נתיב תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף
במשרד התחבורה מספרים על תוכניות גדולות, אבל בכל הקשור לביצועים - המצב עגום. גם לאחר שהמשרד שיחק ביעדים, הוא לא הצליח לעמוד בהם בשנת 2024: אורך נתיבי התחבורה הציבורית כמעט ולא גדל, מספר ההרוגים בתאונות דרכים הגיע לשיא של קרוב ל־20 שנה וגם פרויקטי הענק מתעכבים. המשמעות היא שלמרות התוכניות השאפתניות והתקציבים שהוקצו, המשרד מתקשה לממש את תפקידי הליבה שלו בשיפור התחבורה הציבורית ובשמירה על בטיחות הנוסעים בדרכים.
● שר העבודה מתנגד, ותאונות בדרך למשרד ימשיכו להיחשב לתאונת עבודה
● הנתונים שמראים: גניבות הרכב זינקו, והחדשות הרעות באמת עוד לא הגיעו
● המועמדת של מירי רגב ליו"ר חברת נתיבי איילון נפסלה
נתיבים נשארים על הנייר
מדי שנה מפרסמת הממשלה את ספר תוכנית העבודה השנתי. כך היעדים ל־2023 כללו את הגדלת אורך הנת"צים במדינה מ־456 ק"מ ל־550 ק"מ. אלא שבפועל אורך הנת"צים בסוף אותה שנה עמד על 476 ק"מ, עלייה של 20 ק"מ בלבד. גם ההסבר של משרד התחבורה שלפיו המלחמה האטה את קצב ביצוע הפרויקטים דחוק, שכן היא פרצה חודשיים לפני סוף השנה.
צריך להדגיש כי חלק משמעותי מאותם נתיבי העדפה מבוצעים על ידי משרד התחבורה במסגרת פעילותו בכבישים הבינעירוניים, ושהוא מכליל בפנים גם נתיבים שבהם מורשים לנסוע כלי רכב פרטיים עם נוסע נוסף או יותר (נתיב פלוס) וגם את פעילותן של רשויות מקומיות על ידי הסכמים מול המשרד. כך למשל בתל אביב לבדה, שיש לה מדיניות עצמאית בנושא, קיימים 73 ק"מ של נת"צים.
יש קושי אמיתי בקידום נת"צים לנוכח התנגדויות פוליטיות ברשויות המקומיות, בעיקר משום שהם נסללים פעמים רבות על חשבון נתיבים קיימים לכלי רכב פרטיים או על חשבון מקומות חניה ציבורית. באופן עקבי ותחת כל השרים במשרד התחבורה לא לוחצים על הרשויות לקדמם, אלא מעדיפים מדיניות של תמריצים.
למרות חשיבותם והקושי בקידומם ועל רקע התוצאות החלשות של שנת 2023, בספר תוכנית העבודה הממשלתי לשנת 2024 הנת"צים נעלמו וכלל לא הופיעו כיעד. במענה לפניית גלובס מסרו במשרד כי בשנה החולפת נסללו רק 12 ק"מ שהם 9 נת"צים, הרחק מהיעד שנקבע על ידי המשרד לפני שלוש שנים.
אין ספק כי המלחמה האטה את קצב ביצוע הפרויקטים, וגם הבחירות המקומיות שנדחו לפברואר 2024 גרמו להקפאה בקידומם מחשש של ראשי ערים ליצור התנגדויות לפני בחירות. אבל אלו לא כל ההסברים: המדיניות המוצהרת של שרת התחבורה מירי רגב לא קוהרנטית - מצד אחד היא תומכת בפומבי בסלילת נת"צים, ומנגד דרשה לבחון ביטול של חלק מהם והפיכתם לנתיב פלוס, ביקשה לצמצם את האכיפה על ידי ניידות בצד הכביש, וצמצמה את הדרישות לנסיעה ברכב פרטי על הנתיב בכביש 1. גורמים בענף טוענים שלדרג המקצועי אין גיבוי במשא־ומתן מול ראשי הרשויות.
ניתן גם לטעון כי היעד הקודם נקבע בתקופת הממשלה הקודמת בכהונתה של מרב מיכאלי, אבל מדיניות תחבורה, משום שהיא מחייבת תכנון ארוך טווח - מחייבת גם עקביות. הסרת היעד מעידה על כך שמשרד התחבורה לא מודד את עצמו בפעילות הליבה שלו. אותם יעדים גובו גם בתקציבים, כשבתקציב 2021 הוחלט על מימון תוכנית חומש לסלילת נת"צים בעלות של 5.4 מיליארד שקל. אלא ששנים לאחר מכן, ברור שחלק גדול מהכסף שיועד לשיפור התחבורה הציבורית יישאר בקופת המדינה ולא ימומש בפועל.
המשרד נכשל ביעדים
היעד הממשלתי לשנת 2023 כלל גם את הורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים ביחס לנסועה (קילומטראז') מ־5.1 למיליארד ק"מ נסועה ל־4.9. בפועל, לפי נתונים שהעבירו ברלב"ד למשרוקית של גלובס, בשנת 2023 נספרו 5.5 הרוגים למיליארד ק"מ נסועה.
לאחר שלא הצליחו לעמוד ביעד, בהכנת התוכנית לשנת 2024 כבר דאגו לשנות את המדידה ולבחון את מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה. הוסבר אז כי "תמונת הבטיחות עלולה להתעוות במצב שבו אנשים עוברים מתחבורה פרטית לציבורית - הנסועה יורדת והיחס של ההרוגים לנסועה עולה באופן מלאכותי", ואילו לפי המדד שמשווה את ההרוגים לאוכלוסייה הצפי הוא ירידה של 5% בכל שנה.
בשנת 2023 יחס ההרוגים לאוכלוסייה עמד על 3.67 הרוגים על כל 100 אלף איש, והיעד לשנת 2024 היה 3.48. בפועל הוא זינק ל־4.4. לא פלא, שכן בישראל אין תוכנית לאומית מתוקצבת לבטיחות בדרכים, והיא לא הוכנסה גם לתקציב הבא. כך במשרד התחבורה כשלו בשני יעדי הליבה: בתחבורה הציבורית ובבטיחות בדרכים. גם הפרויקטים הגדולים המקודמים כעת נקלעו לעיכובים. מועדי הסיום של המסילה הרביעית באיילון ושל פרויקט חשמול הרכבות נדחו, כמו גם השלמת הקו הירוק והסגול בגוש דן.
במשרד התחבורה מבטיחים שבשנה הבאה ייסללו 20 נת"צים ויחלו העבודות על הקמת קווי ה־BRT (מטרונית) בגוש דן - הקו הכחול בין רחובות לראשון לציון והקו החום בין ראשון לציון לרמלה וללוד.
יחד עם הכשלונות בעמידה ביעדים, ראוי לציין שהיו גם התקדמויות מסוימות בשנה החולפת בתחום השינויים המבניים בענף: בתקציב המדינה מוצע להקים על ידי משרדי האוצר והתחבורה רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה בהתאם להמלצות ולהחלטות שהיו על הנייר 20 שנה, אך גם הרכב הרשויות מעורר ביקורת. בנוסף, המשרדים מקדמים מהלך להסדרת ענף האוטובוסים והנמלים, שסוכם ועדיין מעוכב. גם סיכום דרמטי וסודי בין המשרדים להסרת התנגדות רגב לאגרות גודש תמורת רכבת לקרית שמונה - נמצא על הפרק.
ממשרד התחבורה נמסר: "השנה מתוכננים צירים של כ־90 קילומטרים ביותר מ־20 צירים בכל הארץ. השרה רגב הביעה את עמדתה בעד נת"צים ובלבד שימלאו את תכליתם. השרה העבירה החלטת ממשלה להקמת ועדת שרים למאבק בתאונות הדרכים".