ועדת נגל / צילום: מעיין טואף / לע״מ
ועדת נגל פרסמה השבוע את המלצותיה להגדלת תקציב הביטחון, הכוללות תוספת משמעותית של 133 מיליארד שקל על פני העשור הקרוב. ההמלצות זכו לתגובות מעורבות: במערכת הביטחון טענו כי התוספת אינה מספקת, בעוד במשרד האוצר הביעו דאגה מהיקף התוספת התקציבית ומהיעדר הצעות למקורות מימון.
● הגירעון ב־2024 יהיה נמוך מהתחזיות, ולא בהכרח מהסיבות הנכונות
במהלך הדיונים, מערכת הביטחון דרשה להצמיד את תקציב הביטחון לתמ"ג או לתקציב המדינה, מהלך שהיה מבטיח גידול שנתי כמעט אוטומטי. ועדת נגל דחתה דרישה זו, להתנגדותה של מערכת הביטחון. יושב ראש הוועדה, פרופ' תא"ל (במיל') יעקב נגל, הודה כי מלכתחילה הסתייג מהכללת המנדט למציאת מקורות תקציביים בהגדרת תפקידי הוועדה.
משרד האוצר העביר לוועדה רשימת צעדים אפשריים לתיעדוף, אך אלה לא שכנעו את חברי הוועדה. הצעדים כללו תוכניות מוכרות מהמגירות של אגף התקציבים, שנתקלו בעבר בהתנגדות פוליטית, כגון מס נסועה על רכבים חשמליים כתחליף למס בלו על דלק, והחזרת המסים על שתייה ממותקת וכלים חד־פעמיים מפלסטיק שבוטלו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
ללא צעדי מיסוי חדשים
הוועדה נמנעה מהמלצות על צעדי מיסוי חדשים ל־2025, בהתחשב בנטל המסים הכבד שכבר הוטל על הציבור השנה ובאי הוודאות לגבי המצב הכלכלי ב־2026. תוספת התקציב המומלצת ל־2025 עומדת על תשעה מיליארד שקל, כאשר שלושה מיליארד שקל מתוכם יגיעו מתקציב הביטחון השוטף המוגדל שכבר אושר לצה"ל. חברי הוועדה סבורים כי אגף התקציבים יוכל להתמודד עם התוספת של 6 מיליארד השקלים הנותרים ללא צורך בהעלאת מסים.
המלצות הוועדה צפויות להגיע לאישור הממשלה לאחר חזרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהחלמה מניתוח. לאחר מכן יחלו דיונים בקבינט, שם עשוי להתפתח עימות נוסף בין האוצר למערכת הביטחון. ייתכן שמשרד האוצר ינסה להוביל לדחייה או שינוי בחלק מההמלצות טרם יישומן, במטרה לצמצם את תקציב הביטחון, שלפי ההמלצות צפוי לעמוד על כ־96 מיליארד שקל בממוצע לשנה לאורך העשור (בסיכום כלל התוספות השונות) לעומת כ־63 מיליארד שקל טרם המלחמה.