אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
ענף קרנות הגידור המקומי הצליח, זו השנה השנייה ברציפות, להכות את מדדי הדגל בתל אביב ולהציג תשואה עודפת למשקיעים בו. עבור קרנות הגידור, שתכליתן לייצר תשואה נאותה גם בתקופות המתאפיינות בתנודתיות ומשברים בשווקים, זימנו השנים 2023־2024 שעת מבחן. מבדיקת גלובס עולה כי הן בהחלט עמדו במשימה.
● ראיון | מנהל הקרנות הממונפות שמסמן את הטרנד הלוהט ומתרחק מ"שבע המופלאות"
● דמי הניהול בקרנות הכספיות זינקו עד פי שלושה. האם להוציא את הכסף?
בסיכום שנתיים שהחלו עם המאבק סביב קידום הרפורמה המשפטית ונמשכו במלחמה המטלטלת את המשק הישראלי גם היום, השיגו קרנות הגידור המנייתיות תשואה ממוצעת של 40% - מעל מדד ת"א 125 (מדד הייחוס לחלק ניכר מהקרנות המדוברות) שעלה באותה תקופה בכ־34%. מנגד, את שנת 2024 לבדה סיכמו הקרנות המנייתיות עם תשואה ממוצעת של 27.6%, אחוז פחות ממדד הייחוס.
מבדיקת ביצועי קרנות הגידור שמתמקדות באג"ח, גם כאן התשואה גבוהה משמעותית ממדדי הייחוס. קרנות הגידור האג"חיות רשמו בממוצע תשואה של כ־28% בשנתיים האחרונות, בזמן שמדד תל בונד 60 (עם אגרות החוב הקונצרניות הגדולות בבורסה בתל אביב) עלה ב־11.5% "בלבד".
הקרן שזינקה בכמעט 50% בשנה שחלפה
בסיכום 2024 הקרנות שרשמו את התשואות הגבוהות ביותר הן אלה שהתמקדו במניות השורה השנייה, כלומר מניות הנכללות במדדי היתר. קרן ספרה יתר זינקה ב־47.5% ורשמה את התשואה הגבוהה מבין קרנות הגידור המנייתיות. אחריה נמצאת אלפא ערך של גבי דישי עם תשואה של 38.4% ונוקד לונג של רועי ורמוס ושלומי ברכה שמתמחה במניות גדולות יותר (ת"א 125 ומניות בחו"ל) שרשמה תשואה של 32.7%. בתחתית נמצאת קרן הגידור חצבים שמוביל יורם הדר, שרשמה תשואה של 11.8% בסיכום השנה שעברה (ו־21.2% בשנתיים האחרונות, גם כן בתחתית).
רון סנטור, שותף מנהל בקרן ספרה ואחד ממייסדיה אומר לגלובס כי בשנה שעברה "השוק היה מאוד לחוץ כלפי מטה, והמניות נסחרו במכפילים מאוד נמוכים. מה שקרה במחצית השנייה של 2024, הוא שהחברות הציגו תוצאות מצוינות בזמן שהמשק והכלכלה גילו חסינות גבוהה.
"בפועל המכפילים לפיהן נסחרו המניות 'התנרמלו' ואז קיבלנו יצירת ערך מאוד משמעותית. זה בלט מאוד בסקטורים מקומיים בתחומי הפיננסים, הקמעונאות והצריכה". לדברי סנטור, בספרה הגיבו בצורה משביעת רצון לטעמו לאירועים. "זיהינו בצורה די טובה, בתחילת ספטמבר האחרון. והגדלנו את החשיפה (לשוק) גם דרך המיקוד במניות הנכונות שהיו רגישות למצב".
"זיהינו את התחתית טוב מהמוסדיים"
בסיכום דו שנתי כיכבה קרן הגידור אופטימוס ואליו בניהולו של שגיא ביגאס. הקרן רשמה תשואה של 54.2% בשנתיים האחרונות, מתמקדת במניות של חברות ציבוריות הפועלות בישראל או בעלות זיקה לשוק הישראלי. במקום השני ממוקמת קרן ספרה יתר שעלתה בתוך שנתיים ב־53.4%. זו קרן גידור המשקיעה בחברות קטנות במדד היתר בבורסה בתל אביב (מדד SME60, הכולל את אותן מניות, רשם תשואה של 52% בשנתיים).
"מדדים אלו לרוב לא מסוקרים על ידי גופים רבים ולכן ניתן למצוא שם לא פעם חברות שנסחרות במחיר נמוך משמעותית מהשווי הכלכלי שלהן", אומר גורם בשוק המכיר את פעילותה.
אל המקום הרביעי בדירוג הדו־שנתי הגיעה אי.בי.אי ראם אקוויטי, שרשמה תשואה של 52.8% בשנתיים האחרונות (32.2% ב־2024). זו קרן גידור בניהולו של דניאל אלון המתמקדת בחברות ישראליות בארץ ובחו"ל. אסטרטגיית המסחר שלה היא לונג-שורט. אסטרטגיה נפוצה בתחום של השקעה לטווח ארוך במניה אחת ומציאת מניה שנייה מאותה הסקטור, שכנגדה מבוצע שורט לצורך גידור.
אלון מסביר כי "מאוד קשה לזהות את התחתית בשוק, משום שבדרך כלל אפשר לראות אותה רק בדיעבד. אני חושב שתעשיית קרנות הגידור ידעה לזהות את אותה תחתית בשנת 2024, הרבה יותר טוב מהמוסדיים, ענף קרנות הנאמנות והציבור. הנקודה הייתה סביב 'מתקפת הביפרים' (17־18 בספטמבר).
"שם, בנקודה ההיא, זיהינו בענף הגידור ש'נגמר האירוע'. כלומר שאנחנו (ישראל) ממשיכים להיות מעצמה אזורית בטווח הזמן של 30 שנים קדימה, עם עליונות טכנולוגית וכל מה שאנחנו מכירים. לכן זה היה הרגע שבו כדאי היה לקנות מניות ולא להסתכל לאחור".
בתחתית הטבלה הדו־שנתית בקרב קרנות הגידור המנייתיות, לצד חצבים, נמצאת קרן ספרה מאסטר שרשמה תשואה של 23.2% בשנתיים האחרונות, לאחר ש־2023 הייתה שנה חלשה במיוחד עבורה. בשנה שעברה נרשמה התאוששות וקרן זו השיגה תשואה של 23%.
קרנות האג"ח שעלו בעשרות אחוזים בתוך שנתיים
בקרב קרנות האג"ח, המצטיינת הייתה ואר הזדמנויות שעלתה ב־38% (בתוך שנתיים), אחריה קרן ואליו בונדס הורייזן שטיפסה ב־32% וקרן ספרה בונד שעלתה ב-25% (הושקה במהלך 2023). בתחתית נמצאת קרן האג"ח ורטיקל שעלתה ב־11% בשנתיים, ומעליה חצבים בונד עם תשואה של 18%.
בשנת 2024 המצטיינת בקרב קרנות האג"ח היתה ואליו בונדס הורייזן, של בית ההשקעות הורייזן בניהולו של איתי ליפקוביץ'. אחריה נמצאת ואר הזדמנויות, שמנוהלת על ידי בוריס שניידמן, ובמקום השלישי נוקד אג"ח שעלתה ב־14% אשתקד. בתחתית בשנה שעברה נמצאת קרן ורטיקל שעלתה ב-5.5% ומעליה חצבים בונד שעלתה בכ־10%.
לא לכולם: מי יכול להשקיע בקרנות גידור?
קרנות הגידור אינן נגישות לציבור הרחב. מדובר במכשיר השקעה של משקיעים כשירים (בעלי הון נזיל של 8 מיליון שקל ומעלה) לצד הגופים המוסדיים כמו חברות הביטוח. הן מיועדות להעניק תשואה מיטבית תוך הקטנת (גידור) הסיכון למשקיעים שלהן - כלומר לא בהכרח "להכות את השוק", אלא להיות מעין בלם זעזועים מפני תנודות חדות.
המוסדיים מעדיפים לא אחת לשים חלק קטן מנתח תיק ההשקעות העצום שלהם בקרנות הגידור, מתוך תקווה שאלה יספקו להם "ראש שקט" בתרחיש של טלטלות בשווקים. דמי הניהול שגובות הקרנות גבוהים משמעותית ממכשירי ההשקעה הפתוחים בפני הציבור הרחב, ונעים ברמה השנתית סביב 2% מסכום ההשקעה. בנוסף, גובים מנהלי קרנות הגידור דמי הצלחה בגובה 20% מהתשואה שאותה השיגו במהלך השנה.
היקף הנכסים בענף הגידור זינק ב־30% בשנה
מממצאי סקר תעשיית קרנות הגידור הישראליות לשנת 2024 של חברת גלבוע, העלו שהיקף שהנכסים המנוהלים בענף עמד, נכון ליוני 2024, על כ־22 מיליארד דולר (כ־80 מיליארד שקל). מדובר בעלייה חדה של 29% בהיקף הנכסים בתוך שנה. חלק ממנה נבע מעלייה בערך הנכסים, אך גם מגיוסי כספים.
עוד עלה מנתוני גלבוע כי בקרן גידור ממוצעת מנוהלים נכסים בהיקף של 73 מיליון דולר וכי ישנן 35 קרנות גידור בישראל שהיקף הנכסים המנוהלים בהן חוצה את רף ה־100 מיליון דולר.
מתן פסטרנק מנכ"ל ואר קפיטל המנהלת ארבע קרנות גידור ומתמחה באנליזת עומק בשוק הישראלי טוען כי "את שנת 2023 סיימנו עם שוק מדוכא בשל שנה של שסע פנימי ומלחמה שהתחילה בצורה קטסטרופלית.
"בשנת 2024, למרות אתגרי המלחמה בכמה חזיתות והגירעון הגבוהה, ראינו במחצית השנייה, כיצד השוק נצמד להערכות שווי ריאליות והושפע יותר מהלך הרוח ברחוב או בתקשורת. אותן הערכות השווי (מצד המשקיעים) עיצבו את ביצועי השוק. למרות המצב המורכב, החברות והכלכלה הישראלית מפגינות השנה חוסן מרשים, ואנו סבורים כי הן ימשיכו במגמת צמיחה גם בשנה הקרובה".
מי יככבו ב־2025? אל על, הבנקים והמוסדיים
אז אחרי עלייה דו־ספרתית מה צפוי לבאות? אלון מאי.בי.אי סבור שלמרות ביצועי 2024, הבורסה בתל אביב לא סיימה לעלות. "השוק לא נהיה יקר, הוא נסחר עדיין ברמות תמחור שהן טובות להשקעה. להערכתי הוא צפוי לרשום תשואה דו־ספרתית גם השנה. מי שיוביל אותו השנה הקרובה הן מניות ענף הביטוח והאשראי החוץ־בנקאי. אם יהיו הורדות ריבית (על ידי בנק ישראל) השנה אז גם מניות הנדל"ן המניב. מנגד, מניות הנדל"ן למגורים מרגישות לי קצת יקרות, כך שזה סקטור שהייתי נזהר לגביו".
אחת המניות שכיכבו בבורסה בשנה שעברה הייתה מניית אל על שיותר מאשר הכפילה את עצמה אשתקד (117%), ועלתה בכ־200% בתוך שנתיים. הסיבה היתה חברות התעופה הזרות שהפסיקו לטוס לישראל, ואפשרו לאל על להפוך למונופול שנהנה מעליית מחירי הטיסה תוך רישום רווחי שיא. "טרייד המלחמה" במניית אל על שהפך לפי ההערכות לפופולרי בענף הגידור אשתקד, סבור אלון, טרם הגיע לכדי מיצוי.
לדבריו, גם אם התשואה הפנטסטית אשתקד במניית אל על, אולי לא תחזור, היא עדיין צפויה לעלות בשיעורים נאים. "עכשיו מתחיל במניית אל על מעין 'טרייד ערך'. גם אם חברות התעופה הזרות יחזרו לכאן, זה לא באמת הולך לשנות משהו מהתוצאות הכספיות של אל על במהלך שנת 2025. אל על צפויה להרוויח כמעט את כל שווי השוק שלה (3.6 מיליארד שקל כיום) עד סוף השנה החדשה. ועדיין אפשר לטעון שזו חברת התעופה הזולה ביותר בעולם".
"להערכתי אל על תרשום רווח נקי מדי רבעון של 150־200 מיליון דולר השנה, ואני שמרן בהערכה שלי. כלומר אם תרוויח למשל 750 מיליון דולר ב־2025, זה כ־75% משווי השוק שלה. גם אחרי שיונייטד איירליינס ודלתא יחזרו לטוס לכאן (מארה"ב), המחירים של אל על בקווים לארה"ב ירדו אולי בכ־10%. אף אחד לא יטוס לארה"ב ב־700 דולר. המחירים 'יתנרמלו' ברמה יקרה ב־50% לעומת המחירים שהכרנו ב־2022. זה לא סתם שמחירי מניות חברות התעופה הגדולות בעולם נמצאות בשיא כל הזמנים".
גם סנטור מספרה מסמן סקטורים מעניינים: "כשמנתחים במבט קדימה, אני מנטרל את השאיפה לתזמן את השוק. אני לא חושב שאפשר לעשות את זה. צריך להניח כמה הנחות בסיס קדימה, בתחומים כמו הבנקים למשל. שם אנחנו עדיין בסביבת ריבית די גבוהה, ולא צפויה הורדת ריבית חדה במבט קדימה. אין שם אירועי קרדיט (קשיי פרעון של הלווים) משמעותיים, ומאזני הבנקים חזקים ברמה ההיסטורית. כמו כן, המאזן שלהם הרבה יותר בריא היום. למעשה, אנחנו רואים תעשייה שעשתה שינוי בעקבות הקורונה של סגירת סניפים והגברת רכיבי הדיגיטל. נכון שמניות הבנקים עלו בעשרות אחוזים, אבל עדיין הבנקים הגדולים נסחרים סביב מכפיל 1 על ההון. כך שזו החזקה סבירה מאוד.
"גם תחום הביטוח עבר שינוי יותר משמעותי, לפחות מבחינת התמחור. יש בחברות הביטוח גיוון עסקי גדול יותר ושחרור של רווחים. לכן המשקיעים מוכנים לשלם יותר. רואים תשואות דו-ספרתיות על ההון בחלק מחברות הביטוח, עם מחירי מניות שפויים לגמרי (כיום, ח"ש)".
***גילוי מלא: בחלק קטן מהתשואות בכתבה זו נפלו טעויות לחיוב בשל נתונים מטעים שהתקבלו אצלנו, הנתונים תוקנו בדיעבד.