גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתנה השקטה שניתנה למגזר העסקי במסגרת הרפורמה למיסוי רווחים כלואים

נציגי לשכת עורכי הדין ויועצי המס בוועדת הכספים הצליחו להוסיף לרפורמה הטבה מיוחדת רק ל־2025: הוצאת נכסים מהחברה והעברתם לבעלים ללא תשלום מס, גם בלי צורך בפירוק מוחלט של החברה ● השאלה הפתוחה: האם ההעברה תוכר כחלוקת דיבידנד?

דיון בוועדת הכספים בנושא הרפורמה. מימין: מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
דיון בוועדת הכספים בנושא הרפורמה. מימין: מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בזמן שמליאת הכנסת רעשה וגעשה השבוע סביב חוק הרווחים הכלואים, עם הגעה דרמטית של ראש הממשלה נתניהו ישירות ממיטת חוליו כדי להצביע, ועימות חריף מול השר בן גביר שאיים להפיל את החוק, מעטים שמו לב להטבת המס המשמעותית שהוכנסה אליו בשקט בשקט.

שאלות ותשובות | חוק הרווחים הכלואים עבר: מי ישלם יותר מס ואיך אפשר להיערך?
באוצר מכנים אותו "מס עשירים": על מי יחול מס היסף ובאילו ענפים?

לאחר 12 דיונים מתישים בוועדת הכספים, כשמשרד האוצר כבר היה נואש להשיג הסכמות להעברת הרפורמה והחששות גברו שהכנסות המס הצפויות ב־2025 יהיו נמוכות משמעותית מהתחזית של 10 מיליארד שקל, נולדה הוראת שעה לשנה הקרובה, שכמעט לא זכתה לתשומת לב ציבורית.

כשהתברר שיעדי הגבייה מהרפורמה נמצאים בסכנה, נאלצו באוצר לשנות כיוון ולקבוע הוראת שעה שתתמרץ פירוק חברות ארנק, ולפי ההערכה תכניס למשרד 5 מיליארד שקלים מהירים במיסוי הדיבידנדים שישוחררו.

עצם הוראת השעה אינה ידיעה חדשה, אך מה שהתחיל כהטבה מוגבלת לפירוק חברות, הפך בהדרגה למשהו הרבה יותר דרמטי: נציגי לשכת עורכי הדין ויועצי המס הצליחו להשיג הטבה המאפשרת העברת נכסים מחברות לבעלות פרטית באפס אחוז מס - וזאת גם ללא צורך בפירוק החברה, שינוי שמרחיב משמעותית את מעגל הנהנים הפוטנציאליים מההטבה.

הטבה זו, שאומצה על ידי האוצר ורשות המסים לתוך החוק בעוד כל העיניים הופנו לגזירת המס החדשה של 2% על רווחים צבורים ולמסלול החלופי שקובע חלוקת דיבידנד שנתית כפויה של 5%־6% - עשויה להיות משמעותית במיוחד עבור בעלי חברות המחזיקות בנדל"ן.

"אינטרס שחברות יתפרקו"

מתמלילי דיוני ועדת הכספים עולה תמונה מעניינת של האופן בו התגבשה ההטבה. בתחילת הדרך, דובר רק על העברת נכסים במקרה של פירוק חברת הארנק, וגם אז, בכפוף לתשלום מס (מופחת). כפי שהסביר כארים כנעאן, יועץ בכיר ברשות המסים, נקבע תחילה מסלול מצומצם יותר: "ההוראה של הפירוק נועדה כדי לאפשר לחברות להעביר נכסים מהחברה לבעל המניות, ולהימנע מהמס של ה־2% או של ה־6%". בשלב זה דובר על הטבה בשלושה מישורים: ראשית, הפירוק לא ייצור אירוע מס לפי שווי הנכסים המועברים אלא לפי עלותם. שנית, נקבעה הטבה במס רכישה - חצי אחוז במקום 6%.

אולם במהלך הדיונים חל שינוי דרמטי. חבר ועדת הכספים שניהל את הדיון, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שאל את נציגי רשות המסים: "אתם נשארים עם מס רכישה של חצי אחוז?", תשובתם של נציגי הרשות הפתיעה: "אפשר מבחינתנו לבטל אותו", השיב ישי פרלמן מהרשות.

הדיונים חשפו גם את החששות של חברי הכנסת מהמהלך. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) טען: "נדמה לי שאתם במצוקה לגבי 2025 ולכן אתם שואפים לתת פה הטבות מוגזמות בפירוק כדי איכשהו להגיע לסכום היעד". מיכאל אסולין מרשות המסים השיב: "אין פה הטבות מוגזמות, יש פה העתקה של מה שהיה ב־2017. יש לנו אינטרס שהחברות האלו יתפרקו, כי כשחברה כזאת מתפרקת היא אוטומטית במס שולי בשנים הבאות על כל הפעילות שלה".

אולם, השינוי המשמעותי ביותר היה ביטול הדרישה לפירוק החברה לצורך הוצאת הנכסים - מהלך שהפך את ההטבה לרלוונטית עבור מספר גדול בהרבה של חברות. כפי שהסביר כנעאן: "ההטבה השלישית באירוע הזה של הפירוק זה שאנחנו לא מבקשים שהחברה תתפרק לפי חוק החברות, אלא שניתן יהיה לחלץ נכסים בתוך החברה לבעל המניות ונראה את זה כמו פירוק".

להטבה הזו דחף בין השאר נציג לשכת עורכי הדין לוועדה, יוסי אלישע, שטען בדיונים כי המסלול המקורי אינו ישים. "פירוק מרצון לא רלוונטי כשיש הלוואה בחברה", הסביר, והצביע על כך שבמצב השוק הנוכחי, עם ירידות של 10%־20% בשווי נכסי מקרקעין, אין היגיון כלכלי בפירוק. "אתה לא יכול לבוא לבן אדם שקנה בסכום מסוים של כסף ולהגיד שהכסף שלו התפוגג", טען אלישע. "יש לי חברה עם נכס שעלותו שקל במאזן, ושילמתי עליה 100 מיליון שקל. מה קורה עם העלות של 100 מיליון השקל?", שאל את נציגי האוצר.

המרוויחים העיקריים מההטבה הם בעלי חברות שמחזיקות בנדל"ן. למשל, רואה חשבון או עורך דין שרכש דירת נופש בתל אביב באמצעות חברה לפני שנים רבות, יוכל כעת להעביר את הנכס לבעלותו הפרטית תוך תשלום מס רק על הרווחים הכלואים המקוריים שמתוכם נרכש הנכס בשעתו, ולא על עליית הערך המשמעותית. זוהי הטבה משמעותית במיוחד לאור העובדה שמאז 2017 השימוש בנכסים שהוחזקו בחברות היה כרוך במיסוי גבוה.

תידרש בחינה פרטנית

בעוד האוצר מתגאה ברפורמת הרווחים הכלואים כמהלך שיכניס 9.2 מיליארדי שקלים לקופת המדינה בשנה הקרובה ועוד 5 מיליארדי שקלים בכל שנה לאחר מכן, ההטבה המשמעותית הזמנית שנולדה בדיוני ועדת הכספים מעלה שאלות רבות לגבי אופן יישומה והיקף השפעתה. גם כיום, כשהחוק כבר נכנס לתוקף, אין הסכמה בקרב מומחי המס לגבי פרשנות סעיפים מהותיים בהטבה - מהשאלה האם העברת נכס תיחשב כחלק מדרישת חלוקת הדיבידנדים של 5%, דרך אופן הטיפול במע"מ השוטף, ועד לשאלות הנוגעות למיסוי עתידי של הנכסים.

מורכבות מיוחדת מתעוררת בנושא התפעול השוטף של הנכסים. בעוד שהחוק קובע כי בעת מכירת הנכס יש לשלם מע"מ, אין התייחסות ברורה לסוגיות תפעוליות יומיומיות. למשל, האם בעל הנכס הפרטי יידרש להוציא חשבוניות? האם מדובר בחשבונית עצמית?

גם בנושא המיסוי קיימת אי־בהירות מיוחדת. החוק קובע במפורש שלא יינתן פטור ממס שבח על דירה שהוצאה מהחברה, אך נשאלת השאלה האם תהיה זכאות למס לינארי (0% עד 2014 ו־25% מאז).

"זה מראה את כמות תכנוני המס שאפשר עוד לעשות פה", אומר אחד ממומחי המס שעקב אחר הדיונים. לדבריו, במקרים רבים תידרש בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו, כדי להחליט מה המסלול המיטבי מבחינת המיסוי - האם להעביר את הנכס במסגרת הוראת השעה, או שמא לפרק את החברה ולהעביר את הנכס דרך פירוק.

התמונה המורכבת שנוצרה היא תוצאה ישירה של האופן שבו נרקמה ההטבה - בדיונים מרתוניים, תחת לחץ זמן, כשהאוצר נואש להשיג הסכמות ובעלי האינטרסים השונים מנסים למקסם את ההטבות. כעת נותר לראות האם בעלי החברות אכן ינצלו את חלון ההזדמנויות שנפתח בפניהם, או שמא הבלבול והעמימות יובילו רבים מהם להמתין להבהרות נוספות מרשות המסים.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● עפ"י ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה ע"י בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

טיל בליסטי באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כמה רחוק יכולים להגיע הטילים האיראניים?

לאיראן יש עשרות טילים שיכולים להגיע  למרחק של עד 3,000 ק"מ - עד מדינות מרכז אירופה ● שאלת השעה, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

חלקן איבדו עשרות אחוזים, עכשיו המניות הללו קופצות בחסות המלחמה

"שאגת הארי" החזיר לקדמת הבמה את המניות הביטחוניות שזינקו בחדות ביום המסחר הראשון לפרוץ המלחמה עם איראן ● אבל לצד השמות המוכרים, קפצו גם שורה של מניות ישראליות בתחום שנסחרות בוול סטריט. עבור חלקן מדובר בהפוגה קלה מירידות של עשרות אחוזים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ במסיבת העיתונאים, היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ סוגר חשבון: מאיים באמברגו על ספרד ותוקף את בריטניה

במהלך מסיבת עיתונאים עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, איים טראמפ באמברגו על ספרד בעקבות סירובה להעלות את תקציב הביטחון והגבלת השימוש בבסיסיה, והעביר ביקורת חריפה על התנהלות ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ● מנגד, גרמניה זכתה לשבחים על תמיכתה המלאה והתרת השימוש בבסיסים

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

תערוכת טכנולוגיה באמירויות, כר פורה לחוות שרתים / צילום: Shutterstock

ביש המזל של אמזון והשאלה: האם חוות השרתים יירדו מתחת לקרקע

ענקיות האינטרנט הימרו על הכסף הגדול של המפרציות והקימו שורת חוות שרתים באזור ● האם פגיעת הכטב"ם תביא אותן לחשב מסלול מחדש ולצאת משם, מהו הנזק שנגרם, האם הדאטה סנטרים יעברו אל מתחת לקרקע, ומי המרוויחים והמפסידים מהאירוע ● גלובס עושה סדר