ח"כ ניסים ואטורי, הליכוד ("חדשות היום", רשת 13, 10.12.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
נכון לעכשיו עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מושהית כדי שיוכל להתאושש מהניתוח שעבר, אך בקרוב היא תתחדש. בינתיים שבות הטענות שלפחות אחד התיקים לא היה אמור להתקיים מעולם. "מעולם לא נשפט אדם בכל הגלובוס, בכל מדינות העולם המתקדם, הדמוקרטי, מעולם אדם לא נשפט על כתבות אוהדות", אמר ח"כ ניסים ואטורי ברשת 13. האם כך?
● המשרוקית | סיכום בדיקת העובדות של 2024: 136 בדיקות, 70% ציונים שליליים
נדגיש: לא נקבע אם נתניהו ביצע את המיוחס לו או אם ראוי שזה ייחשב לעבירה פלילית. לנתניהו עומדת חזקת החפות, ואת ההכרעה יקבל בית המשפט. אנו רק בודקים אם הוא עומד לדין בגין עבירה תקדימית.
ואטורי דיבר על כתבות אוהדות, שהן חלק מ"תיק 4000". לפי כתב האישום, נתניהו ושאול אלוביץ' קיימו יחסי "תן וקח": נתניהו ומשפחתו העלו דרישות בפני אלוביץ' לגבי קו הסיקור בוואלה, ונתניהו נתן הטבות רגולטוריות לאלוביץ', שהיה אז בעל השליטה בבזק. כתב האישום לא מציין עבירה מסוג סיקור אוהד, אלא סעיף 290 לחוק העונשין: שוחד.
האם סיקור אוהד יכול להיות שוחד? לפי פרופ' יואב ספיר, מנהל המכון למשפט פלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסנגור הציבורי הארצי, זה לחלוטין אפשרי בנסיבות מסוימות.
"לשוחד יש שלושה יסודות", הוא מסביר. "ראשית, ה'מתת'. זה לא משנה אם זה כסף, שווה־כסף או כל טובת הנאה אחרת. שנית, פעולה שלטונית מצד המקבל. כאן כתב האישום מייחס לנתניהו את ההטבות הרגולטוריות, אבל אם נותן השוחד נותן את טובת ההנאה בידיעה שבעתיד הוא עשוי להזדקק לסיוע של מקבל השוחד, זה מספיק. שלישית, שמדובר ביחסי 'תן וקח'. עבירת השוחד היא עבירה שדורשת מחשבה פלילית, כלומר צריך להוכיח שהייתה מודעות לשלושת היסודות. אנחנו רואים שקו ההגנה של נתניהו הוא שהוא לא ידע".
האם ישנם תקדימים בהם סיקור חיובי היווה מתת בעבירת שוחד? פרופ' ספיר הפנה אותנו למקרה ישראלי: ב־2017 הוגש כתב אישום נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני על מספר עבירות, אחת מהן היא שסייע לקדם את ענייניו של איש העסקים יואל דוידי בתמורה לסיקור אוהד במקומונים בעיר. שמעוני זוכה לבסוף מעבירה זו בגלל מחסור בהוכחות, אבל שופטת המחוזי לימור מרגולין־יחידי קבעה כי מבחינה משפטית סיקור אוהד יכול להיות שוחד.
פסק הדין מספק שישה מבחנים כדי לקבוע מתי מעורבות בכלי תקשורת מהווה שוחד, תוך שמירה על הזהירות הנדרשת לשמירה על חופש העיתונות. את כל המבחנים תוכלו לקרוא בבדיקה המלאה באתר, אבל הנה כמה מרכזיים: לכלי התקשורת צריכים להיות אינטרסים מול מקבל השוחד, קו הסיקור של מקבל השוחד חורג מהקו הקבוע של כלי התקשורת, והמעורבות בסיקור נוגעת לא רק לתוכן אלא גם לצורה.
והיו גם מקרים בחו"ל בהם סיקור אוהד לפחות נבדק כצורה של שוחד: באוסטרליה, המשטרה חקרה ב־2011 חשד שב־1998 תאגיד התקשורת ניוז קורפ הציע לסנאטור ביל אוצ'י סיקור אוהד תמורת הצבעה. התיק נסגר מחוסר ראיות. בפרו, הנשיא לשעבר אלברטו פוג'ימורי הורשע ב־2015 בכך שהציע לכלי התקשורת הסטה של תקציב הביטחון לטובתם בתמורה לסיקור אוהד. ההרשעה בוטלה ב־2016 מחוסר ראיות.
מח"כ ואטורי לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי ואטורי לא נכונים. היו מקרים בהם סיקור אוהד לפחות נבחן כמתת בשוחד, ובחלקם אף הביא להגשת כתב אישום. בפסיקה בישראל נקבעו מבחנים כיצד להסיק אם סיקור היווה שוחד.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.