותית משנת 2015.
המשמעות היא שנקודת הכשל המרכזית - איכות המורים ומספרם - כלל לא קיבלה התייחסות בהחלטת הממשלה. לא זו אף זו, משרד החינוך צמצם במידה רבה את המשימות שהתקבלו בתוכנית האב לשיפור לימודי האנגלית שנהגתה ב־2017, ללא כל החלטה פורמלית ותחקור.
יתרה מזאת, ניכר שחלקים נכבדים מההחלטה, כולל סעיפים ביצועיים לכאורה, שיקפו תוכניות שכבר עמדו בשלבי יישום ואף יושמו, עוד טרם קבלת החלטת הממשלה. ככלל, אין הדבר פסול, כיוון שהחלטת הממשלה נותנת רוח גבית העוזרת לממש משימות הדורשות עוד תמיכה בכדי לצאת לפועל. אבל, הסתמכות על משימות קודמות ללא תכנון ארוך טווח מצד המשרדים, עלול לגרור ביצוע של משימות שאינן מותאמות למדדי התוצאה שההחלטה מבקשת להשיג.
אז כבר הבנו ששאיפות ההחלטה היו מלכתחילה לא מספיקות. אבל האם ההחלטה הצליחה לעמוד גם ביעדים המצומצמים הללו?
ניצני מגמה חיובית?
בהיבט של שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשיית ההייטק, ההחלטה הורתה לבחון שיתוף פעולה בין משרד העבודה לרשות לחדשנות לשם תמיכה בהכשרות חוץ אקדמיות לתפקידי הייטק באוכלוסיות ייעודיות. בהתאם להחלטה, עולה כי הושקו מספר תוכניות המממשות את המשימה: תוכניות שמתוקצבת ב־18 מיליון שקלים לטובת נשים והחברה הערבית; הכשרות והסבות לחברה הבדואית ויוצאי אתיופיה; 42 מיליון שקלים לטובת החברה החרדית; 10 מיליון שקלים לטובת תכנית הכשרה והשמה ליוצאי אתיופיה; תכנית "PRETECH" שהושקה ב־2024 שמטרתה לסגור פערי ידע ומיומנויות החיוניים ללימודים בתחום ההייטק; תוכנית "מקודדות עתיד" שהחלה ב־2023, שמטרתה חשיפה ועידוד של צעירות לבחור בלימודים טכנולוגיים במערכת ההשכלה הגבוהה, בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג.
ומה המצב בתוך האקדמיה? ההחלטה קבעה כי יש להגדיל מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק ב־20% באוניברסיטאות, ו־30% במכללות, בשנים תשפ"ג (2022־2023) עד תשפ"ח (2027־2028), תוך דגש על אוכלוסיות בייצוג חסר. בנוסף, על המל"ג לעקוב אחרי נתוני נשירה של סטודנטים ולגבש פתרונות אם מדובר בנתונים חריגים.
והתוצאה? לפי נתוני משרד העבודה, אחוז הלומדים מקצועות הייטק באוניברסיטאות מקרב אשכול כלכלי־חברתי 1־5 עלה בכ־10% בין 2022 ל־2023 ואשכול 6־10 עלה בכ־7%. במכללות גם כן התמונה חיובית, עם עליות של בין 5־10% בשני האשכולות הכלכליים. האוכלוסיות בייצוג חסר רשמו את מגמת העלייה המשמעותית ביותר הן חרדים (גברים) וערבים (שני המינים), ומנגד מספר הנשים החרדיות בירידה. כלומר, ישנה עלייה משמעותית בקרב חלק מהאוכלוסיות בתת ייצוג, לצד מגמה מדאיגה בקרב נשים חרדיות.
בנוגע לאנגלית, ההחלטה הורתה לגבש בתוך 90 יום תוכנית עבודה לקידום לימודי האנגלית כשפה דבורה, בדגש על חטיבות הביניים והגנים. אלא שעל פי דו"ח מבקר המדינה, לא גובשה תוכנית עבודה חדשה למטרה זו מאז 2017. ממעקב המוניטור עולה שלא בוצעו צעדים להרחיב את לימודי האנגלית לגנים. ולגבי חטיבות הביניים, במקום לגבש תוכנית עבודה, המשרד הקים מספר תוכניות קטנות עם הצלחה מוגבלת.
חוץ מזה, יצאה לדרך תוכנית "הייטקלס" ללימודי הייטק במערכת החינוך, שנועדה לחשוף את התלמידים לעולמות ההייטק ולאפשר להם להיות משתתפים פעילים בסביבה עתירת דיגיטל ומידע. על פי ההחלטה, תוכנית זו הייתה אמורה לפעול בכל גני החובה וכיתות א'־ט' בארץ בתוך חמש שנים. התוכנית אכן נפתחה בהתאם ליעד ההתחלתי של כ־600 כיתות, אך שם הסתיימה העמידה ביעדים.
התקציבים שהוקצו היו נמוכים יותר ממה שנקבע בהחלטה, היוזמה להקמת התוכנית בגנים "הועברה" ממשרד החינוך לרשויות המקומיות, ובשנתה השנייה של התוכנית נפתחו רק עוד כ־50 כיתות חדשות. משרד החינוך כלל לא סיפק מידע על היקף התוכנית ומספר הגנים המשתתפים, אך ממידע גלוי באינטרנט ניתן לראות שהתוכנית נפתחה לפחות ברשויות מסוימות כפיילוט של משרד החינוך. אלא שבניגוד לאמור בהחלטה, משרד החינוך אינו מקים את התוכנית מיוזמתו, אלא מאפשר לרשויות המקומיות המעוניינת בכך להגיש בקשת הצטרפות, כך שאין מחויבות לעמידה ביעד הכמותי שמציבה ההחלטה.
פערים ללא מענה
רוב משימות ההחלטה הביצועיות יושמו, לפחות חלקית. אף על פי כן, תמונות המצב נותרה מדאיגה. כפי שדו"ח ההתקדמות של ועדת פרלמוטר מציין, מגמות ההעסקה העדכניות בהייטק מצביעות על "על אי וודאות בדבר יכולת עמידתנו ביעדי התוכנית". מסקנותיהם העדכניות, בעיקר בנוגע לחוסר הרלוונטיות של הכשרות שטחיות אל מול השינוי של שוק ההייטק ל־"DEEPTECH", שמות בסימן שאלה חלק מהנתונים החיוביים בנוגע לעלייה באחוז הלומדים מקצועות טק ומעידות על הצורך להסתגל במהירות לאתגרים חדשים. אף שיש צורך בכוח אדם מיומן ותשתיות איכותיות כדי שאפשר יהיה להסתגל במהירות, הדו"ח מלמד שהדגש מושם לעיתים קרובות מדי על תוכניות נקודתיות והישגים מהירים ולאו על תכנון ארוך טווח.
הדבר בולט במיוחד בכך שהפער ה משמעותי שנוצר בתקופת השירות הצבאי נותר ללא מענה. במבחן התוצאה, שיעור המועסקים בקרב גברים חרדים וערבים נמצא בסטגנציה מדאיגה, בעוד שנשים חרדיות וערביות חוו שיפור משמעותי בשנתיים האחרונות לאחר 4 שנים של האטה. שני מגזרים קטנים יותר, קהילת יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה הדרוזית, ממשיכים במגמה של עלייה מתונה באחוז הסטודנטים במקצועות הייטק.
בחתך סוציו אקונומי, נראה שלאחר שנים של גידול משמעותי יותר של סטודנטים להייטק מתוך כלל הסטודנטים באשכולות 6 ומעלה, ב־2020 חל היפוך מגמה, כאשר שיעורי הגידול הגבוהים יותר נרשמו דווקא באשכולות 1־5. ואולם, עדיין נותר פער משמעותי לצמצם. חוץ מזה, יש גם מדדי תוצאה רצויים שאינם משתקפים בנתונים שהוצגו ובמשימות ההחלטה. למשל היררכיה בתוך ענף ההייטק, שמשתקפת בנתונים כמו אחוז הנשים בתפקידים בכירים וחלוקה מגזרית לתפקידים בתוך הענף לפי רמת איכות.
תוצאות מעוררות דאגה
המעקב אחרי יישום ההחלטה שנועדה לפתח את ההון האנושי לתעשיית ההייטק לא בא בחלל ריק. רק לאחרונה התפרסמו תוצאות מדאיגות של כישורי הבוגרים והנוער בישראל.
כך, למשל, תוצאות מחקר PIAAC (תוכנית להערכה בינלאומית של כישורי מבוגרים), מעמידות באור בעייתי את איכות ההון האנושי בישראל, הנדרש כתנאי בסיס להמשך הצמיחה הכלכלית הנובעת מענף ההייטק ובכלל. מדובר במחקר השוואתי בין 31 מדינות ה־OECD הבוחן את היכולות של מבוגרים במדינה באשר למיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות. ישראל דורגה במקומות 25־27 בכל שלוש הקטגוריות, כאשר 34% מהבוגרים בישראל נמצאים ברמה הנמוכה ביותר של מיומנות מתמטית ו־36% נמצאים ברמה הנמוכה ביותר של אוריינות קריאה. באופן תואם למדי, גם מבחני TIMMS הבינ"ל מציגים הידרדרות משמעותית של רמת תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים בארבע השנים האחרונות.
בתגובה, רק השבוע הכריז שר החינוך יואב קיש על תוכנית החומש "ישראל ריאלית", בתקווה להאיץ את ההישגים של תלמידי ישראל במקצועות הריאליים. צעד מפתיע לאור זאת שרק ביוני 2023, אותו שר חינוך בחר לבצע קיצוץ משמעותי באחת מתוכניות הדגל של משרד החינוך - "לתת חמש" שיזם ב־2015 שר החינוך דאז נפתלי בנט - על אף שנחשבה להצלחה ועמדה ביעדים שהציבה.
לפני שבועות ספורים, פרסמה ועדת פרלמוטר דו"ח שבחן את יישום מדיניות הממשלה בנושא, על רקע מצב המלחמה. בדו"ח פירטו את המצב הכלכלי הלא פשוט של ישראל: הגדלת הגירעון התקציבי, עלייה ביחס חוב־תוצר, הורדת דירוג האשראי וסדר העדיפויות הבעייתי שבא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2025. לפי ועדת פרלמוטר, כל אלה מעמידים בספק את היכולת או הרצון של המדינה לבצע את שנדרש ממנה להגדלת מספר העובדים במשרות הייטק בישראל.
הוועדה טוענת כעת כי אף שהמלצותיה אומצו על ידי הממשלה באופן רשמי, קצב מימושן איטי. לכן, הוועדה רואה לנכון להניף "דגל אדום" לגבי הצורך בהאצה שלהן. זאת, במיוחד לאור העלייה ברמת אי הוודאות הלאומית, הכלכלית והטכנולוגית ובשל האצת התהליכים הטכנולוגיים בעולם.
עכשיו, יותר מתמיד, ההייטק הישראלי נמצא במיקוד השיח של הכלכלה הישראלית - ונראה שזה לא ישתנה בעתיד הקרוב. לכן, אם מדינת ישראל רוצה להמשיך להתהדר בתואר "סטארט־אפ ניישן" גם בעתיד - קריטי יותר מאי פעם להשיג מדיניות יציבה והירתמות משמעותית של כלל גורמי הממשל הנדרשים לתכנון לטווח ארוך.