לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי
לאחר תשעה חודשים שבהם נערכו חמישה דיונים בנושא, הצביעה בשבוע שעבר ועדת הכלכלה בעד תיקון לחוק שירותי תעופה, הידוע גם כ"חוק טיבי", שנועד להגן על זכויות הנוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה.
על אף האיתות החיובי שניתן בכך לחברות הזרות - בינתיים לא נראה שיש הדדיות, או לכל הפחות תנועה קלה לקראת חזרה לישראל מהצד השני. גורמים בענף מציינים כי כמעט אין שיח עם חברות התעופה הזרות לקראת חזרה לישראל. בה בעת, קצב האירועים הגבוה בישראל, לרבות הירי מתימן, מייצר אתגר חדש-ישן עבור החברות. מטוס של חברת התעופה היוונית אג'יאן אף נאלץ לבצע עצירה בלרנקה בדרכו לישראל, בשל האזעקות.
● חדשות התעופה | גם ישראייר משיקה מבצע: סימני השאלה בהטבות של חברות התעופה
● חברות התעופה הישראליות בוחנות הפעלת טיסות לארה"ב. האם המונופול של אל על יישבר?
כך או כך, בינתיים חברות התעופה לא חוזרות, חרף העובדה שתיקון "חוק טיבי" היה תנאי סף של רבות מהן. לדוגמה, אייר פראנס הצרפתית מיהרה להודיע כי תאריך את השעיית הטיסות לישראל בשבוע נוסף - אותה אייר פראנס שהביעה עניין בתיקון החוק, ונמנתה עם החברות שהתבטאו בגלוי בנושא. לדבריה של עורכת הדין שירלי קציר ממשרד פישר בכר (FBC), המייצגת שורת חברות, ביניהן גם בריטיש איירוויז, 50 אלף מושבים יוכלו להתווסף כבר מינואר אם החוק יאושר סופית. המבחן שלהן צפוי להיות בקרוב מאוד, לאחר ההצבעה הסופית על התיקון בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, מהלך טכני בדרך כלל.
הדרישה של ענקית הלואו קוסט
בחברת ריינאייר, שתמכה בתיקון החוק באופן גלוי, לאחר שחשפה שנאלצה לשלם פיצויים לנוסעים בסך של קרוב ל-4 מיליון אירו, הדגישו שגם תיקון החוק לא יספיק בלי פתיחה מחודשת של טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות. במהלך הדיון בוועדת הכלכלה, עורך הדין המייצג את ריינאייר ציין כי ריינאיר תשוב עם פתיחת הטרמינל ב-1.4, ואף תשקול חזרה מוקדמת אם ייפתח לפני כן. אולם מהחברה טרם נמסרה תגובה רשמית שמאשרת את הנושא.
ערב המלחמה פעלו בנתב"ג כ־90 חברות תעופה זרות, ואילו כיום פעילות רק 26. אייר סיישל הודיעה על חזרה לישראל זמן קצר אחרי כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ועד סוף השבוע הקרוב היא צפויה להצטרף כחברה ה-27. על אף החזרה המבורכת, מדובר בחברה שמפעילה מספר מצומצם של טיסות, וליעדים מוגבלים, כך שהשפעתה בענף זניחה.
הדבר היחיד שבטוח: הצרכנים ייפגעו
אם חברות התעופה לא יחזרו, הנוסעים עלולים להתמודד עם מצבים שבהם טיסות מבוטלות או מוקדמות באופן משמעותי, ולא יהיו זכאים לפיצוי כספי מעבר לעלות הכרטיס המקורי במקרים מסוימים, ויישאו במחירים גבוהים שנובעים מביטול הטיסה - כל זאת מבלי שתגבר התחרות. למעשה, במצב כזה הנוסעים ישלמו יותר על ביטולי הטיסות, אך לא ייהנו מהתחרות הדרושה להורדת המחירים.
ההצבעה בעד התיקון לחוק טיבי בוועדת הכלכלה מסמנת התקדמות משמעותית בתהליך החקיקה, אך עדיין לא מהווה את השלב הסופי. החוק, שזכה לדיונים מעמיקים ועבר התאמות ושינויים בנוסחו, מוכן כעת לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. עם זאת, מועד ההצבעה במליאה טרם נקבע, מה שמשאיר את החוק תלוי באוויר. לצד זה, אין הבטחה חד-משמעית שתיקון החוק במתכונתו הנוכחית יוביל לחזרתן של כל חברות התעופה הזרות לפעילות מלאה בישראל. הדבר תלוי כאמור גם במצב הביטחוני, שמשפיע מאוד על הנכונות של צוותי האוויר לטוס לישראל, ועל הגמישות של חברות התעופה.
מי שככל הנראה לא יחזרו בכל מקרה בקרוב לישראל הן חברות התעופה האמריקאיות, או לפחות חלקן. בטיסות ארוכות-טווח כמו אלו בין ישראל וצפון אמריקה, שינויים בלוח הטיסות והסטת מטוסים מקו אחד לאחר הם אירוע מסובך שדורש זמן. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הודיע כי יקדם את ההצעה לאישור סופי במליאת הכנסת רק לאחר שיוודא שהממשלה עומדת בהתחייבות שלה לשפות חברות תעופה שיגבירו את מספר הטיסות לצפון אמריקה, בתנאי שיוסיפו שתי טיסות שבועיות. הכוונה היא בראש ובראשונה לארקיע וישראייר, שייאלצו ליטול סיכונים לא מבוטלים במקרה זה.
ההצעה כוללת השתתפות המדינה בכיסוי של עד 50% מההפסדים התפעוליים של החברות במקרים של ביטול טיסה בשל נסיבות ביטחוניות. לאחר ההצבעה בוועדה, הודיע ביטן כי הגיש בקשה לדיון מחדש בהצעה, אך ימשוך אותה ויקדם את האישור הסופי במליאה רק לאחר שהממשלה תקבל החלטה בנושא השיפוי לטיסות לצפון אמריקה, כפי שהתחייבו נציגי משרד האוצר.
שעון החול לקראת הקיץ הולך ואוזל
לגרירת הרגליים שנמשכת תשעה חודשים משמעות משלה. חברות התעופה מתכננות את לוחות הזמנים על בסיס עונות השנה, צורכי השוק והעדפות הנוסעים. לוחות הזמנים נחלקים לשתי עונות מרכזיות: הקיץ, הנחשבת לעונת השיא, מתחילה בסוף מרץ ומסתיימת בסוף אוקטובר, והחורף, שנמשכת מנובמבר עד סוף מרץ, ונחשבת לתקופה רגועה יותר, ולעיתים מופחתת תדירות הטיסות ליעדים עונתיים. תכנון לוחות הזמנים מתבצע באופן שונה מחברה לחברה, אך כולן משתדלות לתכנן קדימה, ובהתאם המצב של חוסר הוודאות בישראל מקשה על יכולתן לעשות זאת.
בשורה התחתונה, טרם ברור אפקט תיקון חוק טיבי, שיפגע בזכויות הצרכנים. התומכים רואים בו הזדמנות לחזרת חברות התעופה, המבקרים טוענים כי התיקון אינו נותן מענה אמיתי לבעיות המרכזיות בתחום התעופה בישראל, והוא נתפס בעיניהם כצעד סמלי בלבד, ללא השפעה ממשית, שלא באמת יוצר תמריצים מספקים לחברות תעופה זרות לחזור לישראל.