מתגייסים חרדים בתור ללשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל
הגיוס לצה"ל הוא לא רק תופעה שולית, אלא אף הולכת ומתמעטת בחברה החרדית: מספר החרדים המתגייסים בשנת 2023 עמד על 1,266, לעומת 1,972 מתגייסים ב-2013, כך על פי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לעומת זאת, מספר תלמידי הישיבה הגבוהה והאברכים זינק באותה התקופה ב-86%. נכון ל-2023, ישנם 169,366 תלמידי ישיבות בישראל. רק בשנה האחרונה, בין 2023 ל-2022, עלה מספר תלמידי הישיבות ב-8%, עלייה יוצאת דופן שכנראה קשורה להעלאת קצבאות האברכים באותה השנה, עם חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה. עם זאת, ב-2023 גם הייתה קפיצה של 64% במספר המתנדבים שירות לאומי-אזרחי.
● המחקר שטוען: כך תיראה החברה החרדית בשנת 2065
● במקום השני ב-OECD: יותר מ-20% ממשקי הבית בישראל עניים
ברמה הדמוגרפית, חרדים הם 14% מאוכלוסיית ישראל. שיעור הילודה עומד על 6.4, כחלק ממגמת ירידה מתונה אך מתמשכת בשיעור הילודה בחברה החרדית מאז 2003. חלק מהסיבה היא עלייה בגייל הנישואים, שמוביל בתורו לעלייה בגיל הולדת הילד הראשון ומכאן במספר הילדים ככלל. אך למרות זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה עדיין נאמנים לתחזיתם שב-2065 שיעור החרדים בציבור הישראלי יעמוד על 32%.
רק 16% זכאים לתעודת בגרות
מבחינת רמת החינוך, רק 16% מהתלמידים והתלמידות בחברה החרדית זכאים לתעודת בגרות, ו-10% בלבד גם עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. זאת בין השאר משום שהתלמידות בחינוך החרדי ניגשות לבגרות חלקית במתכונת סאלד, כך שלמעשה 72% מהן ניגשות למבחני בגרות כלשהן, לעומת 16% בלבד מהבנים. אך גם זה שיעור נמוך במיוחד ביחס למערכות החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית, שם 96% ניגשים וניגשות לבחינות הבגרות.
המספר האבסולוטי של חרדים שלומדים לתואר ראשון יותר מהכפיל את עצמו בעשור האחרון, מ-6,893 בשנת הלימודים תשע"ד (2014) ל-14,332 בתשפ"ד (2024), אך 54% ממקבלי התואר הראשון החרדים קיבלו תואר בחינוך, לעומת 13% אצל יהודים לא-חרדים. 12% בלבד ממקבלי התואר הראשון החרדים קיבלו אותו במדעי הטבע, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות, לעומת 28% אצל יהודים לא-חרדים.
העלייה המתמדת בשיעור התעסוקה של גברים חרדים נבלם, ואחרי שהגיע לשיא של 56% ב-2023, הוא יורד ל-54% בלבד ב-2024. שיעור התעסוקה הנמוך, מספר הילדים הגבוה, חוסר ההשכלה והלימודים הארוכים בישיבה מביאים בתורם לעוני חומרי נרחב: 34% מהמשפחות החרדיות (ו-47% מהילדים) נמצאים מתחת לקו העוני, לעומת 15% אצל יהודים לא-חרדים.
אך תוחלת העוני, כמו זו של כל קבוצות האוכלוסייה, יורדת בהדרגה בשנים האחרונות. ההכנסה הכספית נטו לנפש תקנית עומדת אצל חרדים על 4,027 שקל בחודש בלבד, לעומת 8,307 אצל יהודים לא חרדים. כלומר, רמת החיים שיהודי לא-חרדי ממוצע יכול להרשות לעצמו היא יותר מכפולה מזו של חרדי ממוצע. אך בניגוד גמור לכך, 78% מהמשפחות החרדיות הן בעלות דירה, לעומת 73% בלבד אצל יהודים לא-חרדים.
דבר זה מתבטא גם בתשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), שמגיע במשפחה חרדית ל-1,469 שקל בחודש בלבד, לעומת 4,496 אצל יהודים לא חרדים - יותר מפי שלוש. זאת, כמובן, בשל הכנסתם הנמוכה יותר. בהתחשב במגמות הדמוגרפיות, והזכאות הגבוהה יותר של חרדים לקצבאות בשל העוני הנרחב אצלם, מציב סימן שאלה על השיטה הכלכלית ומערכת הרווחה הנוכחית של ישראל, שכן כשיהיו יותר חרדים בעתיד - לא יהיה ניתן לממן את אותה המערכת בלי שינוי ניכר במצב הכלכלי של חרדים.