מתיו ביילסקי, מייסד ויו''ר חברת ההשקעות Defiance / צילום: Defiance
הסיפור של מתיו ביילסקי לא שגרתי. בגיל 41 בלבד, ביילסקי עומד בראשה של חברת Defiance ETFs, חברת קרנות סל אמריקאית המנהלת נכסים בשווי של כ־4 מיליארד דולר. החברה, אותה ייסד ב־2018, מתמקדת בתחום קרנות הסל התמטיות (קרנות שמתמקדות בנושא, מגמה או תחום ספציפי - כמו למשל רובוטיקה ובינה מלאכותית), אסטרטגיות הכנסה מבוססות אופציות וקרנות סל ממונפות. הדרך לשם הייתה מרתקת לא פחות, ונוגעת לא מעט במדינת ישראל ובשוק ההון המקומי והגופים הפעילים בו.
● כוחות השוק | מה חושב מנכ"ל הבורסה על הטרנד הלוהט של המשקיעים, ולמה הוא כועס על הממשלה
● כוחות השוק | איפה כדאי לשים את הכסף בשנה הקרובה? התחזית של אמיר איל
ביילסקי הוא נצר למשפחת פרטיזנים יהודית מפורסמת שלחמה בנאצים במלחמת העולם השנייה. סבו, זוס ביילסקי, ואחיו עשהאל וטוביה, הנהיגו את חטיבת הפרטיזנים היהודית הגדולה ביותר בתקופת השואה. הם הצילו מעל 1,200 יהודים ביערות בלארוס, והיו קבוצת הפרטיזנים היחידה שהצילה גם ילדים. סיפורם ההרואי היווה השראה לסרט הקולנוע "התנגדות" (Defiance) משנת 2008 בכיכובו של דניאל קרייג, שעל שמו קרויה החברה שהקים.
"סיפור המשפחה שלי מתחיל עם סבי זוס, ואחיו טוביה ועשהאל, שחיו כאיכרים פשוטים באזור שהיום שייך לבלארוס. כשהנאצים תקפו, הם נלחמו בחזרה והקימו קבוצת התנגדות שהפכה לקבוצת הפרטיזנים הגדולה ביותר. זו הייתה ההצלה הגדולה ביותר של יהודים על ידי יהודים במהלך המלחמה. עובדה מעניינת שגילינו - סבתו של ג'ארד קושנר (חתנו של דונלד טראמפ, ב"ל), ריי קושנר, הייתה בין הניצולים", מספר ביילסקי.
הוא מוסיף כי "כיום מעריכים שיש 40־50 אלף צאצאים למשפחת ביילסקי, ואני פוגש אותם בכל מקום - בישראל ובארה"ב. סבי זוס היה הלוחם הראשי, וגדלתי על סיפורי הגבורה שלו במלחמה בנאצים והצלת אנשים. כשהייתי בצבא, יצא הסרט 'התנגדות' שהפך את הסיפור למוכר יותר, שם ליב שרייבר גילם את סבי".
מלחימה בג'נין למשבר 2008 בוול סטריט
המורשת המשפחתית חלחלה גם למתיו, שהחליט לעלות לישראל ולשרת בצה"ל. "גדלתי עם מורשת ציונית חזקה. משפחתי עברה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה, אך היגרה לאמריקה. אבי חזר לישראל להילחם במלחמת יום כיפור. גדלתי עם המורשת הצבאית הזו, ולכן היה ברור לי שאתגייס לצה"ל. התנדבתי באמצע שנות ה־2000 ושירתתי כלוחם בסיירת צנחנים. הייתה לי חוויה משמעותית, במיוחד כחייל בודד".
אחרי שהשלים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, ותואר נוסף מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, החל את דרכו בעולם הפיננסים. "העבודה הראשונה שלי הייתה בחברת ProShares, שהייתה חלוצה בתחום קרנות הסל הממונפות. זה היה מעבר קיצוני - מג'נין לוול סטריט. באותה תקופה, ממש בזמן המשבר הפיננסי של 2008, הייתי מנהל עסקאות של מיליארדי דולרים מול ליהמן ברדרס ובנקים אחרים. היינו הראשונים שהציעו מוצרים ממונפים פי שניים על בנקים, הן באסטרטגיית לונג והן בשורט, בדיוק כשהבנקים קרסו. זו הייתה טבילת אש אינטנסיבית".
מה הוביל אותך להקים חברת קרנות משלך?
"אחרי ProShares עברתי לבלקרוק iShares, שהיא מנפיקת קרנות הסל הגדולה בעולם. משם המשכתי ל־Dirextion (חברה המתמחה בקרנות סל ממונפות - ב"ל), שם עבדתי שש שנים והתמחיתי בקרנות סל ממונפות פי 3. צברתי הרבה ניסיון בתחום המינוף והבנתי שיש הזדמנות גדולה בשוק. זיהיתי מגמה מתפתחת של משקיעים קמעונאיים ועצמאיים, עוד לפני שאפליקציית רובינהוד הייתה קיימת. ראיתי את העלייה בטכנולוגיה וברשתות החברתיות, והאמנתי שקרנות סל תמטיות יהיו הדבר הגדול הבא.
"צפיתי שיהיה גל גדול של משקיעים קמעונאיים בארה"ב, במיוחד עם העברת העושר הבין־דורית הצפויה - כ־60 טריליון דולר שיעברו מדור הבייבי־בומרס לדור שלנו.
"השאלה המרכזית הייתה, האם הכסף הזה יישאר אצל היועצים הפיננסיים המסורתיים שגובים עמלות גבוהות, או שיעבור לפלטפורמות כמו רובינהוד ולמסחר עצמאי? זה היה החזון שהוביל להקמת Defiance".
"שבע המופלאות" אאוט, מחשוב קוונטי - אין
התחרות בתחום הקרנות גדולה, וכדי לבדל עצמה מהמתחרות ולהפוך אטרקטיבית כל קרן משיקה מוצרים חדשים, בין היתר בניסיון לקלוע לטרנדים החמים. כך לדוגמה, בחברה שייסד ביילסקי השיקו קרן מחקה על מדד S&P 500, רק שאינה כוללת את "שבע המופלאות" - אותן ענקיות הטכנולוגיה שמוביות את המדד: אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, מטא, אלפבית וטסלה.
על איזה תחום אתה יכול להצביע היום כחם בתחום הקרנות?
"מחשוב קוונטי זו דוגמה אחת. אחת מקרנות הסל הראשונות שלנו היא בתחום, ומדגימה היטב את החזון שלנו. כשהשקנו אותה, מחשוב קוונטי היה מושג זר לרוב האנשים. אבל בישראל, בזכות האקוסיסטם הטכנולוגי המפותח והסטארט־אפים הרבים בתחום, זיהו את הפוטנציאל מוקדם. הרבה משקיעים ישראלים, כולל מוסדיים, התחילו לקנות את הקרן. היום, אני חושב שהמחשוב הקוונטי חווה את 'רגע ה־ChatGPT שלו' - המניות בתחום מזנקות, משקיעים מוסדיים נכנסים בהיקפים גדולים, והקרן עלתה כ־50% בשנה החולפת והגיעה לחצי מיליארד דולר.
"כשמסתכלים על התשואות שהשיגו המשקיעים המוקדמים באנבידיה, מבינים את הפוטנציאל. חשוב להבין שזה עדיין תחום מתפתח עם תנודתיות גבוהה. אבל כהשקעה לטווח ארוך, אנחנו מאמינים בפוטנציאל המשמעותי של מחשוב קוונטי".
אחד המהלכים שלכם הוא השקת קרן XMAG, שמנטרלת את "שבע המופלאות". מה החשיבה מאחורי זה?
"XMAG היא תשובה לבעיה אמיתית בשוק. כשאתה מנהל תיק השקעות ומסתכל על חפיפה ויחסים, אתה מבין שבכל קרן סל או נאמנות - ממשפחת QQQ, SPY או כל מוצר אחר - אתה מחזיק בשבע המופלאות. יש ריכוזיות סיכון עצומה. הקרן שלנו מאפשרת חשיפה ל־S&P 500 בלי המשקל העודף של שבע ענקיות הטכנולוגיה. הרבה משקיעים מוסדיים בארה"ב חיפשו בדיוק את זה. אנחנו מאמינים שבטווח הארוך, הכול חוזר לממוצע. זוכרים שפייסבוק ירדה ב־85% לפני שנתיים? זה יכול לקרות שוב.
"המטרה שלנו היא לא להכריז ש־XMAG תביס את 'שבע המופלאות' - זה כנראה לא יקרה. אבל עבור משקיעים שכבר יש להם חשיפה גדולה לחברות כמו אנבידיה וטסלה, זו דרך מצוינת לקבל חשיפה מאוזנת יותר ל־S&P 500, עם פחות תנודתיות ופחות סיכון".
אחד הכוכבים הגדולים של השווקים ב־2024 היה הביטקוין, שניפץ לראשונה את רף ה־100 אלף דולר עם זינוק של מעל 100% בערך המטבע הדיגיטלי. ביילסקי מעריך כי עוד לא ראינו כלום. "ב־Defiance ETFs, אנו אופטימיים לגבי ביטקוין כנכס, ורואים בו כשונה מענף הקריפטו הרחב יותר".
התחזית האופטימית לגבי ביטקוין
"אנחנו מאמינים שלביטקוין יש פוטנציאל להגיע לשווי חצי מיליון דולר תוך 2־3 שנים, בעיקר בשל המעורבות הגוברת של חברות פיננסיות מסורתיות", מוסיף ומסביר ביילסקי. "שילוב הביטקוין בתיקי ההשקעות של מנהלי נכסים גדולים, עליית קרנות הסל על המטבע ופתרונות משמורת מוסדיים, מאותתים על התבגרות תפקידו של הביטקוין במימון העולמי".
מה דעתך על האמירות שמדובר בבועה וכי הביטקוין חסר ערך פיננסי?
"בעוד שהתנודתיות נותרה, אנו רואים את מסלול הביטקוין כחלק מאבולוציה מבנית ולא כבועה ספקולטיבית. אופיו המבוזר וההיצע הסופי שלו מציבים אותו באופן ייחודי כאמצעי לשמירה על ערך הכסף וגידור מפני אינפלציה".
בעוד קצת יותר משבועיים ייכנס לבית הלבן נשיא חדש־ישן. מה להערכתך תהיה ההשפעה על הכלכלה?
"הממשל העתידי בהנהגת טראמפ, כולל מינויים בכירים כמו אילון מאסק ודיוויד סאקס, הוא להערכתנו בקרן גורם חיובי מאוד, הן לכלכלה והן לשוק המניות. הנהגה כזו עשויה להביא גישה תומכת־עסקים, עם מדיניות המתמקדת בחדשנות, הפחתת רגולציה וקידום צמיחה כלכלית. אנו צופים שממשל כזה ייתן עדיפות להשקעות בטכנולוגיה, עצמאות אנרגטית ותשתיות, מה שעשוי להגביר את אמון השוק ולהאיץ את זרימת ההון לענפי צמיחה מרכזיים. עם זאת, אינפלציה מתמשכת נשארת אתגר אפשרי, שעלול להוביל לריביות גבוהות יותר ותנודתיות מוגברת בשוק".
מה ידחוף את הכלכלה הישראלית קדימה
ביילסקי כאמור מבקר בישראל לעתים קרובות, וגם פעיל ברשת לטובת ההסברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה. הוא מספר על הפגישות עם בכירים בחברות פיננסים וגופים מוסדיים מקומיים, ומשדר אופטימיות גדולה ביחס לכלכלת המדינה.
איך אתה רואה את השוק הישראלי כיום?
"הייתי לאחרונה בישראל בפגישות עם מנכ"לי חברות הביטוח הגדולות. המוסדיים הישראלים עשו מהלך חכם - הם השקיעו בהיקפים גדולים בקרנות סל אמריקאיות וגיוונו את התיק מעבר להטיה המקומית. זה עבד מצוין עבורם. מובן שהמצב הכלכלי מאתגר בגלל המלחמה; כשביקרתי בתל אביב, כל נהג מונית סיפר על הפגיעה בעסקים. אבל יש גם צד חיובי - חברות הטכנולוגיה הישראליות ממשיכות לשגשג. מעניין במיוחד לראות את השינוי בהשקעות הון סיכון: בעוד שבתחילה הייתה עצירה, עכשיו יש זרימה משמעותית של כספים לטכנולוגיות ביטחוניות.
"אני מדבר עם משקיעי הון סיכון רבים שמתמקדים בטכנולוגיות כמו רחפנים וטכנולוגיות אחרות שצמחו מהמלחמה. להערכתי, טכנולוגיות ביטחוניות יהיו המנוע שיוביל את הכלכלה הישראלית קדימה".
"נכון, יהיו תנודות בשער השקל והשפעות על שוק התעסוקה, אבל ישראל תמיד מנצחת בסוף. זה בזכות הטכנולוגיה, ובמיוחד בתחום הביטחוני".
מעבר לקשר המשפחתי, מה מושך אותך לשוק הישראלי?
"ישראל עשתה מהלך מעניין לפני כמה שנים כשהמירה את כל הקרנות המסורתיות לקרנות סל. שוק ההון הישראלי מאוד מתקדם בתחום קרנות הסל. כשמסתכלים מי קונה את הקרנות הטכנולוגיות או את קרנות הסל האמריקאיות בכלל, מגלים שחברות הביטוח הישראליות הן שחקן משמעותי. זו הסיבה שרואים את בלקרוק ומנפיקי קרנות סל גדולים אחרים משקיעים ספציפית בישראל. השוק הישראלי מתוחכם ומתקדם בהבנת הערך של מכשירים פיננסיים חדשניים".
ההשקעות ב-S&P 500 והעצות למשקיעים
בישראל, ולא רק פה, אנחנו רואים זרימה מסיבית להשקעות פסיביות בשנים האחרונות, במיוחד למדדים כמו S&P 500. איך אתה רואה את התופעה הזו?
"למשקיעים שמחפשים יותר סיכון ופוטנציאל תשואה, הנאסד"ק הוא ה־מקום. אבל לגבי ה־S&P 500, אנחנו מדברים על תנועה היסטורית של טריליוני דולרים, וזה רק יגדל. לא רואים בזה סיכון - אלה חברות שעוברות סינון קפדני, עם כללי מדד ומתודולוגיה מוכחים. מה שמעניין הוא השינוי בהקצאת הנכסים של המוסדיים. בעבר, התיק הטיפוסי היה 60% ארה"ב, 30% אירופה מפותחת ו־10% שווקים מתעוררים. היום, במצב של חוסר ודאות גלובלי, כולם רוצים להיות בארה"ב, בדולר האמריקאי ובחברות אמריקאיות".
ומה לגבי הסיכונים? חלק מהמוצרים שלכם לא מתאימים לכל משקיע.
"קרנות סל ממונפות הן מכשיר מסוכן שמיועד לסוחרים יומיים. הן עוברות איזון מחדש על בסיס יומי ולא מתאימות להחזקה ארוכת טווח. לעומת זאת, קרנות סל תמטיות, למרות היותן עתירות טכנולוגיה ובעלות סיכון גבוה יותר, מתאימות יותר להשקעה ארוכת טווח".