גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרס החדשנות שניתן לדוכן הישראלי בתערוכה / צילום: נבו טרבלסי

הדוכן הישראלי בתערוכת הטכנולוגיה CES המתקיימת בלאס וגאס מושך אליו עוד ועוד אנשים, מה שבולט במיוחד בהתחשב בדוכנים השוממים שלצדו. מעבר לפיתוחים והחידושים שמציגות החברות המקומיות, התערוכה, שהיא הגדולה והמשפיעה ביותר בעולם הטק, מספקת להן הזדמנות של ממש למצוא משקיעים ולהתחכך בבכירי התעשייה.

● מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג לגלובס: אנחנו תמיד פתוחים מחשבתית לעסקאות חדשות מישראל
● המתחרה של chat GPT רוצה לגייס לפי שווי של 60 מיליארד דולר

מלבד החברות הגדולות שמוצאות את עצמן במרכז העשייה, כמו מובילאיי ואינוויז , גם סטארטאפים קטנים הגיעו באופן עצמאי והקימו דוכנים בכנס, ואליהם מצטרפות גם 14 חברות שמגיעות במסגרת המשלחת של מכון היצוא הישראלי, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ורשות החדשנות. בזכות הפעילות של המשלחת, מאות פגישות עסקיות איכותיות צפויות להתקיים בין החברות לבין מוזמנים ובכירים שונים.

לפי אומדנים ראשוניים של מכון היצוא, סך יצוא ההייטק הישראלי הסתכם ב־2024 בכ־79 מיליארד דולר, ומהווה כ־52% מסך היצוא הישראלי - משמע יש חשיבות אדירה לכנסים כאלו.

גם ב־CTA, ארגון הגג של CES, רואים את החדשנות הישראלית כאחת החשובות בתעשייה. במעמד טקס הפתיחה של הדוכן הישראלי, מנכ"ל CTA גארי שפירו בירך את החברות הישראליות, והעניק לדוכן של מכון היצוא את פרס החדשנות היוקרתי, שלפיו ישראל היא מהמדינות המובילות בתערוכה מבחינת חדשנות.

ליאור קוניצקי, משנה למנכ"לית מכון היצוא, נכח במעמד טקס הפתיחה ומספר לגלובס כי "שפירו ציין במיוחד את המצוינות הישראלית והיזמות שלא פסקו גם בשנה האחרונה, למרות המלחמה. הוא דיבר רבות על כך שהישראלים בליבת החדשנות ונמצאים בלב העשייה, כך שהפרס הגלובלי הזה הוא אות הערכה וכבוד לתעשייה הישראלית על הישגיה המרשימים בשנים האחרונות. התערוכה היא ללא ספק הזירה הגלובלית הכי משמעותית בעולם החדשנות. יכולים להגיע לדוכן בכירים מהחברות הכי גדולות, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להיות במקום כזה".

הענקיות הישראליות לא נעדרו מהתערוכה

בין החברות הישראליות הבולטות במיוחד בתערוכה, עם ביתן גדול שמשתרע על פני 650 מ"ר במרכז הכנסים, זו מובילאיי. הביתן שמשתרע על שטח של כ-650 מ"ר ובין היתר כולל רכבי הדגמה כמו Buzz האוטונומי המפותח יחד עם פולקסווגן וכמו המיניבוס האוטונומי Mover, המפותח יחד עם HOLON. מובילאיי חשפה שם כי השבבים שלה הוטמעו עד היום ביותר מ־190 מיליון מכוניות מ־1,200 דגמים שונים, שיוצרו על ידי 50 יצרני רכב ברחבי העולם.

חברת האוטוטק אינוויז (Innoviz) גם נכחה בתערוכה, והפתיעה כשדיווחה על שיתוף פעולה עם פלטפורמת DRIVE AGX Orin של אנבידיה . מניית החברה, שמציעה פיצ'רים מבוססי תוכנה שנועדו להאיץ את יישומי הנהיגה האוטונומית, עלתה בנאסד"ק בכ־20% לאור הדיווח. עוד חברה ישראלית שזינקה (בכ־50%) לאחר שהכריזה על שיתוף פעולה עם אנבידיה היא ארבה. השתיים יעבדו על מיפוי נתיב פנוי מדויק המבוסס על עיבוד בינה מלאכותית בעזרת טכנולוגיית הראדר של ארבה.

חברה נוספת שחשפה שיתופי פעולה בתערוכה היא Ceva, שמתכננת רכיבי מוליכים למחצה, שהכריזה על פעילויות משותפות עם חברת MediaTek, המייצרת שבבים לסמארטפונים, ועם חברת Bestechnic שמתמחה בשבבים למכשירים לבישים ואודיו חכם.

בין החברות המסקרנות שהגיעו כחלק מהמשלחת של מכון היצוא היא היילו (Hailo), שמפתחת ומייצרים שבבים להרצת בינה מלאכותית על מכשירי קצה כמו מצלמות, מכוניות, רחפנים ועוד. את החברה, שלה כ־300 לקוחות בשלבים שונים, קל מאוד להגדיר כמתחרה הישראלית של אנבידיה. ההבדל המרכזי בין תחומי הפעילות של השתיים הוא שאנבידיה מתמקדת בדאטה סנטרים כי שם הכסף הגדול, ואילו היילו מתמקדת כאמור במוצרי הקצה.

לשבבים של היילו כוח עיבוד חזק מאוד, מסבירה דניה גולן, סמנכ"לית שיווק בחברה, עם 26 טריליון חישובים לשנייה וצריכת חשמל נמוכה במיוחד. "זה המוצר העדיף בשוק מבחינת עלות תועלת, הוא יעלה עשרות דולרים ליחידה".

המערכת תתריע להורים: הילד נוהג שיכור

חברה נוספת מתחום הבינה המלאכותית שבלטה בתערוכה היא CorrActions, שפיתחה תוכנה מבוססת AI שמנטרת את הפעילות הנוירולוגית של הנהג ומזהה פגיעות ביכולת הנהיגה שנובעות למשל משכרות ועייפות. עייפות, שכרות ולחץ מפעילים את השרירים שלנו, וזו טביעת אצבע שאנחנו יכולים לנטר וכך להתריע לנהג", מספר מנכ"ל החברה אילן ריינגולד. וזה לא חייב להיגמר רק באזהרה, הכל תלוי מה יצרן הרכב בוחר שיקרה: הוא יכול להגביל את מהירות הרכב או להפחית אותה, והוא יכול אפילו לבקש לדווח למשטרה או להתריע להורים של הנהג. חלק מיצרניות הרכב כבר בוחנות שילוב של התוכנה ברכביהן.

סטארט־אפ ישראלי נוסף שבולט בתחום הוא Visual Layer, שמפתח מערכת מבוססת AI המסייעת בהפקת תובנות מדאטה ויזואלי ארגוני, למשל תמונות וסרטונים. החברה כבר עובדת עם התעשייה הביטחונית וכוחות הביטחון, ועם חברות ענק ברחבי העולם. לדוגמה, בית חולים יוכל לסייע לרופאים לקבל מידע על שברים בגוף באמצעות תמונות או סריקות קודמות מן הארכיון. ד"ר דני ביקסון, מנכ"ל החברה, מסביר לגלובס שהאנליזה נעשית ללא מעבד גרפי, "משמע זה זול יותר ב־90% מהמתחרים והרבה יותר מהיר משלהם. לכך תוסיף שרכיבי מעבדים גרפיים הם משאב בחוסר, והביקוש כל הזמן עולה".

הפיתוחים שעניינו את חובבי האוכל

ואלה לא החברות היחידות תוצרת כחול־לבן שבלטו בזירת הבינה המלאכותית בכנס: Carteav למשל פיתחה מערכת נהיגה אוטונומית עבור כלי רכב במהירות נמוכה, שמתאימה למשל לאוניברסיטאות ולבתי חולים; Bzigo פיתחה מוצר שמזהה יתושים בחדר ורחפן שיוצא לקטול אותם בעזרת הפרופלורים שלו, כשהמכשירים משתמשים בראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית.

בתחום האוכל נראה שהמבקרים התעניינו ב־SavorEat, שמפתחת שף רובוטי שמבשל מגוון מנות לפי העדפות, וב־Spicerr, שמייצרת דיספנסר תבלינים חכם, שיכול למשל לתבל באופן מדויק על פי מתכון מצולם. האלגוריתם גם לומד את הצרכן כדי להציע לו טעמים אפשריים. המוצר עדיין לא בשוק, אבל צפוי לעלות 159 דולר ו־2.5 דולר לכל "קפסולה" של תבלינים.

***גילוי מלא: הכתב היה אורח CTA, הגוף המנהל של תערוכת CES