ועדת נגל / צילום: מעיין טואף / לע״מ
מאחורי החזית האחידה שהציגה ועדת נגל בהמלצותיה לתקציב הביטחון, נרשמו דעות חלוקות בנושא מודל שירות הקבע בצה"ל. שלוש מחברות הוועדה - מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית באוצר, פרופ' עידית סולברג וליאורה טושינסקי - הגישו חוות דעת מיעוט הקוראת לרפורמה מיידית במודל הקבע, כולל שינוי במנגנון פנסיית הגישור.
● השופט סולברג: הזדעזענו שיש 80 אלף חרדים בני גיוס שלא גויסו
● בתוך עשור: מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל צנח ב-36%
"צה"ל נכנס למלחמת חרבות ברזל במשבר כוח אדם חמור ביותר שהתעצם עקב השחיקה כתוצאה מהלחימה הממושכת", כותבות השלוש בחוות דעתן. לטענתן, בעוד שהן תומכות בצעדים המיידיים שהציעה הוועדה, "לא ניתן לסכם המלצות ועדה לתקציב הביטחון לעשור הקרוב, מבלי להתייחס למודל הקבע בכללותו לרבות נושא פנסיית הגישור התקציבית".
המחלוקת נוגעת לליבת מודל השירות בצה"ל. בעוד שרוב חברי הוועדה סברו שאין לערוך שינויים דרמטיים בעת הזו, טוענות שלוש החברות כי יש להתחיל מיידית בעבודת מטה לשינוי המודל, במטרה להטמיע את השינויים עד ינואר 2027.
הרפורמה המוצעת כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: הגדלת שכר לקצונה הצעירה, שיפור שכר הלוחמים והגברת הדיפרנציאליות בשכר בין אוכלוסיות הקבע השונות. בנוסף, הן קוראות לבחינה מחודשת של מודל פנסיית הגישור התקציבית, בטענה שהוא "אינו רלוונטי" לחלק מהמשרתים.
"תגמול ראוי למשרתים"
חוות דעת המיעוט מגיעה על רקע משבר מתמשך במערך הקבע בצה"ל. על פי נתונים שהוצגו לוועדה, מודל הקבע הנוכחי, שהונהג ב-2016 (הסכם "כחלון־יעלון"), הוביל ל"פגיעה פרופסיונלית דרמטית" ול"אובדן משרתים עתירי ידע". במיוחד בולטת הבעיה בקרב רס"נים מובילים, שרבים מהם בוחרים להשתחרר מיוזמתם טרם הגעתם ל"שער השני" - נקודת ההכרעה בשירות הקבע.
"בחינת מודלי הקבע ופנסיית הגישור התקציבית חיוניים לצה"ל לא רק מההיבט התקציבי", כותבות חברות הוועדה, "אלא ובעיקר מהצורך לחזק את צה"ל באמצעות מודל קבע מיטבי שייתן תגמול ראוי לבוחרים לשרת את המדינה ובמקצועות מסוימים יהיה בר תחרות לשוק העבודה המודרני".
בעוד שהוועדה המליצה על שורת צעדים מתונים, כמו תוספת של 840 מכסות "רס"ן בכיר" והקמת קרן תמיכה למשרתי קבע בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה, חברות המיעוט סבורות שאלו פתרונות חלקיים בלבד. לטענתן, נדרשת רפורמה מקיפה שתכלול גם בחינה מחדש של מנגנון "הגדלות הרמטכ"ל" והתאמת מודל הפנסיה לאוכלוסיות השונות.
"השינויים יצטרכו להיעשות בהדרגה", מדגישות השלוש, תוך הבטחה כי שינויים בפנסיית הגישור "לא יחולו על משרתי הקבע במועד השינוי אלא מכאן ואילך".
המחלוקת משקפת דילמה רחבה יותר במערכת הביטחון. מצד אחד, העלויות הגבוהות של מודל הקבע הנוכחי, במיוחד בכל הנוגע לפנסיות. מצד שני, החשש שפגיעה בתנאי השירות תוביל לעזיבה מוגברת של אנשי קבע איכותיים, במיוחד בתחומים טכנולוגיים ומקצועיים, שם התחרות מול השוק האזרחי קשה במיוחד.
הוועדה עצמה הכירה בבעיה בדוח ההמלצות, וציינה כי "הרפורמות הדרמטיות שננקטו בעשורים האחרונים הביאו לשינוי פרדיגמה בשירות הקבע, שחיקת ייחודיות השירות ולמשבר כוח האדם בקבע, כמותו כנראה עוד לא היה בצה"ל". ואולם, בניגוד לעמדת המיעוט, הרוב בוועדה סבר כי שינוי מהותי נוסף בעת הזו "יביא שוב לטלטלה, שאינה רצויה במיוחד כשצה"ל מצוי בלחימה רציפה".
שקיפות ובקרה הדוקה
על מודל הקבע, התגלעה בוועדה מחלוקת נוספת בנושא הבקרה התקציבית. ארבעה מחברי הוועדה, בהם קובי הבר, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, ושלוש החברות שחתמו על חוות הדעת בנושא מודל הקבע, דורשים פיקוח הדוק יותר על תכנית ההתקשרויות של צה"ל.
במוקד המחלוקת עומדת שיטת "מקדמי המימון", המאפשרת לצה"ל להתחייב להתקשרויות רכש עתידיות בהיקף הגבוה מהתקציב המאושר, בהנחה שחלק מההתקשרויות לא יתממשו או יתעכבו. "טעות או ניהול לא נכון של תכנית ההתקשרויות של צה"ל יכולים לפגוע בתוואי ההתכנסות של הגרעון והחוב", מזהירים חברי המיעוט, הדורשים כי תוכנית ההתקשרויות תאושר מראש על ידי החשב הכללי באוצר.
חברי המיעוט מדגישים כי אין בכוונתם לפגוע ביכולת הביצוע של משרד הביטחון, אלא "להדק את בקרת העל ולמנוע חריגה תקציבית או פתרונות שאינם ראויים". לטענתם, נוכח העלייה הצפויה בתקציב הביטחון, שיגיע לכ־20% מתקציב המדינה ב־2025, נדרשת שקיפות ובקרה הדוקה יותר.