פולקסווגן ID7 פרו / צילום: יח''צ
כמעט שמונה מכל עשר מכוניות חשמליות שנמכרו בישראל בשנה החולפת היו מתוצרת סין. שיעור החדירה חסר התקדים הזה נובע מיתרון מוחלט של הסיניות ביחס בין המפרט למחיר, שלמתחרות המיוצרות באירופה ובקוריאה אין עליו מענה. אבל למתחרים המערביים אין ברירה. תקנות פליטה קשוחות בפתח, והם חייבים לפתח דגמים חשמליים חדשים.
● ארה"ב הוסיפה חברות סיניות לרשימה שתקשה עליהן בביצוע עסקאות. איך יושפע שוק הרכב?
● טסה על אוטומט: מניית טסלה דוהרת מעלה למרות מכירות מאכזבות
● הנתונים שמראים: גניבות הרכב זינקו, והחדשות הרעות באמת עוד לא הגיעו
גם קבוצת פולקסווגן מכירה היטב את יתרון העלות של ייצור רכב חשמלי בסין והיא מושקעת כיום במיליארדי דולרים בשוק הסיני, הן בייצור והן בפיתוח. אבל כל ניסיונותיה להעביר השקעות מאירופה לסין נתקלו עד כה בחומת התנגדות של איגודי העובדים שלה ושל ממשלת גרמניה.
בלית ברירה, הקבוצה מייצרת ומשווקת באירופה דגמים חשמליים שמנסים להצדיק את פער המחיר מול הסיניות באמצעות מיצוב "גרמני" והעצמת ערכי הפרימיום של המותג.
עיצוב חיצוני
דוגמה מובהקת לגישה הזו היא מכונית הסדאן החשמלית ID7, שנחתה בארץ לאחרונה. חיצונית היא מזכירה קצת את הפסאט, ששיווקה בישראל הסתיים זה מכבר, אבל עם אורך של כמעט 5 מ' ממדיה קרובים יותר לאלה של אאודי A6.
עיצוב החרטום אופייני לדגמי הדור הנוכחי של פולקסווגן והוא די חסר ייחוד, למעט פס תאורה שמחבר בין פנסי החזית, וסמל ענק שמואר בלילה. פרופיל הצד מפגין נוכחות ייחודית בזכות מסגרת גג דקה, שנמתחת לכל אורך הרכב ויורדת בזווית תלולה לקצה החלק האחורי. מאחור אפשר למצוא דלת מאסיבית עם חופת זכוכית ענקית וספוילר בולט.
למרות העיצוב הזורם היא לא נראית ספורטיבית וגם לא כמו סדאן מסורתית (נוסח סקודה סופרב) אלא משהו באמצע. אבל בצבעים נכונים ובהינתן הממדים הנדיבים היא עדיין יכולה למלא בקלות תפקיד של "מכונית מנהלים" ייצוגית ולסובב לא מעט ראשים ברחוב.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים מבעד למפתן הגבוה יחסית ולדלתות הרחבות מגלה עיצוב מינימליסטי בנוסח טסלה ושלל השכפולים הסיניים שלה. מערך הפיקוד נשלט על ידי מסך ענק שלצידו לוח מחוונים דיגיטלי בתצורה של פס צר וסביבת הנהג נטולת מתגי תפעול פיזיים למעט כמה פסי מגע שטוחים מתחת למסך ומתגים הכרחיים על ההגה. גם הקונסול המרכזי הענק בין המושבים הקדמיים, שמשלב הדום למרפקים, נראה "ערום", אך הוא מסתיר בתוכו חלל אחסון שימושי. העיצוב הכולל נראה מוצק, "גרמני" ושמרני, כמקובל אצל פולקסווגן.
תנוחת הישיבה גבוהה יחסית לסדאן ומשטחי הזכוכית הענקיים מכניסים הרבה אור לרכב ומעניקים לנהג ונוסעיו תצפית טובה למרחקים. כפי שניתן לצפות מרכב בממדים כאלה, מרחב הפנים מרגיש "נשיאותי" וארבעה נוסעים בגובה 1.9 מ' לא ירגישו במחסור במרחב לראש או לרגליים. רק המושב האמצעי מאחור ממוקם גבוה יותר, ומגביל את מרחב הראש של היושב בו.
איכות הייצור והגימור מצליחה ליצור בידול מדגמים זולים יותר, בזכות בידוד רעשים מהטובים בהם נתקלנו, במיוחד במהירויות גבוהות, וחומרי דיפון איכותיים שעוטפים גם פינות נסתרות מהעין.
מולטימדיה ומצלמות
הנדסת האנוש משלמת את מחיר העיצוב המינימליסטי וגם פסי המגע של מערכת האקלים והקול בתחתית מסך הפיקוד עדיין דורשים תשומת לב בזמן הנהיגה. עוד פטנט מטריד שלמדה פולקסווגן מהסינים, הם פתחי אוורור חשמליים נטולי מתגים, שכוונונם מסיח דעת.
בצד החיובי, ממשק האנוש של מסך המגע מהיר וניתן להתאמה אישית מלאה ויש גם מערכת פיקוד קולי נעזרת AI, שמהווה קפיצת מדרגה משמעותית בהשוואה למערכות דומות של הקבוצה בעבר. גם מתג השליטה בהילוכים שלצד ההגה נוח לתפעול ואינטואיטיבי.
האבזור התקני מכובד כראוי לרמת המחיר והמיצוב, וכולל בין השאר מושבים קדמיים חשמליים עם עיסוי, אוורור וחימום, ריפוד עור מלאכותי, מערכת קול רצינית, חבילת בטיחות אקטיבית מקיפה ועוד. יש גם הרבה עזרי חניה מתוחכמים שהם די חיוניים למציאת חניה בעיר עם רכב כה גדול. מרשימת האבזור נפקד מקומו של גג זכוכית פנורמי, אבל לדעתנו האישית זה דווקא יתרון בקיץ הישראלי הקשוח.
תא מטען
הבונוס של תצורת החמש דלתות הוא תא מטען סופר שימושי עם פתח רחב וגבוה להטענת מטענים גדולים. נפח האחסון הוא 532 ליטר וקיפול המושב האחורי מאפשר לשנע חפצים ארוכים במיוחד.
מנוע וסוללה
מערכות ההנעה של ה־ID7 זהות לשאר הדגמים החשמליים של קבוצת פולקסווגן. הדגם החד־מנועי בו נסענו, בגרסת פרו, מצויד במנוע בהספק 286 כ"ס ובסוללות בקיבולת של 82 קילוואט, כאשר דגם ה־S המשודרג עם אותו מנוע מצויד בסוללה של 91 קילוואט.
אומנם בפלח המחיר הזה יש סיניות שמציעות מאות כוחות סוס יותר, אבל המנוע של ה־ID7 לא מתקשה להאיץ את המכונית מאפס ל־100 קמ"ש ב־6.7 שניות ויש מספיק רזרבות לעקיפות במישור או בעלייה. על כבישים מהירים הרכב משייט ב־140 קמ"ש וצפונה בצורה חרישית וחסרת מאמץ.
ה־ID7 מתהדר בטווח נסיעה מוצהר מרשים של עד כ־609 ק"מ בגרסת הבסיס עם הסוללה "הקטנה", ועד 651 ק"מ בגרסת ה־PRO S שמגיעה כאמור עם סוללה בקיבולת 91 קילוואט־שעה וחישוקי 20 אינץ'.
על הכביש
נסיעת המבחן בגרסת הפרו נערכה במזג אוויר נוח יחסית, שלא הציב עומס על מערכת האקלים. בתנאים הללו לא התקשינו להשיג טווח משוקלל ריאלי סביב 500 ק"מ. אפשר להניח שבקיץ הישראלי עם מיזוג מסביב לשעון הטווח הריאלי ירד לסביבות 450-400 ק"מ. זה עדיין נתון שימושי בהחלט, ועם קצב טעינה של עד 200 קילוואט אפשר לצלוח את רוב המסעות "הארוכים" (במונחים ישראליים) ללא עיכובים טורדניים.
גם באגף הדינמי ה־ID7 ממלאת היטב את המשבצת של "פרימיום אירופי". יש לה היגוי מאוזן, שמספק לנהג מידע מדויק על העומסים הדינמיים, וריסון תנודות הגוף טוב מאד למרות מרכז הכובד הגבוה יחסית של הרכב. אפשר להניח, שמערכת המתלים עם השליטה האקטיבית (DCC), שהיא חלק מהאבזור של גרסת ה־S, תעניק אפילו תחושה הדוקה וספורטיבית יותר.
נוחות הנסיעה מצוינת ורק מהמורות קשוחות במיוחד יגרמו למתלים לסגור את מהלכם. חבל רק שתחושת הבלמים היא די מלאכותית. את פינת ההנדסה הגרמנית המושקעת סוגר קוטר סיבוב די הדוק ביחס לממדי הרכב, שמשדרג את איכות החיים בעיר עם הרכב הגדול הזה.
מחיר
כאשר לקחנו את הרכב למבחן בסוף השנה שעברה מחירו היה 320 אלף שקל לגרסת הבסיס ו־355 אלף שקל לגרסה עם הסוללה הגדולה. למרות הזינוק במס הקנייה ובאגרת הרישוי, עליית המחיר ב־2025 הייתה שולית יחסית ל־326 אלף שקל ו־363 אלף שקל בהתאמה.
אלה עדיין מחירים שבהם אפשר למצוא כיום סיניות חזקות, מרווחות ומאובזרות יותר. אבל עם טווח מרשים, שימושיות רצינית ויכולת דינמית נעימה - ה־ID7 היא המלוטשת ביותר במשפחת החשמליות של פולקסווגן בה נסענו עד היום.
חלק מהמתחרות
NIO ET5
354 אלף ש' לפרימיום סדאן הסינית. סוללה של 100 קילוואט וטווח של עד 583 ק"מ. תא נוסעים מרווח ואיכותי בעיצוב מינימליסטי. שני מנועים מייצרים 489 כ"ס
XPENG P7 פרפורמנס
302 אלף ש' לגרסת ה"ביצועים" של הסינית החשמלית. תא נוסעים מפואר ומאובזר. שני מנועים מספקים 473 כ"ס וסוללה של 82 קילוואט מספקת טווח של עד 505 ק"מ
