קנאביס רפואי / צילום: חברת ד''ר סמואלוב יבוא ושיווק
הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה יוזם "היטל היצף" כבד, של עד 175%, על יבוא קנאביס מקנדה. לדברי הממונה והיצרנים, התומכים בו, המהלך הכרחי למניעת יבוא זול מדי של קנאביס רפואי, שפוגע בשוק המקומי. כעת, הממונה על התחרות מיכל כהן הודיעה על התנגדותה ואומרת: הנחות היסוד שגויות והניתוח שלו רצוף כשלים. בכך היא מצטרפת למשרד הבריאות שאף הוא מתנגד להיטל ההיצף, מה שיקשה עוד יותר להעביר את ההחלטה דרך הוועדה הציבורית, שר הכלכלה ושר האוצר.
● מיליון נבדקים, 83 מדינות: מחקר ישראלי חדש מסמן את הדרך לרפואת העתיד
● חברות הביומד הישראליות שהפתיעו וההזדמנויות שמחכות ב־2025
על פי טענת הממונה על היטלי הסחר דני טל, יצרנים קנדים מייצאים קנאביס לישראל במחירי הפסד שנמוכים אפילו יותר מהמחיר המקומי בקנדה, בצורה שגורמת נזק לתעשייה המקומית ועלולה להביא לפגיעה בה. הוא מספר ש"יש חברה שמייבאת את מרבית הקנאביס לישראל, במחירים מאוד נמוכים של 2-3 שקלים לגרם בשוק הסיטוני, בזמן שעלות הגידול היא 10-11 שקלים לגרם". ולכן, נדרש להטיל "היטל היצף" בגובה של עד 175% שימנע יבוא קנאביס זול מדי מקנדה.
אך לעמדה זו הממונה על התחרות מיכל כהן מתנגדת נחרצות. לדבריה, "מממצאי בדיקת רשות התחרות אינם מתיישבים עם חלק מממצאיו של הממונה על היטלי סחר, ואף אין בידינו לקבל חלק מההנחות העומדות ביסוד ניתוחו". זאת משום שבניגוד לטענות הממונה על היטלי הסחר, היבואנים רוכשים את הקנאביס הרפואי במחיר גבוה יותר מזה שנמכר בתוך קנדה, דבר השולל את הטענה הבסיסית ל"היצף" שההיטל נדרש לחסום.
בנוסף היא אומרת כי "עלו כשלים בבדיקתו של הממונה על היטלי הסחר שהובילו למסקנה כי המחיר של המוצרים המיוצאים לישראל נמוכים ממחירם המקובל בקנדה". לדבריה, הממונה על ההיטלים התעלם לגמרי ממחיר המכירה בפועל בקנדה משום שהחברות הקנדיות הפסדיות.
השווה תפוחים לתפוזים
לדברי הממונה על התחרות כהן, הוא גם התעלם מנתוני בורסת הקנאביס הקנדית, שמציגים מחירים נמוכים בעשרות אחוזים מאלו שהוא הציג. הממונה על ההיטלים גם התעלם מהשוני ברמת ה-THC בין מוצרים שונים, כך שלמעשה השווה תפוחים לתפוזים וקנאביס מרוכז (ויקר) וקנאביס דליל (וזול). הוא ביצע גם השוואה שגויה בין מחירים קמעונאיים לסיטואניים, השווה אריזות קנדות של 1-3.5 גרם לאריזות של 1 ק"ג בישראל. "מכל אלה עולה כי השוואת המחירים שערך הממונה", אומרת כהן, "הביאה למצג של מחיר גבוה יותר בתוך קנדה בהשוואה לייצוא לישראל, אשר איננו בהכרח נכון".
בנוסף, אין שום ראיה שהיבוא פגע בייצור המקומי. בעוד שהיבוא צמח ב-8% בארבע השנים האחרונות, הייצור המקומי זינק ב-144%. הוא גם השתמש בנתוניהן של שש מגדלות בלבד כדי לטעון לפגיעה בייצור מהמקומי, כשיש בפועל 34 יצרנים שונים. במצב של עליה חדה כל כך בייצור המקומי, קשה לטעון להיצף שפוגע בייצור המקומי ומכאן יפגע בתחרות. להיפך, אומרת הממונה על התחרות - היבוא הוא זה שמעודד תחרות ומאפשר מחיר זול ומגוון רחב עבור צרכני הקנאביס, שהם חולים הזקוקים גם לרצף טיפולי עם אותו הזן, דבר שעלול להשתבש עם חסימת היבוא.
לדברי הממונה על התחרות, רפורמות של פתיחה לתחרות ויבוא חופשי מצד משרד הבריאות הביאו להורדת מחירים משמעותית ביחס למה שהיה לפני כן. חסימת היבוא כעת עלולה להפוך הישג זה ולייקר דרמטית את הקנאביס הרפואי עבור המטופלים. לדבריה, "הטלת היטל היצף תעמוד בניגוד למדיניות הממשלה ומשרד הבריאות להקל את מצבם של החולים, ותשלול מהמטופלים את פירות התחרות שנכנסה. כל זאת מבלי שהונח בסיס מספיק לסבור שמתקיים יבוא בהיצף. אני סבורה כי אין זה המקרה המתאים להטלת היטל היצף".
עמדה חריפה זאת, שלא רק מתנגדת לעמדת הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה אלא תוקפת כל חלק בניתוח שלו, מהדהדת גם את עמדת משרד הבריאות (הרגולטור של יבוא הקנאביס) ש"הניתוח מסתמך על מידע חלקי ממספר קטן של יצרנים ויצואנים", הנתונים לא עדכניים ונתונים חדשים יותר מצביעים על מסקנות אחרות, ובעיות נוספות כמו "אופן ההשוואה בין המוצרים השונים, אופן חישוב מחירי הייחוס, האם המחירים הם אכן מחירי היצף השונים מהמחירים בשווקים אחרים במטרה לחסל את השוק המקומי". לכן, לטענת משרד הבריאות, מסקנות משרד הכלכלה "לא יעמדו במבחן משפטי על ידי בתי המשפט או ארגונים בינלאומיים".
במצב עניינים כזה, יהיה קשה לוועדה - ואחריה לשר הכלכלה ולשר האוצר - להתעלם לגמרי הן מניתוח משרד הבריאות כרגולטור הממונה והן מניתוח רשות התחרות, מה שמפחית את הסיכוי שאכן יתקבל היטל היצף כזה בסופו של דבר. אם אכן זה יהיה כך, צרכני הקנאביס הרפואי ימשיכו להנות ממחירים נמוכים מבעבר, והתעשיה המקומית תיאלץ להמשיך לעבור תהליכי קונסולידציה ושיווק בחו"ל כדי להשתקם לאחר שבועת ייצור הקנאביס התפוצצה בישראל ובועלם.