אמיר ירון ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
באופן אגבי, במהלך אירוע שקיים על המתווה להחזרת תושבי הצפון לבתיהם, ציין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהגירעון התקציבי לשנת 2024 הסתכם בפחות מ־7% תוצר. למחרת, במסגרת החלטת הריבית, עדכן בנק ישראל את אומדן תחזית הגירעון ל־7%. הנתון הרשמי יתפרסם רק בשבוע הבא בדוח החשב הכללי באוצר, אבל בהינתן שתחזיות ל־2024 שניתנות ב־2025 אמורות להיות די מדויקות, הרי שמדובר בשיפור מהותי ביחס להערכות הקודמות.
רק לפני מספר שבועות תחזיות קודמות פסימיות יותר הובילו את הכנסת לאשר העלאה של תקרת הגירעון ל־7.7% תוצר - בדומה לרמת הגירעון שנמדדה בדיווח החודשי האחרון של החשכ"ל.
במונחי תוצר, כל שבר אחוז שווה הרבה כסף. שיפור של 0.7% משקף חיסכון מיידי של כ־14 מיליארד שקל לקופת המדינה לעומת התחזיות. המגמה החיובית מגיעה בעיקר מצד הכנסות המדינה. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, אמר ביום שלישי בכנס המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה כי ההכנסות ב־2024 הפתיעו לטובה וחשף שהן צפויות לעבור את היעד המעודכן של 435 מיליארד שקל בכ־2%.
הקדמת הרכישות שיפרה את הנתונים ברגע האחרון
לפני שממהרים לחגוג במערכת הפוליטית על איתור מקור תקציבי חדש שיכול להחליף את העלאות המסים או לממן את התוספת לתקציב הביטחון עליה המליצה השבוע ועדת נגל, ניתוח מעמיק יותר של התמונה מצנן את ההתלהבות.
חלק ניכר מהירידה הפתאומית בגירעון נובע מהקדמת רכישות ותשלומי מס לקראת סוף השנה, על רקע שורת העלאות מסים שנכנסו לתוקף בראשית 2025. משמעות הדבר היא שהשיפור בנתוני הגירעון משקף בעיקר הסטה טכנית של הכנסות מ־2025 ל־2024, ולא צמיחה אורגנית או התאוששות אמיתית של המשק.
במקום שהמדינה תגבה מס גבוה יותר על אותן עסקאות ב־2025, היא גבתה מס נמוך יותר ב־2024. כך, למרות שהנתונים נראים טוב יותר, בפועל מדובר בעיקר בתזמון שונה של אותן הכנסות, ולא בהתחזקות אמיתית של הפעילות הכלכלית במשק.
הקדמת הרכישות והעסקאות באה לידי ביטוי במגוון אפיקים. אחד מהם הוא משיכת דיבידנדים, כאשר ההערכה היא שבעלי הון רבים בחרו להקדים חלוקת רווחים לפני העלאת מס היסף שנכנסה לתוקף בראשית 2025, עם תוספת 2% מס על הכנסות מהון מעל כ־721 אלף שקל בשנה.
השפעה אחרת ניכרת בבירור בשוק הרכב החשמלי. בנק ישראל ציין השבוע, לצד הורדת תחזית הגירעון שלו ל־7% לעומת 7.2% באוקטובר, כי נרשמה "הפתעה חיובית בהכנסות ממסים בשל הקדמת רכישות כלי רכב". הדבר נבע משילוב של העלאת המע"מ ל־18% יחד עם העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי, שהוביל לזינוק ברכישות בחודשים האחרונים של 2024.
בשוק הנדל"ן נרשמה תופעה דומה - על פי התאחדות יועצי המשכנתאות, היקף נטילת המשכנתאות בדצמבר צפוי לשבור שיא של שלוש שנים ולעבור את רף 10 המיליארד שקל.
הזינוק בעסקאות נבע משני גורמים: ראשית, רוכשי דירות חדשות מיהרו להקדים תשלומים כדי להימנע מתוספת המע"מ, שבעסקאות נדל"ן יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. שנית, אי הוודאות סביב הוראת השעה למס רכישה למשקיעים, שהייתה אמורה להתבטל בסוף השנה ולהוריד את המס בחזרה ל־5%, יצרה "פקק" של עסקאות שהמתינו להחלטה. לאחר שבאמצע דצמבר הוחלט על הארכת הוראת השעה, השתחרר גם החסם הזה והוביל לגל עסקאות נוסף.
השפעת העלאת המע"מ ניכרת בכלל בהקדמת רכישות של הציבור. על פי עיבוד של לידר שוקי הון לנתוני הלמ"ס, כבר בנובמבר נרשמה עלייה של 2% בהוצאות באשראי לעומת אוקטובר, כאשר בקטגוריית "מוצרי תעשייה" - הכוללת בין השאר רהיטים ומוצרי חשמל - נרשמה עלייה של 5% במונחים ריאליים. בבנק הפועלים מציינים כי המגמה התחזקה עוד יותר בדצמבר, במיוחד ברכישות של מוצרים יקרים בהם החיסכון במע"מ משמעותי יותר.
הממשלה דווקא לחצה את הגירעון כלפי מעלה
תמונת ההקדמות מורכבת יותר. דצמבר הוא באופן מסורתי החודש עם ההוצאה הממשלתית הגבוהה ביותר, כאשר משרדי הממשלה ממהרים לנצל את יתרות התקציב שלהם.
השנה התופעה הייתה חריפה במיוחד: עד הדקות האחרונות של 2024 התנהלו בכנסת, במשרדי הממשלה ובאוצר מאבקים על ניצול תקציבים לפני תום השנה. אחת הסיבות לבהילות השנה היא שגם הממשלה עצמה ביקשה להקדים רכישות והתקשרויות לפני עליית המע"מ, מה שהגדיל את הביצוע התקציבי ודווקא לחץ את הגירעון כלפי מעלה.
נקודה חשובה נוספת היא עיתוי גביית המס. בעוד שחלק ניכר מהעסקאות בוצעו בדצמבר, במקרים רבים - במיוחד בעסקאות המע"מ - התשלום למדינה יתבצע רק בינואר 2025. כלומר, בעוד שהצרכנים והעסקים הוציאו את הכסף ב־2024, חלק מהמסים על עסקאות אלו לא יתרמו לצמצום גירעון 2024.
מנגד, גורמים בכירים במשק מעריכים כי גם אם היקף הרכישות החדשות בינואר יהיה נמוך, הגבייה בחודש זה צפויה להיות גבוהה במיוחד בשל תשלומי המע"מ על עסקאות דצמבר.