נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אחרי החלטת הריבית של בנק ישראל בה החליטה הוועדה המוניטרית להותיר על כנה את הריבית בגובה של 4.5%, מסביר נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, את המסלול הכלכלי בה הולכת כעת מדינת ישראל.
● איך נקבעת ריבית בנק ישראל, ומה ההשפעה שלה על האזרחים?
● היכו את השוק: הקרנות שהשיגו מעל 50% בשנתיים
"השנה האחרונה הייתה מלאה באתגרים. המשק הישראלי רגיל לצמוח ברמה הרגילה של 4% מדי שנה - הפעם אנחנו רואים שהוא צמח בצורה מינורית (0.6% לפי תחזית הבנק-א"כ)". בשנה שלפני כן, הוא מוסיף, צמחנו רק ב-2%: "אנחנו רואים את הפגיעה המצטברת, אך אנו רואים את המשק משתפר גם באירוע הזה ואת העמידות שלו. התחזית שלנו משקפת את זה, למרות מגבלות ההיצע".
פרמיית הסיכון של ישראל התמתנה לאחרונה. עד כמה היא מהווה עדיין פקטור מבחינתכם?
"אנחנו מעריכים שלמרות שפרמיית הסיכון ירדה, וזה כמובן טוב מאוד, היא עדיין נותרה מעל לרמות שהכרנו לפני המלחמה. בשבילנו הסיכון הוא 'פרוקסי' לקשיים על המשק מבחינת הסנטימנט ומבחינת הרבה דברים אחרים. לכן גם בתחזיות קדימה כשמסתכלים על יחס החוב ועל צמיחת המשק, פרמיית הסיכון הזאת גורעת מהצמיחה".
השקל התחזק משמעותית ורחוק מהשפל של תחילת המלחמה. האם הוא עדיין מגלם פרמיית סיכון?
"לפי המודלים שלנו, ללא האירוע הזה היינו במצב אחר לגמרי". נזכיר כי נכון להיום שער הדולר עומד על 3.63 שקלים, כאשר בתחילת המלחמה הוא זינק ליותר מ-4 שקלים. בתקופה האחרונה השקל מציג ביצועים חזקים ונחשב לאחד המטבעות החזקים בעולם".
הביקורת על התקציב
הנגיד ירון נמצא בעיצומה של הקדנציה השנייה שלו. בשנת 2023, טרם פרוץ המלחמה, גברו הקולות והספקולציות כי בממשלה יעדיפו למנות נגיד אחר במקומו. בסופו של דבר המלחמה טרפה את הקלפים, והוחלט להשאירו לקדנציה נוספת בשל האמינות שהקרין כלפי השווקים בעולם.
בתקציב הנוכחי, הנגיד סמך את ידיו על מסגרת התקציב שאושרה לבסוף על-ידי הממשלה וכעת נידונה בכנסת. עם זאת, כבר כעת מעריכים בתחזית הבנק כי הגירעון, שנקבע ל-4.4%, לא ישמר ויעמוד בסוף השנה הנוכחית על 4.7%. "אמרתי בעבר שמסגרת התקציב טובה, אני חושב שנעשו התאמות בסדר גודל מאוד משמעותי. זה משית נטל על משקי הבית ועל העסקים. אנחנו המלצנו על התאמות אלה כדי שיחס החוב-התוצר לא יתבדר, ואמון השווקים ישמור ויתחזק על פני זמן", אומר על כך הנגיד.
כשאתה מסתכל על התקציב, מה היית משנה?
"הורדת תמריצים שלילים ליציאה לעבודה לדוגמה. זה כולל מספר רכיבים שיתמרצו את המגזר החרדי לצאת לעבודה. חלקם זה בצד ההכנסות, חלקם זה חסמים כמו לימודי ליבה כדי שישתכרו בצורה ראויה".
הציבור מתמודד כעת עם שורת גזירות חדשה. האם אתם חושבים להקל עליו עם הורדת ריבית?
"קודם כל, אנו מבינים את הקושי שמשקי הבית והעסקים חווים. זה ממכלול הדברים ובוודאות מקשה על הציבור, יוקר המחיה, ההתאמות התקציביות וסביבת הריבית הגבוהה".
עם זאת, אומר ירון, יש לזכור שהאלטרנטיבה היא אינפלציה גבוהה יותר שבסופו של דבר תפגע אף יותר בשכבות החלשות: "העובדה היא שהריבית היא הכלי הנכון להתמודד עם האתגר הזה. בתרחיש המרכזי שלנו יש א- ודאות מאוד גדולה. אנחנו רואים את האינפלציה מתמתנת לתוך החצי השני של השנה, ולכן אנחנו חושבים יותר בכיוון הזה.
"אם נראה שיפור נוסף בפרמיית הסיכון, והאינפלציה תפתיע לטובה, נוכל לתכלל את זה. מאידך, אם נראה שהאינפלציה תהיה דביקה, נחשוב בכיוונים אחרים. אנחנו חייבים להיות 'דאטה דיפנדנד' (לפעול ולהגיב ביחס לנתונים). אנחנו מנסים בתוך המציאות הזו לשדר מהו התרחיש המרכזי שלפיו אנחנו פועלים, אבל כבר ראינו שדברים יכולים להשתנות די מהר".
מה לגבי הבנקים? הם מציגים רווחי שיא לאור הריבית הגבוהה.
"לאורך כל הדרך אנו מובילים רפורמות להגברת התחרות במערכת. הדרך היא באמצעות שינויים מבניים, עשינו את רפורמת המשכנתאות למשל, והמרווח שם ירד. יש את עניין התמסורות של הפיקדונות בעו"ש, שאינה מספיקה".
לפי פרופ' ירון, ההבנה בבנק ישראל היא שיש עדיפות שלא להתערב במנגנון השוק. אבל בכל מקרה הנגיד מתעקש כי לא יהסס לבצע צעדים משמעותיים יותר במקרה שיראו שהצעדים שביצעו עד כה אינם מניבים פרי.