אבי גבאי (פרטנר), אילן סיגל (פלאפון), אלי אדדי (סלקום) / צילום: ינאי יחיאל, אלעד גוטמן, רמי זרנגר
עד אמצע 2024 נראה היה שמניות סקטור התקשורת נמצאות בדרך לעוד שנה של תשואות חסר, אך בהמשכה המגמה השתנתה, ומניות שלוש החברות הגדולות בסקטור סיימו את השנה עם תשואות בשיעור דו־ספרתי. התשואה הטובה ביותר הגיעה מכיוון סלקום שעלתה בכ־39%, מניית פרטנר התחזקה ב־33% ובזק הסתפקה בעלייה צנועה יותר, של 12%.
● מנהל ההשקעות שבטוח: יש לכם שלושה חודשים להסיט את הכסף לאפיק הזה
● הסכם שת"פ עם אנבידיה מקפיץ ישראלית נוספת ב-20%
● הגירעון ב־2024 יהיה נמוך מהתחזיות, ולא בהכרח מהסיבות הנכונות
גם שנת 2025 נפתחה במומנטום חיובי, ואחרי 5 ימי מסחר בשנה זו מניית סלקום הספיקה לקפוץ ב־16.5%, פרטנר ב־14.8% ובזק ב־8.4%. עבור השלוש מדובר ברמות שיא של בין שנתיים (פרטנר ובזק) לכ־6 שנים (סלקום).
מה עומד מאחורי המומנטום? התשובה נמצאת במידה רבה בתחום הסלולר, כשבימים האחרונים מספר חברות בענף וביניהן סלקום, הוט ופלאפון הודיעו על העלאות מחירים. בנוסף לכך, גם סוכריה שקיבלו לאחרונה ממשרד התקשורת תרמה. מה עשוי להסביר זאת, ומה צפוי למובילות הענף בהמשך? ביקשנו לברר עם כמה אנליסטים.
ביטחון המשקיעים
סבינה לוי, מנהלת המחקר בלידר, מציינת את השיפור ברמת הביטחון של המשקיעים בסקטור. "2024 הייתה שנה טובה למניות הסקטור, וככל שהחברות הציגו המשך של השיפור בתוצאות, גם אם באופן הדרגתי - זה תורם לרמת הביטחון של המשקיעים ולסנטימנט כלפי המניות".
לדבריה, בדוחות הרבעון השלישי בפרטנר התחילו לראות את הפירות של הצעדים שנקטה החברה מאז החלפת הבעלות בה, וזה נתן "בוסט" לכל הסקטור. "המשקיעים מבינים היום שגם אם לא מדובר בקצבי צמיחה מאוד גבוהים, יש בחברות הסקטור אופק ברור לשיפור, ברמת ודאות די גבוהה".
לוי מציינת גם את הפסקת האש בצפון והצפי להתאוששות בתחום שירותי הנדידה. הפגיעה בתיירות בשל המלחמה והעובדה שחברות תעופה זרות הפחיתו/עצרו את הפעילות שלהן בישראל, הובילה לשחיקה בהכנסות של חברות התקשורת משירותי נדידה (רומינג - הכנסות שמתקבלות בחברות מרוכשי חבילות סלולר לחו"ל), וחזרה של הטיסות תסמן גידול בהכנסות הנדידה.
באי.בי.אי העריכו לאחרונה שתחת ההנחה שהטיסות לחו"ל יחזרו, יתווספו ל־ARPU (הכנסה חודשית ממוצעת ממנוי סלולר) 2 שקלים. ה־ARPU של החברות ברבעון השלישי נע בין 44־51 שקל (או 39־46 שקל בנטרול קישוריות).
לוי מלידר מוסיפה גם שהעשור הקודם היה בסימן רגולציה ותחרות אגרסיבית עם כניסתם של שחקנים חדשים לשוק, ולקח זמן לשוק להתייצב. "עכשיו נראה שעוברים לפאזה חדשה", לדבריה.
עליית מחירים
טריגר לעליית המניות בימים האחרונים היה העלאת מחירים בחלק מהחברות - מהלך שלילי לצרכנים, אך חיובי לחברות ולמשקיעים בהן. לדברי לוי, סלקום התחילה עם שינוי מדיניות המחירים, ותחילה לא היה ברור אם זה יתפוס, אך בהמשך הצטרפו אליה אחרות. השנייה הייתה הוט, ולדברי לוי זה היה צעד משמעותי משום שהוט היא בדרך כלל שחקנית אגרסיבית - כך שנראה שגם היא שינתה כיוון. "השוק תחרותי וראינו בעבר ששיווי המשקל בו הוא שברירי, ומספיק ששחקן אחד עושה מהלך ומוריד מחירים וזה יכול להשליך על כל השוק", אומרת לוי.
קצת היסטוריה: ב־2012 נכנסה לתוקף הרפורמה בסלולר, שהכניסה לשוק שחקנים חדשים, הפחיתה את המחירים לצרכנים ופגעה בתוצאות החברות הוותיקות (פלאפון, פרטנר וסלקום) שעד אז נהנו מרווחי עתק. "כשהתחילה התחרות היו המון מעברי לקוחות, והחברות נאבקו לשמר לקוחות ונתחי שוק - מה שיצר לחץ מחירים", מזכירה לוי.
לדבריה "התופעה נרגעה. יש לקוחות רגישי מחיר, והם מנויים אצל השחקניות עם המחירים היותר זולים כמו הוט מובייל, גולן טלקום ומפעילים וירטואליים כמו רמי לוי. החברות הוותיקות נחשבות לשחקניות פרימיום. יש לקוחות שרוצים שירות, רוצים מכשיר מתקדם וחבילה מתקדמת, והם 'מתייצבים' אצל החברות שמציעות שירותי פרימיום".
לדבריה, בניגוד לעבר, האסטרטגיה אצל אלו אינה של נתח שוק אלא איזון שלוקח בחשבון גם את מיקסום הרווח: "הסקטור דימם שנים ארוכות ויש רצון לנורמליזציה", כהגדרתה.
טכנולוגיית הדור החמישי בסלולר שנכנסת נותנת לחברות "רוח גבית" לשנות את התמחור של החבילות, והיא מהווה גם כלי שיווקי נוסף עבורן.
שינויי בעלות
למגמה החיובית במניות התקשורת בימים האחרונה תרם במידת מה גם דיווח לפיו החברות לא יידרשו לשלם השנה לקרן התמרוץ הממשלתית, שהוקמה במטרה לעודד פריסת תשתית סיבים אופטיים באזורים שבהם אין חובת פריסה. מדובר בחיסכון של 20 מיליון שקל לסלקום ו־14 מיליון שקל לפרטנר. בבזק היקף החיסכון מוערך על ידי לוי בכ־40 מיליון שקל.
בשנה שעברה התחלפה השליטה בחברת סלקום, לאחר שבשנים הקודמות גם בבזק ובפרטנר השליטה השתנתה - בבזק בעלת השליטה כיום היא קרן סרצ'לייט ובפרטנר קבוצה בראשות שלמה רודב ואבי גבאי, שמכהן כמנכ"ל החברה.
קרן פורטיסימו בראשות יובל כהן השלימה את רכישת השליטה בסלקום (35.5%) מידי דסק"ש במאי 2024, לפי שווי חברה של 2.6 מיליארד שקל. נכון להיום שווי סלקום הוא כ־4 מיליארד שקל ושווי ההחזקה של פורטיסימו מגיע ל־1.4 מיליארד שקל, רווח "על הנייר" של מעל 50%.
"השוק בחר לתת פרמיה לכניסת פורטיסימו להשקעה, מתוך הנחה שהקרן עשתה את ההשקעה כי היא מצפה להצפת ערך נאה, בין היתר במאמצים לשיפור בתוצאות", אומרת לוי. תחת השליטה החדשה, הוחלף המנכ"ל בסלקום, כשלתפקיד נכנס אלי אדדי. לאחרונה פורסם בגלובס כי במהלך חד צדדי, סלקום הודיעה על הפחתת דמי השכירות שהיא משלמת למאות בעלי אתרי סלולר שלה, שבהם נמצאות אנטנות - הפחתה של 10%־20% שנועדה לסייע לחברה לשפר את הרווחיות.
ומה הלאה?
מנהל המחקר באי.בי.אי, לירן לובלין, כתב בסקירה שפרסם לאחרונה כי "חברות התקשורת הניחו בצד את הקרבות על נתח שוק, שהביאו לירידה בשיעורי הנטישה ובעלויות גיוס הלקוח, והפלא ופלא - השוק מצא איזון חדש ברמות מחיר נוחות יותר לכולם. נכון שפעילות הסלולר רחוקה מלהיות פרת מזומנים, אבל היא גם לא מתכווצת, ובשנה האחרונה אף הצליחה להחזיר למשקיעים את האופטימיות לצמיחה".
לדברי לוי מלידר, "לקראת 2025, סקטור התקשורת נחשב לאחד הסקטורים המומלצים. משקיעים חיפשו אפיקים חדשים, ובסך הכול הסקטור נתפס ככזה שיכול להמשיך את מגמת השיפור בתוצאות, עם תחרות יותר מאוזנת. הסקטור גם דפנסיבי יחסית - הלקוחות משלמים כל חודש, וגם בתקופות קשות יותר, זו לא ההוצאה הראשונה שחותכים. נוסף על כך, יש גם הערכות על חזרה לחלוקת דיבידנד בפרטנר ובסלקום בעתיד".