נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor
ממשל ביידן עדכן את הקונגרס בכוונתו לאשר חבילת סיוע צבאי לישראל בסך 8 מיליארד דולר. כך מדווח היום (ש') בסוכנות הידיעות רויטרס. חבילה בהיקף כזה תידרש לאישורי בית הנבחרים והסנאט. לפי אתר אקסיוס, החבילה תכלול חימושי אוויר-קרקע ופגזי ארטילריה.
● הטעות של רוסיה הציפה טראומות מהעבר, וחוללה משבר דיפלומטי עם אזרבייג'ן
● איך להגן על חברה מפוחדת ולמה הטליבאן מוציאים חלונות אל מחוץ לחוק
המהלך שמסתמן כפעולת הסיום של ממשל ביידן במלחמת "חרבות ברזל", מתבצע לאחר שארה"ב השקיעה בשנה הראשונה של המלחמה לא פחות מ־17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל. כך לפי דוח "עלויות המלחמה" שפרסם מכון ווטסון באוניברסיטת בראון. זהו סכום ששווה לכ־3.8% מהתוצר הישראלי. תקציב הביטחון לשנת 2025 עומד על 117 מיליארד שקל (כ־30.9 מיליארד דולר), שמהווים 6.5% מהתוצר ו־20% מתקציב המדינה. כך, בשורה התחתונה, היקף הסיוע הצבאי מארה"ב שווה לכ־57.9% מהוצאות הביטחון. וזאת, כשלא מחשבים במסגרת זאת כ־4.86 מיליארד דולר נוספים שהושקעו בפעילות המוגברת של ארה"ב במרחב, כמו למשל סיוע בהגנה האווירית לישראל .
בבסיס המדיניות האמריקאית מעוגן עיקרון היתרון האיכותי הצבאי של ישראל. במחקר של מכון ווטסון מצוין שכלל 334 מטוסי הקרב של ישראל הם מתוצרת ארה"ב , F-15, F-16, ו־ F-35 שמהווה אמצעי מרכזי ביתרון האיכותי של ישראל. לצד זאת, חיל האוויר מפעיל יותר מ־40 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, אף הם מתוצרת אמריקאית. במלחמה הנוכחית, וושינגטון סיפקה לישראל, בין השאר, יותר מ־4 מיליון ק"ג דלק סילוני, כ־57 אלף פגזי 155 מ"מ, 3,000 טילי הלפייר, 1,800 מפצחי בונקרים, 200 חימושים משוטטים וכ־20 אלף רובים.
כך, לפי המחקר של ווטסון, מסתכם הסיוע האמריקאי מאז 1959 ועד השנה, בהתאמה לאינפלציה, לכ־251.2 מיליארד דולר. פגזי 155 מ"מ, כפי שמשתקפים בחבילת הסיוע החדשה, חודרי בונקרים וחימושים משוטטים מהווים אמצעים חשובים מאוד, אך אירוע חריג אפילו במלחמה הנוכחית הייתה ההחלטה האמריקאית, בזמן שהאריס היא סגנית הנשיא, להציב בישראל מערכות הגנה האווירית מדגם THAAD, שסייעה ביירוט חלק משיגורי החות'ים מתימן.
מימון רכש צבאי בסך 3.3 מיליארד דולר מדי שנה
הסיוע האמריקאי המשמעותי החל במלחמת יום הכיפורים, כשאחריה התווספו מענקים - עד שמ־1984 תפסה שיטת המענקים את מלוא הסיוע במקום הלוואות. המשמעות הייתה גדולה כבר בישראל של שנות ה־80, בגלל שב־1985 היווה הסיוע האמריקאי כ־10% מהתוצר הישראלי. השינוי המשמעותי של מעבר למזכרי הבנות, שמהווה את בסיס הסיוע האמריקאי כיום, החל ב־1999.
היתרון בעיגון במזכרי הבנות שהם לא חוק, ובעקבות כך לא דורשים אישור קונגרס. המזכר הנוכחי, שיצא לדרך ב־2019 ויסתיים ב־2028, כולל מימון רכש צבאי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר מדי שנה. אליו התווספו חצי מיליארד דולר לפיתוח פרויקטים משותפים בתחום ההגנה האווירית. סוגיה בעייתית במזכר ההבנות הנוכחי היא סעיף ההמרות (OSP): היכולת להשתמש בסיוע מסוים מתוך המענק השנתי לטובת המרה לשקלים ולשימוש בתעשייה הביטחונית המקומית. מזכר ההבנות שנכנס לתוקף ב־2019 קובע כי לישראל הותר להמיר 815 מיליון דולר (24.6% מה־ FMF). בד בבד, נקבע מודל שבו היקף ההמרות מצטמצם בפעימות החל מ־2023, כולל אחת חדה בשנה הבאה, עד לכדי אפס ב־2028 - במטרה שכל הסכום יושקע בחזרה בתעשייה האמריקאית.