בנק ישראל / צילום: אורית דיל
המושג
ריבית בנק ישראל: גובה הריבית שנקבעת 8 פעמים בשנה על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל
● השקל התחזק והסיכונים פחתו: מה צפוי בהחלטת הריבית?
מה עומד מאחורי רמת הריבית?
בבנק ישראל - בתור הבנק המרכזי של מדינת ישראל - מופקדים כספים של הבנקים המסחריים. כפי שבנק מסחרי משלם ללקוח שלו ריבית על כספים שהוא מפקיד אצלו, כך גם בנק ישראל משלם לבנקים ריבית על הכספים שהם מפקידים אצלו.
גובה הריבית שהבנק המסחרי יקבל מבנק ישראל נקבע במכרז - שמכונה "מכרז מוניטרי" ("מוניטרי" מלשון כסף, Money). בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, מציע למערכת הבנקאות להפקיד את העודפים שלה בבנק המרכזי לטווח קצר, יום או שבוע. בנק ישראל מציע לבנקים להפקיד אצלו סכום מסוים, מבצע על הסכום הזה מכרז, הבנקים המסחריים ניגשים למכרז - ומי שזוכה רשאי להפקיד בבנק ישראל סכום כסף, תמורת ריבית.
איזו ריבית? גובה הריבית נקבע בסופו של דבר במכרז, אך היעד של בנק ישראל בעת עריכת המכרז הוא לכוון לריבית שקרובה ככל הניתן ל"ריבית בנק ישראל" - אותה ריבית שנקבעת בהחלטה של הוועדה המוניטרית 8 פעמים בשנה. כלומר, ריבית בנק ישראל היא הבסיס שממנה נגזרת הריבית שהבנקים המסחריים יקבלו על הפקדות לטווח קצר בבנק ישראל.
איך זה נוגע לריבית שהאזרחים ישלמו?
הריבית של הבנק המרכזי מחלחלת למשק, משום שהיא "מחיר הכסף" שהבנק המסחרי רואה לנגד עיניו - וממנה הוא יכול לקבוע את מגוון שיעורי הריבית למכשירים שונים ולטווחים שונים, ביניהם אשראי שהוא נותן לציבור, או פיקדונות שמפקידים אצלו לקוחות מסחריים. דוגמה בולטת היא "ריבית הפריים", הריבית שהבנקים המסחריים בישראל נוהגים להשתמש בה בתור בסיס לתמחור הלוואות ופיקדונות. אותה ריבית היא נגזרת של ריבית בנק ישראל, שכן הבנקים בחרו לקבוע אותה בשיעור של 1.5 נקודות אחוז (נ"א) מעל ריבית בנק ישראל.
מהם השיקולים של בנק ישראל?
המטרה של ריבית בנק ישראל, היא לשרת את התפקיד העיקרי של בנק ישראל: לשמור על יציבות המחירים, כלומר על ערך הכסף. הריבית היא הכלי המרכזי שמצוי בידי הבנק למימוש מטרה זו, שכן רמות הריביות במשק משפיעות על היקף ההוצאות והחיסכון, ובעקבותיהם - על המחירים. ריבית נמוכה מדי מביאה לגידול יתר של הוצאות משקי הבית והעסקים וללחצים לעליית המחירים, ואילו ריבית גבוהה מדי מרסנת יתר על המידה את הצריכה וההשקעות, ומובילה להאטה בפעילות הכלכלית ולאבטלה.
לקריאה נוספת: